היקף תכנוני המס שדווחו בישראל ב-5 השנים האחרונות הגיע ל-21 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שהעבירה רשות המסים בתשובה לשאילתה שהגישה לאחרונה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון. לפי הנתונים, באותה התקופה דווחו לרשות המסים 1,592 תכנוני מס - אך מתוכם הוציאה הרשות 190 שומות בלבד. במילים אחרות, רק 12% הוכרזו כתכנונים בלתי לגיטימיים, וכל השאר - 88 אחוזים - הוכרו לצרכי מס. ההיקף הכספי של התכנונים המדווחים מוערך בכ-20.617 מיליארד שקל, אך לא נמסרו נתונים לגבי היקף התכנונים שנקבעו כבלתי לגיטימיים.

התכנון הפופולרי ביותר בישראל הוא תשלום דמי ניהול מעל ל-2 מיליון שקל בין אדם לקרובו ואילו קפריסין היא המדינה הפופולרית ביותר לביצוע תכנוני מס. בתגובה לנתונים אמרה ח"כ גלאון ל"גלובס", כי "הנתונים הם קצה הקרחון. המדינה רודפת אחרי אנשים פרטיים ועסקים קטנים, והדגים הגדולים שוחים חופשי".

תכנוני מס נחשבים לדרך מקובלת שבה מפחיתים עורכי הדין ורואי החשבון את חבות המס של לקוחותיהם. עם זאת, על רקע התרבות תכנוני מס בלתי לגיטימיים הונהגה החל משנת 2006 חובה לדווח לרשויות המס על כ-15 סוגים של תכנוני מס. רשות המסים ניסתה השנה להרחיב את חובת הדיווח, אך גורל ההרחבה אינו ברור משום שהליכי חקיקת חוק ההסדרים הוקפאו בעקבות הקדמת הבחירות.

מניתוח הנתונים עולה כי תכנון המס הנפוץ ביותר הוא כאמור תשלומים של מעל ל-2 מיליון שקל בין אדם לקרובו המסווגים כ"דמי ניהול". על תכנון מסוג זה התקבלו ברשות 844 דיווחים, מתוכם נפסלו 102 מקרים ונקבעו שומות בגובה 10.345 מיליארד שקל. התכנון הנפוץ השני הוא הקמת חברות-בת הרשומות במדינות בעלות מדיניות מס מקלה לצורך העברת פעילויות עסקיות רווחיות אליהן. המדינה המובילה בתכנונים אלה היא קפריסין, שלה שיעור מס בגובה 12.5% בלבד - הנמוך ביותר באיחוד האירופי. מדינות פופולריות נוספות למקלטי מס הן אוגנדה, גיברלטר, איי הבתולה ואיים שונים של ארה"ב באוקיינוס השקט. מצד שני, מתברר כי במספר סוגים של תכנוני מס התקבלו ברשות המסים דיווחים בודדים: כך, במקרה של הסבת הפסד לקרוב משפחה (דיווח אחד בלבד ב-5 שנים), או הסבת רווח לקרוב לשם קיזוז מול הפסד שקיים אצל מקבל הנכס (2 דיווחים). ברשות המסים אומרים כי האפקטיביות העיקרית של חובת הדיווח אינה נמדדת במספר הדיווחים שהוגשו לרשות, אלא במספר תכנוני המס שנמנעו מראש בזכות האפקט המרתיע של חובת הדיווח. ברשות מדגישים כי תכנוני מס אינם כלי בלתי לגיטימי כשלעצמו, כפי שנקבע בפסקי דין של בית המשפט העליון.

לדברי גלאון, "ההון השחור בישראל מוערך בכ-23% מהתוצר שהם כ-50 מיליארד שקל בשנה. אנחנו יודעים שמי שאחראי ל-80% מההון השחור בישראל הן החברות הגדולות שמבצעות תכנוני מס אגרסיביים ומשתמשות במקלטי מס בחו"ל. ברור שחובת הדיווח הקיימת לא מצליחה לתפוס את כל גודל התופעה, אבל גם המספרים שנחשפו הם בלתי נתפסים. ב-20 מיליארד שקל ניתן היה לממן רפורמות מרחיקות לכת בחינוך, בבריאות, בתשתיות וברווחה".

גלאון הוסיפה כי "לרשות המסים יש סמכויות נרחבות לטיפול במעלימי המס הקטנים, אך הדגים הגדולים שוחים חופשי". לטענתה, "זה קורה בגלל סדרי עדיפויות לקויים, מחסור בכוח אדם, ובעיקר בגלל שהחוק עצמו לא נותן למדינה כלים למנוע מחברות בינלאומיות להמשיך להעלים כספי מסים שהן חייבות כחוק. הגיע הזמן שהמדינה תפנה משאבים נרחבים למלחמה בתופעת תכנוני המס, תפנה לסגירת פרצות בחוק שמאפשרות תכנונים אגרסיביים ותיבחן הטלת סנקציות על חברות שהתנהלות המיסוי שלהן אינה ראויה".

מהו תכנון מס?

תכנוני מס נחשבים לדרך שבה מצליחים עורכי דין ורואי חשבון להביא להפחתת המס שמשלמים לקוחותיהם. החוק נותן לרשות המסים סמכות לפסול רק תכנוני מס אגרסיביים או בלתי לגיטימיים, ובמקרה של פסילה קובעת הרשות שומה שמתעלמת מהתכנון.

מקרה קלאסי של תכנון מס הוא רכישת חברה מפסידה. בתי המשפט קבעו כי תכנון כזה ייחשב כלא לגיטימי אם יתברר שההיגיון הכלכלי היחיד של העסקה הוא הפחתת חבות המס של הרוכש - כלומר, אם הרוכש קנה למעשה את ההפסדים ולא את החברה על מנת לקזז אותם מרווחים בעסקיו האחרים, ובדרך זו ביקש להפחית את גובה המס שהוטל עליו לשלם.

תכנון מקובל אחר נעשה באמצעות העברת פעילות רווחית לבעלותה של חברה המוקמת במדינה שבה שיעור המס נמוך במיוחד, כמו קפריסין, שבה נהוג מס חברות של 12.5%.

תכנון המס הנפוץ ביותר שתוכנן לרשות המסים הוא תשלום דמי ניהול בסך 2 מיליון שקל ומעלה בין אדם לקרובו. הכוונה היא לקרוב משפחה או לחברה בבעלות הנישום או קרוב משפחתו. תכנון המס מתבסס על כך שלקרוב יש פטור ממס (למשל עקב תושבות בחו"ל), או שמדובר באדם או חברה שיש להם הפסדים שניתן לקזז אותם מהרווחים של דמי הניהול.