גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצילומם ובדמותם

אורי גרשט, אוהד מטלון ויאיר ברק מציגים צילום עכשווי בשלוש תערוכות יחיד מרתקות במוזיאון תל-אביב, המעלות שאלות לגבי הפער בין מעמדו של הצילום כאמנות מוזיאלית לבין הפיכתו לכלי הנגיש לכולם, בזכות ההתפתחות הטכנולוגית g מטלון: "כיוון שכולם מתעדים את העולם כל הזמן, אני בוחר להפנות את המבט אל תוך הצילום. התיעוד החיצוני יימשך גם בלעדיי"

בשבוע שעבר קבע בית המכירות סותבי'ס בניו-יורק שיא עולמי במכירה פומבית של אמנות הצילום מאוסף יחיד, עם פדיון שהסתכם ב-21.3 מיליון דולר. הצילומים מאוסף קרן נתינה מייסודו של הווארד שטיין קבעו גם כמה שיאי מחיר לאמן. השיא הקודם, משנת 2006, עמד על 15 מיליון דולר בלבד, במכירת צילומים מאוסף מוזיאון המטרופוליטן. הסכומים מצביעים על עניין גובר והשקעה עולה של אספנים בתחום שעד לשנות ה-70 נחשב לילד החורג של האמנות.

אולי נדרשו 40 שנה במדבר או שנות דור, להגיע להכרה כה רחבה במדיום, שמשמש יותר מכל ראי התקופה. השילוב בין עין אמנותית, חומר וטכנולוגיה, הוא מובהק במיוחד בצילום. על כך מעיד גם העניין האישי של הצלמים בני-זמננו, שמפנים את המבט לא רק החוצה, אל האובייקט המצולם, אלא גם פנימה, לתוך הצילום ותולדותיו.

שלוש תערוכות יחיד של שלושה צלמים ישראליים מוצגות בימים אלה שכם אל שכם במוזיאון תל-אביב לאמנות. אורי גרשט, יאיר ברק ואוהד מטלון, שלושתם בני הדור שנולד בשנות ה-70. התערוכות המופתיות, כל אחת על פי דרכה, מציגות גישות שונות לצילום ולאמנות. הן שונות זו מזו באופן קיצוני בתוכן ובמראה, אך יש להן מכנה משותף בולט: כל אחד מהצלמים מציג גוף עבודות שצמחו מתוך סקרנות ומחקר עומק של עולם האמנות והצילום בתוכו, רמה טכנית בלתי מתפשרת ויכולת אמנותית מרהיבה.

"בציור, משיחת המכחול הראשונה היא אינטרפרטציה. בצילום האקט הראשוני הוא ציטוט. אחת השאלות שאני עוסק בהן היא איך אמנות עוסקת בתפיסה ובהצגה של העולם, ואיך טכנולוגיה משפיעה על התפיסה ועל האמנות", אומר האמן הבינלאומי המצליח אורי גרשט, בשיחה עם "גלובס", ערב פתיחת תערוכתו, בסוף השבוע האחרון.

בסדרת העבודות החדשה, גרשט ממשיך את מחקרו על האמנות העתיקה של ה"אולד מאסטרס", מימי הרנסנס. הוא ניגש לאמנות הקלאסית ביותר בעין בוחנת של צלם, ומפיח חיים, קול ותנועה בעבודות של "טבע דומם" (בצרפתית, למשל, הן נקראות "טבע מת").

התערוכה נפתחת בווידיאו על שלושה מסכים, המציגים שלושה זרי פרחים באגרטלים - שחזור מדוקדק של ציורי פרחים של יאן ברויגל האב, מתחילת המאה ה-17, שפגש גרשט במוזיאון בווינה. המתבונן בווידאו רואה את הפרחים במבט ישיר, אך תוך זמן קצר מרחש פיצוץ דרמטי ונוצר שיבוש תפיסתי. כעבור רגע המוח מתרגם לעצמו, כי מה שראינו לא היה הזר עצמו, אלא השתקפותו במראה.

"אנחנו מסתכלים על ציור נטורליסטי לכאורה, המחקה את הטבע. אבל במבט בוחן ניתן לראות כי הצייר בחר להציג מציאות משלו", אומר גרשט. יאן ברויגל האב נחשב לאבי ציורי הפרחים באמנות הפלמית. אך הוא צייר בזריו פרחים שלא יכולים להיות באותו מקום ובאותו זמן. פרחי עונות שונות ופרחים אקזוטיים ממקומות שונים בעולם. "כיוון שמדובר במקור מלאכותי, הרשינו לעצמנו לעבוד גם בסדרת עבודות הווידאו עם פרחים מלאכותיים". אלה עוצבו והוכנו במיוחד, בניסיון להעביר לתלת ממד אותנטי ככל האפשר את פרחיו המצוירים של ברויגל.

כאשר גרשט אומר "אנחנו" הוא מדבר על צוות הסטודיו שלו בלונדון, שביום צילומים למשל מונה 12 איש על הסט, בפרויקט שארך כשנה. "אני אף פעם לא יודע מה ייצא בזמן אמת. העין תופסת את האובייקט אך היא מסתכלת למעשה על המראה שמשקפת את האובייקט. הצילום נעשה בו-זמנית בשתי מצלמות, האחת מתמקדת באובייקט שבתוך המראה והשנייה בפני השטח של המראה - האחת תופסת את מה שקורה לחומר והשנייה את מה שקורה לתמונה.

"ברגע המצאת הצילום כל הקלפים נטרפו. ז'אנר הציור ההיסטורי, התיעודי, נכחד. טכניקות נעלמו בזו אחר זו. כעת המהפכה הדיגיטלית מעלה רגישות גבוהה לשאלות מהי המציאות ואיך אנחנו תופסים אותה. ציור הוא מוחשי לחלוטין ויש מערכת יחסים ברורה בין החומר למצויר. בצילום אנלוגי יש חומר - הצלולויד של סרט הצילום ואלידי הכסף (אחד מחומרי הצילום המקוריים) המגיבים לאור. בצילום דיגיטלי יש חיישן שמתרגם אלגוריתם לפיקסל. הצילום הגיע לרמה שמאפשרת לראות דברים שלא יכולנו לראות בעין".

כך מנסה גרשט להסביר את העניין הספציפי שלו ברגע הפיצוץ, הנתפס בצילום של 10,000 חלקיקי השנייה. "האם הצילום מתעד את המציאות או יוצר אותה?", הוא מעלה שאלה פילוסופית. כי הרי אם לא היה צילום לא הייתה תמונה נתפסת של הרגע הזה בעולם.

כמו בעבודות קודמות של גרשט, בסדרה המתארת מסע בפולין, מקרקוב לאושוויץ, הוא מציג נוף מרהיב שכל השברים מסתתרים בנבכי הידיעה מה קרה שם. "האקט והצליל של שבירת הזכוכית, מעלה על הדעת כמובן את זיכרון ליל הבדולח. יש בעבודות התרסה: הדימויים מאוד יפים, שופעים ומפתים, ולמעשה יש בהם את הצד הנוראי.

גם לעובדת היותו ישראלי יש השפעה על אמנות הצילום שלו. גרשט: "גדלתי בארץ. זה מקום שבו השכנוע האידאולוגי כל-כך גבוה, שאנחנו לא יכולים לפנות מקום לראייה של נרטיב אחר".

אוהד מטלון: מצלם את הצילום

תערוכתו של אוהד מטלון נפתחה בקירות ריקים. זהו אירוע יוצא דופן במוזיאון, שנתן אמונו באמן ובאוצרת הצילום, נילי גורן, שבחרו להציג את התערוכה כתהליך בהתהוות. לאורך שמונה שבועות הולך ומתמלא חלל התערוכה הקדמי, בעוד שבשני חדרים אחוריים, הפתוחים לקהל, מטלון הקים סדנה להדפסת הצילומים ולמיסגורם.

"הרעיון עלה לראשונה לפני כעשר שנים, כשרציתי לעשות עבודה שמתעדת צילום תיעודי בהתהוות - כמו צילום עיתונאי אך ללא תלות בהחלטות העורכים", אומר מטלון. ב-2009 הציג תערוכה בהתהוות לראשונה, בביאנלה לאמנות בהרצליה. אך מאז, הוא אומר, חלו שינויים אפילו בעצם השימוש בצילום - שהפך לרווחי יותר ויותר.

"חלו שינויים גם בטכנולוגיה וגם באורח החיים. בחמש השנים האחרונות, כולם מצלמים. זה דומה לרגע שבו נכנס הצילום לאמנות ודחק את הציור למחוזות האבסטרקט. כיוון שכולם מתעדים את העולם כל הזמן, אני בוחר להפנות את המבט פנימה - אל תוך הצילום. אני משוחרר מהתפקיד של רישום רוח המקום והזמן. התיעוד החיצוני יימשך גם בלעדיי".

באופן פרדוקסלי, דווקא ההחלטה לעסוק בתערוכה בצילום עצמו, כמדיום, כאובייקט וכחומר, הופכת לרישום רוח המקום והזמן. מטלון בחר לצמצם את שדה המחקר וההתבוננות שלו. בעבודתו מצטלם נייר הצילום עצמו, מקומט ונפתח, נסרק בסורק, נאפה בתנור או נשרף באמצעים שונים. רישומי האמולסיה והקרנות האור בפעולות השונות שהוא מעביר את הנייר הופכים לתמונות מרתקות, המזכירות את צילומי הסוריאליזם של אמצע המאה ה-20.

לצד "רע, בית מלאכה לצילום", מלווה את התערוכה בהתהוות פיוטר רזניקוב, פילוסוף איש אוניברסיטת תל אביב, המגיב לחומרים בעודם מתגבשים לנגד עיני הצופים. "בטקסטים יש ניתוח לצד הסברים טכניים".

למרות תיאור ה"מפעל" שהקים מטלון, כדי לקיים תערוכה שהיא למעשה עבודה בתהליך, התערוכה עצמה מאוד אלגנטית. יש בה מעט מאוד צבע, הרבה מחשבה ומופת של הדפסה איכותית ומסגור מוקפד. "זה נכון, וזו בחירה מושכלת", אומר מטלון. "למרות שהמנגנון שמאחורי הקלעים חשוף, אני לובש את החליפה המוזיאלית".

יאיר ברק: מחפש את השיבוש

כותרת תערוכתו של יאיר ברק "מתרחק ממשהו, נועץ בו את עיניו" היא ציטוט משובש של הפילוסוף וולטר בנימין, שלדברי ברק מתאר, בתחילת המאה ה-20, את מעשה הצילום עצמו, גם אם בלי להתכוון לכך. "בנימין כתב על מלאך ההיסטוריה הנהדף לאחור. אני רואה בהתרחקות את פעולת הצילום הבסיסית". אך גם ההיבט ההיסטורי של המקומות המצולמים בעבודותיו הוא רב חשיבות.

בסדרת הצילומים שנאספה מאז 2008, ברק מצלם סביבות טעונות משמעות ותוכן היסטורי, ומציג אותן כאובייקט תמים. "אני מנקה מאשמה את זירות הפשע ומפליל את התמימים", הא מחייך. הוא מצלם רחובות "תמימים" שבהם פועלים בתי בושת בציריך המהוגנת. מצלם פסל מצביא בעיר אירופית עלומה, כשהוא עטוף להגנה מהקור כך שלא ניתן לדעת באיזה מנהיג ותקופה מדובר. "אני יוצר שיבוש בכוונה כשאני מפריד בין התפקיד של האובייקט האמנותי בעיר לבין האובייקט עצמו, שאין לראותו".

ברק מציג את ערוגות קיו גרדנס האלגנטיות, ביום היחיד בשנה שהן עירומות מפרחים. את הצילום עצמו הוא מחלק ומשבש את הסדר הוויקטוריאני הקשוח שבו תוכננו הערוגות בגן.

בשדה התעופה הנאצי טמפלהוף בברלין, הוא עומד בנקודה אחת, לצד עץ בודד, ומפנה מבט פעם לעבר המבנה ופעם הרחק ממנו. "מבט צפונה אל הטרמינל והעיר מציג את האדריכלות הנאצית ומרמז על החשיבות ההיסטורית של המקום. מבט דרומה אל הנוף הפתוח כאילו מזכה את הנרטיב".

צילומי טמפלהוף מופיעים בכניסה לחדר הסוגר את התערוכה, כאפילוג. בתוך החדר משחק ברק בשיבושים נוספים. בעבודת וידיאו בשני מסכים הוא מחלק את מזרקת הזרנוק של אגם ג'נבה לשני חלקים: האנכי, הזכרי, המתפרץ ושואף מעלה מאבד את בסיסו האופקי, הנקבי, המשמש לו נקודת מוצא וגם כלי קיבול למים בנפילתם חזרה לארץ.

על קיר סמוך תלוי צילום של "פיסת האבן העצובה בעולם", כדברי ברק. אנדרטה בלוצרן, המציגה אריה פצוע מלקק את פצעיו, זכר לתבוסה השווייצרית לצרפתים. ברק לכד את הצילום מאחורי לוח אדום המבטל למעשה את האפשרות לראותו, אלא כאשר הוא מואר בתאורה ישירה. האפקט מרשים.

על רצפת החדר לוח מצבה שהוטה בזווית כמנסה למרוד בייעודו לנוח בשלום. על גביו אמירה מתריסה "I'd rather not". ברק: "זהו סירוב מנומס. המצבה מסרבת להישכב, כמוה כאדם, או כמו האריה, שאינו רוצה למות, כמובן. אבל יש פה גם סירוב אחר, לקבל את הנרטיב המקובל של הדברים. לחפש תמיד את השיבוש. העדפה להתנגדות ולעמדה שבוחנת את אמיתות הדברים".

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?