גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינויים באקלים ופטריות שיצאו משליטה ישנו את התפריט שלנו?

"המודלים שלנו צופים כי שינויי האקלים יפגעו בכמות המזון. אני צופה שב-25 השנים הקרובות נראה אי-שקט גובר בגלל מחירי המזון. 'האביב הערבי' בטוניס החל בגלל עלייה במחירי הלחם"

בננות / צילום: רויטרס
בננות / צילום: רויטרס

מי יודע לאן נעלם התפוח הירוק, הגדול והמאורך שהיה חלק נכבד מהתפריט התזונתי שלי אי אז בשנים 1992-1994? יחד איתו נעלמו או עומדים להיכחד מן העולם מיני מזון שונים. בקנדה, למשל, התחממות כדור הארץ הובילה לכך שעצי המייפל אינם מפיקים די סירופ, וכריית הסירופ מהעץ הלא-מניב עלולה להפוך ללא כדאית כלכלית. בקוריאה, זן מיוחד של פרות נמצא בסכנת הכחדה משום שהן ניזונות מעשבי מרפא ספציפיים הגדלים רק באי Ulleung במדינה וחקלאות תעשייתית אינה יכולה לסבול גידול כל כך ספציפי. וגם מזונות יומיומיים ונפוצים כמו בננות, עלולים להיעלם. לפאפיה הלא-מהונדסת גנטית, זה כבר קרה.

"מספר קטן של תאגידים שולט בהחלטה אילו צמחים יגודלו מסחרית בעולם שלנו. יש להם השפעה יותר מאשר למדינה קטנה או בינונית", אומר פרופ' נרש מגן מאוניברסיטת קרנפילד בבריטניה ואחד מחוקרי המזון המובילים, שיתארח באפריל בתערוכת אגריטך 2015 בתל אביב. גם התפוח שאני מחפשת היה בעצם זן מסחרי. הוא מעולם לא היה טבעי, כי תפוח טבעי ממש לא טעים למאכל. הוא הוחלף בזן מסחרי אחר, כנראה..

אבל לא רק תאגידים אחראים לשינויים במה שנאכל. לדברי מגן, שהוא מומחה לפטריות, "שינויי אקלים משפיעים באופן משמעותי ביותר כבר היום על ביטחון המזון בעולם. הם עלולים להוביל לשגשוגה של פטריה מזיקה, או דווקא להיכחדותה של פטרייה המגינה על מזון באזור מסוים. האתגר הוא לנבא זאת מראש, כדי לשנות את תמהיל הגידולים, את אופן ההשקיה או את אופן הדישון, לפני שאוכלוסייה של פטריות רצויות תיעלם או שאוכלוסייה של פטריות לא רצויות תשתלט.

"נכון להיום, המודלים שלנו צופים כי שינויי האקלים יפגעו בכמות המזון", הוא אומר, "אני צופה שב-25 השנים הקרובות נראה אי-שקט גובר בגלל מחירי המזון. 'האביב הערבי' בטוניס החל בגלל עלייה במחירי הלחם".

לדברי מגן, אחת הבעיות היא שכאשר מזון מזוהם בפטריות מגיע לאירופה, הוא נשלח חזרה לאפריקה אך אינו נזרק. "ישנו טיעון שבאירופה, חיטה מזוהמת הייתה נמהלת בכלל המזון ולא מאוד משפיעה על האירופאי הממוצע. לעומת זאת כשהיא חוזרת לאפריקה או למדינות העניות באסיה ומשווקת שם - משום שהחקלאי יקרוס כלכלית אם לא ישווק את הסחורה - היא מהווה חלק נכבד מהתפריט הכולל של תושבי אותה מדינה, והם נפגעים באופן משמעותי".

ארגון Slow Food USA, הדוגל בתרבות אכילה הפוכה מזו של שוק המזון המהיר, היה מודאג כל כך מהיכחדות מינים שונים של מזונות בעולם, עד שיזם את פרויקט "תיבת נוח של המזון", שבו כל אחד מוזמן להצביע על מזון שעומד להיעלם באזור מחייתו ולהציע לשמרו. אם מדובר בתבשיל שכל רכיביו זמינים אבל אופן ההכנה שלו ידוע רק למעטים, הקבוצה תשמור על המתכון, אולם אם מדובר בצמח, פטרייה או בעל חי בסכנת הכחדה, הקבוצה תנסה לשמור על הזרעים או על כמה פריטים מהמין הזה, ממש כמו בתיבת נוח המקורית.

"בנקי מזון" ממוסדים יותר, כמו הבנק הגנטי של מכון וולקני או בנק החיטה של אוניברסיטת חיפה, שהוזכרו כאן בעבר, עושים דבר דומה: הם אוגרים זרעים של זני בר רבים ומהווים מעין "גיבוי", כדברי פרופ' אמנון לרס, מומחה לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאים במכון וולקני, וחבר צוות ההיגוי בכנס אגריטך. "אם במקרה ההכלאה המסחרית של הצמחים או ההנדסה הגנטית יובילו לאובדן תכונה, ניתן יהיה 'לחזור אחורה' ולמצוא אותה בזני הבר, ואז להכליא אותם עם הזנים המסחריים כדי להשיג שוב את התכונה הרצויה".

מזל שאפשר לעשות לפעמים undo לאבולוציה, אולם שימור זרעים אינו מספיק; צריך גם לדאוג גם לחיבור בין סוג האדמה לסוג הפטרייה באזור מסוים ולמזג האוויר. לכן החל ארגון "אוכל איטי" להקים גינות במקומות שונים בעולם שבהם יגודלו זנים בסכנת הכחדה.

הקבוצה פועלת להקמת 10,000 גינות קהילתיות לצמחי מאכל באפריקה (עד היום הוקמו כ-1,300 גינות), שיאפשרו לתושבים גישה למזון טרי, בריא וזול, ובמקביל ישמרו על הצמחים הייחודיים לכל אזור.

אבל הבעיה, כאמור, אינה רק באפריקה. מבננה ועד בירה גרמנית מסורתית - שינויי האקלים עלולים להפוך מזונות שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מהתפריט ליקרי המציאות.

בננות: איום הפטריות הגדול

לאחרונה נפוצה שמועה ברשתות החברתיות ולפיה בננות כפי שאנחנו מכירים אותן עומדות להיכחד מהעולם. בננות? האם יכול להיות שבעוד 5-10 שנים לא יהיו בעולם בננות? כדי לשים דברים בפרופורציה, ידיעה כזאת נפוצה כבר ב-2003 והבננות עדיין איתנו, אך זו לא הייתה בדיוק אזעקת שווא. מין הבננה הנפוץ היום ביותר בעולם, הקוונדיש (Cavendish), מאוים על ידי שני סוגי פטריות שכרגע לא יודעים כיצד למגרם באמצעים כימיים מקובלים. בשנות ה-50 של המאה שעברה, אחד מזני הפטריות הללו, הנקרא "מחלת פנמה (Panama Disease), מחק את הזן הכי פופולרי של בננה, גרוס מישל, ואז עבר רוב העולם לקוונדיש. אם יש בין הקוראים כאלה שזוכרים שבילדותם היה לבננות טעם שונה, ייתכן שזאת הסיבה.

תחילה, זן הקוונדיש היה עמיד בפני מחלת פנמה, אך עם השנים נוצרו בפטרייה שינויים שאפשרו לה לתקוף שוב את הבננה הנפוצה בעולם. המחלה כבר עשתה שמות במטעים רבים באסיה, באפריקה ובאוסטרליה. למרבה המזל, היא עדיין לא הגיעה לאמריקה הלטינית, אזור גידול מרכזי של בננות כיום, אולם שם דווקא נפוצה פטרייה מאיימת אחרת, סיגטוקה שחורה.

"הגנה מפני סיגטוקה דורשת כמויות הולכות וגדלות של ריסוס, עד כדי כמה פעמים ביום, והריסוס שמבוצע בטיסה מלמעלה יכול לסכן גם את הכפרים השכנים. אם הריסוס לא ימנע הדבקה, המחלה עלולה להתפשט ולחסל 50% מהיבול", אומר אסף אורון, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואסטרטגיה בחברת אבוג'ן העובדת על פיתוח שיפתור את הבעיה. "ישנו חשש ממשי שאם המחלה תחריף, פשוט אי אפשר יהיה לגדל את הבננות. ישנם אזורים שבהם כבר היום צריך כל כך הרבה ריסוס שגידול הבננות הפך ללא פרקטי".

בננות הן גידול קריטי, אומר אורון, "יש מדינות עניות שעבורן הבננות הן מקור תזונה משמעותי מאוד, יש בהן רכיבים שאין להשיג בצמחים האחרים המהווים את עיקר תזונתם". באפריקה, שם מגדלים הרבה בננות לייצוא, דווקא אוכלים זני בננות פחות טעימים, פחות מתוקים, אך זולים יותר.

מאחר שהבננות של היום מתרבות באופן א-מיני, הן זהות גנטית כמעט ולפיכך אם מחלה פוגעת בבננה אחת יהיה קשה למצוא באותו זן בננות אחרות עמידות. באבוג'ין מנסים להעביר גנים מזני בננות עמידים בפני המחלה אך לא טעימים לזנים הטעימים אך בלתי עמידים. "אם הבננה הייתה מתרבה באופן מיני, ניתן היה לעשות זאת בהכלאה. כיוון שאין לבננה הקיימת זרעים, חייבים לעשות זאת בהנדסה גנטית". במקביל עובדים החוקרים על שימוש בזנים אחרים של בקטריה ופטריות, שיתמודדו עם הפטריות הקיימות וינסו לדכא את פעילותן.

לדברי אורון, אם בעבר חברות הזרעים דאגו שלגידוליהם יהיו תכונות שיניבו יותר יבול או חיי מדף ארוכים יותר, היום הן כבר למדו לגוון יותר בתכונות. "החברות שומרות על ריבוי זנים כיוון שזנים שונים מתאימים לגידול במדינות שונות וכן הטעם ערב לאנשים שונים. עם זאת, נכון שכשמכליאים מתוך מחשבה על תכונה מסוימת כמו יבול, מאבדים באופן טבעי תכונות אחרות, כמו עמידות למחלות או טעם".

אגוז קולה: דור שלם של חקלאים נעלם

בסיירה ליאון שבמערב אפריקה דואגים היום לגורלם של אגוזי הקולה (אמנם אין בינם לבין המשקה הפופולרי בעולם קשר של ממש, אך ייתכן שהם היו ההשראה לו) וכבר הקימו גינות המיועדות לשמור עליהם. מדובר באגוז שצומח על עץ והוא שייך לאותה משפחה של צמח הקקאו. פירותיו מכילים קפאין וחומרים נוספים המשמשים בתעשיית המזון והרפואה כגון קולטין, תאוברומין וחומצה טאנית. נראה שהשילוב בין כל החומרים האלה בצמח נתנו לאגוז הקולה מעמד מיוחד בתרבויות המקומיות של סיירה ליאון: הוא נחשב מעורר מיני, הוא חלק בלתי נפרד מטקסי המעבר ומקובל לתת אותו כמתנה לאורחים ובעת השלמת משא ומתן וסולחה. הוא גם משמש ברפואה המסורתית (בדומה לשימושיו ברפואה הקונבנציונלית) לטיפול במערכת העיכול, לשיפור הריכוז ולהפחתת תחושת הרעב.

אגוז הקולה היה ענף ייצוא חשוב במדינות מערב אפריקה, אולם מלחמת האזרחים במדינה הובילה לקריסתו המוחלטת. דור שלם של חקלאי קולה נרצח, נעלם או ברח, והמידע על הפקת הקולה לא עבר לדור הבא. הצמחים שנותרו נותנים יבול באופן לא סדיר ולא צפוי, ולכן קשה למסחר את המוצר ויש בו מחסור. ארגון "תיבת נוח של המזון", שהזכרנו בפתיחת הכתבה, למד את הטכניקה של גידול הקולה ממעט החקלאים שנותרו, והעביר את הידע ל-48 מגדלים, במימון חברת המשקאות האיטלקית בלדין, שהשיקה את "קולה בלדין" על בסיס הזנים שטופחו. מלבד העובדה שבלדין רוכשת אגוזי קולה מהחקלאים, היא גם תורמת חלק מרווחיה מהמשקה החדש (שהוא אינו חיקוי של קולה רגילה), להרחבת הפרויקט הזה ולפרויקטים נוספים של "מזון איטי".

תשאלו אולי מדוע להשקיע משאבים רבים כל כך בשימור סוג מסוים של יבול, אבל החשיבות היא מעבר לגיוון בטעמי המזון. תהליך השיקום עשוי לבסס בעתיד בסיירה ליאון, לאחר שהמדינה תשוב לאיתנה, ענף כלכלי מוביל. בינתיים, 48 מגדלים מתפרנסים מהמהלך.

פרויקט אחר של "תיבת נוח" הוא באתיופיה. שם הוקמו בתי גידול לשימור זן של דבש בעל טעם ייחודי, שעמד להיעלם משום שהוא לא נראה כל כך טוב בקופסה ומשום שהחקלאים התפתו לערבבו עם זנים אחרים, זולים יותר. הארגון לימד את החקלאים כיצד לארוז את הדבש הייחודי באריזות מזמינות, ייחודיות למוצר האותנטי, הוא קבע תו תקן למוצר ומצא רוכשים בעולם.

בירה: הטעם המריר בסכנה

צמח הכשות (hop), התבלין שנותן לבירה את המרירות והארומה האופיינית לה, מתמעט והולך. אמנם ניתן לבשל בירות גם ללא כשות, אך יש מי שיטענו שזה יהיה חילול קודש של ממש. רוב הבירות בעולם מתובלות בכשות.

85% מגידולי הכשות הם בגרמניה, בכמה חבלי ארץ ספציפיים, אבל מחסור עולמי במים, הנובע גם הוא משינויי האקלים, מאיים על הצמחים הללו.

היום צמחי הכשות מושקים בחקלאות בעל, כלומר על בסיס מי גשמים בלבד. אלא שהגשמים מתמעטים, ויש להוסיף השקיה, מה שהופך את כל הסיפור ללא רווחי. כבר ב-2007 החלו להרגיש במחסור חמור בכשות. מגדלים רבים יצאו מהשוק מאחר שלא הצליחו להרוויח, ושוק הכשות עמד בסכנה ממשית. ההערכה הייתה אז כי בארה"ב, המדינה השנייה בחשיבותה בגידול התבלין, ירד מספר המגדלים המקצועיים של הצמח מ-515 ב-1950 לפחות מחמישית ממספר זה.

כך נותרו יצרני בירה רבים ללא התבלין החיוני. מאז 2007 חלה התאמת מחירים שהחזירה חלק מהמגדלים לתחום, אולם נדרשות מומחיות לגידול כשות ושלוש שנים עד שהצמח מניב יבול מסחרי, ומגדלים רבים נרתעים מהאפשרות להיכנס לתחום רק על בסיס המחירים הגבוהים.

שוקולד: המוצר העממי יהפוך מעדן לעשירים

שוקולד מסכן אולי את המין האנושי כבר שנים, אבל נראה שכעת המין האנושי מתחיל לסכן גם אותו. הוא אינו בסכנת הכחדה עדיין, אבל יש חשש ששוקולד אמיתי, המכיל כמויות סבירות של קקאו, יהפוך למוצר יקר לאניני טעם בלבד. הסיבה לכך היא שינויי האקלים. באזורים כמו חוף השנהב וגאנה, חקלאים מגלים שקשה להם יותר מבעבר לגדל קקאו במקומות ובאופנים שבהם היו מורגלים.

אמנם ניתן להזיז את אזורי הגידול בהדרגה למקומות אחרים, אבל חקלאים באפריקה הם לא בדיוק האוכלוסייה שהכי קל לה לעשות רילוקיישן לפעילות עסקית או ללמוד שיטות גידול חדשניות. בינתיים, בעוד שאי-שקט פוליטי מוסיף איום על המגדלים, העולם מתמלא בצרכני שוקולד חדשים, כמו מעמד הביניים הגדל בהודו וסין, שרוצה מה שיש למערביים.

התופעה הזאת נכונה לכל סוגי המזון, אך ביחס לפולי קקאו, שקשה לגדלם במאסות והקטיף שלהם ידני, מתחילים כבר להרגיש בבעיה, גם אם פערי הצריכה עדיין גדולים (הצריכה של שוקולד לנפש בסין היא פחות ממאית מזו של צרכני השוקולד הנלהבים ביותר - האירופאים). מי שרכש באחרונה פולי קקאו לבישול אולי הבחין שטעמם השתנה. בשוקולד מסחרי, ההבדל בטעם עדיין ממוסך.

אגוז קולה / צילום: רויטרס

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין