תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

רגע לפני - האם אפקט ינואר מתקיים בשוק הישראלי?

האם אפקט ינואר תקף גם היום? ■ האם ניתן לראות גם בשוק הישראלי את השפעותיו של אפקט ינואר? ■ ועל מי הוא משפיע יותר - על המניות או על איגרות החוב?

כפיר פדר מנורה / צילום: תמר מצפי
כפיר פדר מנורה / צילום: תמר מצפי

*** הכתבה בשיתוף מנורה מבטחים

תאוריית השוק היעיל טוענת שמחירי המניות משקפים את כל האינפורמציה הגלויה למשקיעים ולכן לא ניתן להשיג תשואה עודפת בהסתמך על חיזוי מחירי המניות. ההנחה הרווחת היא כי שוקי ההון יעילים באופן חלקי כאשר מחירי המניות מגלמים בכל רגע נתון את כל המידע העדכני הציבורי הידוע של החברה.

יחד עם זאת, קיימים משקיעים שהצליחו לאורך זמן ובאופן מובהק להשיג תשואה עודפת על תשואת השוק, ולכן לא ניתן לקבוע כי ההשערה נכונה לגמרי. כמו כן, קיימות בשוק אנומליות (חריגות וסטיות מהנורמה), או במילים אחרות, תופעות המתרחשות בניגוד לתאוריית השוק היעיל וקשה להסבירן.

אחת האנומליות המדוברות ביותר היא אפקט ינואר. אפקט ינואר נבדק בסוף שנות ה-70 במאמר שבחן מדד מניות מבורסת ניו-יורק במשקל שווה והראה שהתשואה החודשית הממוצעת בחודש ינואר הייתה 3.48%, בהשוואה לתשואה ממוצעת של 0.42% בחודשים האחרים של השנה. ההשפעה שנמדדה על המניות הקטנות הייתה משמעותית יותר.

בשוק המניות בדקנו את מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ומדד היתר 50. הבדיקות נעשו למשך זמן של 14 שנה (משנת 2001), אך גם אם אנו מסתכלים על השנים האחרונות בלבד התמונה זהה.
ניתן לראות בטבלה שבמדדי המניות הגדולות (ת"א 100 ות"א 25) אחוז המקרים בהם התרחשה עליה בחודשי ינואר, קטן משיעורם של כל חודשי השנה בהם הייתה עליה במדד. במילים אחרות, הבדיקה העלתה כי בתקופה המדוברת, מדד ת"א 100 ומדד ת"א 25 עלו בינואר בממוצע פחות פעמים ממספר הפעמים שהמדדים הציגו תשואה חיובית בכל חודשי השנה. גם התשואה הממוצעת הינה משמעותית נמוכה יותר בחודשי ינואר משאר החודשים. בחודשי ינואר בשנים אלו, התשואה הממוצעת הייתה אפילו שלילית לעומת תשואה ממוצעת חיובית בכל חודשי השנה.

טבלה 1
 טבלה 1


לעומת זאת, ניתן לראות שבמדד המניות הקטנות, יתר 50, התמונה שונה לחלוטין ותומכת באפקט ינואר. ב- 73% מהמקרים באותם השנים, עלה המדד ותשואתו הממוצעת בחודשי ינואר הייתה 6% (!), גבוהה משמעותית מהתשואה הממוצעת החודשית במדד. גם מבדיקה של השנים האחרונות עולה אותה מסקנה, אך בקשר חלש יותר. למרות זאת, חשוב לציין שהמדד מאופיין בנזילות נמוכה יחסית וסטיית תקן גבוהה בחודשי ינואר ולכן על פוזיציה חד פעמית ניתן גם להפסיד לא מעט.

אם כך, נראה שבשוק המניות בארץ נעלם האפקט במדדים הגדולים, אך ככל הנראה מתקיים במדדים עם מניות בעלות שווי שוק קטן יותר ומחזור מסחר נמוך יותר. בשוק האג"ח התמונה ברורה יותר.

בשוק איגרות החוב בדקנו איגרות חוב קונצרניות ואיגרות חוב ממשלתיות. משנת 2001 ועד ינואר 2014 התמונה ברורה. אפקט ינואר מתקיים בשוק האג"ח, כאשר התשואה הממוצעת בחודשי ינואר הינה גבוהה יותר מהתשואה החודשית הממוצעת המתקבלת בכל חודשי השנה. אחוז הפעמים בהם עולים המדדים בחודש ינואר גבוה יותר מאחוז הפעמים בהם רושמים המדדים תשואה חודשית חיובית בכל השנה. מדד התל בונד 20 לדוגמה, אשר הושק בשנת 2007, עלה בכל אחד מחודשי ינואר מאז ההשקה, עם תשואה ממוצעת של 1.1% לעומת תשואה חודשית ממוצעת במדד של 0.52%.

 טבלה 2
  טבלה 2

אמנם התמונה נראית ברורה כאשר אנחנו בוחנים את התשואות משנת 2001, אך בשנים האחרונות המסקנה פחות חד משמעית. נראה כי מדדי איגרות החוב בשנים האחרונות השיגו בינואר תשואה ממוצעת נמוכה יותר משנים קודמות, אך לרוב עדיין תשואה חיובית אשר תתמוך בקיומו של אפקט ינואר.

הסבר לאפקט ינואר המתקיים בשוק איגרות החוב בישראל, קשור למספר גורמים. ההסבר הנפוץ ביותר הינו שיקולי מס. משקיעים מממשים ניירות ערך הפסדיים בתום השנה, על מנת ליהנות ממגן מס, ורוכשים אותם מחדש בתחילת השנה. הסבר נוסף הינו מכירת ניירות ערך בהפסד על ידי גופים מוסדיים על מנת להראות ללקוחות תיק שבו ניירות ערך מנצחים בלבד (Window Dressing).

הסבר נוסף המתייחס לאג"ח קונצרניות נוגע לפדיונות גדולים בחודש האחרון של השנה. במהלך דצמבר 2014 צפויים פדיונות מאגרות החוב הקונצרניות בישראל בשווי של 4.3 מיליארד שקלים. מרבית הכספים, המחפשים אלטרנטיבות השקעה, יושקעו חזרה בשוק לאחר קבלתם. באפיק הממשלתי סגירת ההפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות בסוף השנה, מביאות את מנהלי ההשקעות להתכסות בתחילת השנה.

אפקט ינואר בשוק איגרות החוב בישראל אמנם מתקיים כאשר אנו בוחנים זאת על טווח של מעל עשר שנים, אך בזמן הקצר אפקט ינואר יכול גם להטעות. בשנים האחרונות קיומו של האפקט מוטל בספק, אך משקיעים אשר שמרו לאורך שנים רבות על חשיפה לאיגרות חוב ולמדד יתר 50 בחודשי ינואר, נהנו מעליות שערים נאות יחסית. חשובה מאוד ההבנה כי אפקט ינואר אכן התקיים עד כה בשוק האג"ח בארץ, אך אין לנתק אותו מסביבת המאקרו בה אנו פועלים. אנו מעריכים כי בתקופה האחרונה שוק האג"ח תנודתי יחסית ונראה כי חשובה הסלקטיביות בבחירת אג"חים, ולא השקעה עיוורת על פי אפקט כזה או אחר.

*** כפיר פדר מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988