גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון מגן על קרטלים זרים

העליון מתעקש: לבתי המשפט אין סמכות לדון בייצוגיות נגד חברות זרות, גם אם הנזק קרה בישראל

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

בחודש נובמבר הגיש אזרח ישראלי בקשה לתביעה ייצוגית נגד מספר חברות ענק זרות שאת מוצריהן מוכרים גם בישראל. לטענת התובע, החברות הזרות - דוגמת פיליפס (הולנד), סמסונג, LG (שתיהן מקוריאה הדרומית) וטושיבה (יפן) - יצרו קרטל בינלאומי ותיאמו ביניהן במשך כ-12 שנים את מחיריהן של שפופרות קתודיות המורכבות במכשירי טלוויזיה ובמסכי מחשב (קתודה היא אלקטרודה שלילית שדרכה נכנסים אלקטרונים להתקן/מכשיר אלקטרוני). אלה יובאו לישראל ונמכרו כאן תוך "גלגול" המחיר הקרטליסטי אל הצרכן הישראלי.

תיאום מחירים הוא עבירה על חוקי ההגבלים העסקיים, אם כי קיימת אפשרות (שיש לברר) כי התנהלותן של החברות הללו אינה נתפסת ברשתו של חוק ההגבלים העסקיים הישראלי דווקא.

השאלה שעלתה כאן הייתה - האם בנסיבות אלה - כשמדובר בחברות זרות - בית המשפט בישראל מוסמך, מן הבחינה הבינלאומית, לברר בקשה לתביעה ייצוגית נזיקית שהוגשה נגד החברות בקרטל בשם צרכנים שנפגעו ממנו?

בית המשפט המחוזי המרכז השיב לשאלה זו בשלילה. המשמעות המעשית של קביעה כי לבית המשפט אין סמכות בינלאומית לדון בתביעה נגד החברות, היא סילוק התובענה על הסף (ת"צ (מרכז) 10812-1-14 (בקשה מספר 2) מירום נ' LG Electronics (ניתנה בתאריך 24.11.14)).

באמצות עמדה זו פסק בית המשפט המחוזי בהתאם להלכה הנוהגת בישראל זה שנים רבות - "הלכת מזרחי" (ע"א 565/77 מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd., פ"ד לב(2) 115 (1978) - שאף אושררה מחדש לפני מספר שנים על-ידי בית המשפט העליון. אולם למרבה הצער, הלכה זו שגויה, אינה קוהרנטית, וגם במדינות אחרות כבר אין נוהגים לפיה, כפי שיובהר להלן.

באין חוק של הכנסת שיסדיר את סוגיית הסמכות הבינלאומית של בתי המשפט בישראל (למצער ביחס לחלק גדול מן התובענות האזרחיות הבינלאומיות המוגשות כאן), הפכו בתי המשפט את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 - אף שאלה הותקנו על-ידי שר המשפטים להסדרת ענייני פרוצדורה טכניים באופיים - לחקיקה שאותה הם מפרשים כדי לקבוע אם לבית המשפט נתונה סמכות בינלאומית או לא.

וכך, כדי לשכנע כי עומדת לבית המשפט סמכות בינלאומית לדון בעניינו, תובע המגיש תביעה נזיקית בינלאומית נדרש להוכיח כי התובענה שהגיש מבוססת "על מעשה או על מחדל בתחום המדינה" (לשון תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי), שאם לא כן - דלתות בית המשפט ייסגרו בפניו.

בשנת 1978 קבע בית המשפט העליון ב"פרשת מזרחי" הנ"ל כי אם רק הנזק אירע בתחומי ישראל, ואילו יתר העובדות המבססות את התובענה התרחשו בחו"ל - אין מדובר ב"מעשה או... מחדל בתחום המדינה", ואין לבתי המשפט בישראל סמכות בינלאומית לדון בה.

הטעם המרכזי לפרשנות מצמצמת זו של בית המשפט היה החשש כי גישה מרחיבה תאפשר לגרור יצרנים זרים לכל מדינה שבה ייגרם נזק בשל המוצר שייצרו. בית המשפט גם העניק משקל רב לעובדה שבאנגליה באותה תקופה הייתה נהוגה גישה דומה.

העליון חוסם בשיטתיות

במהלך השנים שחלפו הקפיד בית המשפט העליון להיצמד לגישה פרשנית מצמצמת זו וחסם בשיטתיות ניסיונות "לעקוף" אותה. בין היתר נהפכו החלטות של בתי המשפט המחוזיים, שהתמקדו ב"מחדל" במובן התקנה 500(7) מצידם של יצרנים זרים, שנתבעו על נזקים לצרכנים ישראליים שגרמו מוצריהם שיוצרו בחו"ל.

לפי הטענה בבקשת התביעה, שלא התקבלה בסופו של דבר, יצרנים אלה היו צריכים לנקוט בישראל שורה של אמצעי זהירות כדי לצמצם את הנזקים שגרמו המוצרים שייצרו בחו"ל (לבצע בדיקות איכות בהתאם לתקן הישראלי; לצרף הוראות בעברית לשימוש במכשיר; לפרסם בישראל אזהרות לצרכנים; לאסוף חזרה את המוצר מחנויות בישראל וכיו"ב).

כמו כן נהפכו החלטות של בתי המשפט המחוזיים שביקשו לפרש בהרחבה את תקנה 500(7) הנ"ל על-פי תכליות של הגנת הצרכן או החלטות שראו בשיווק או מכירת המוצרים בישראל משום "מעשה או... מחדל בתחום המדינה".

גם כאשר המשמעויות הכרוכות בגישה מצמצמת זו הובהרו לבית המשפט העליון, הוא התעקש כי יש להיצמד להלכה הוותיקה הנוהגת, הגם שהעיר כי "ניתן אולי כיום לשגות בהרהורים בדבר ההצדקה להלכה זו".

הבעיה המעשית העיקרית בגישה הפרשנית המצמצמת, שעליה מתעקש בית המשפט העליון, היא שיש בה כדי למנוע מבתי המשפט בישראל באורח גורף - ובלי שיינתן להם שיקול-דעת - לברר תביעות נזיקיות שרצוי מאוד כן לבררן כאן. תביעות כגון במקרים שבהם היצרן הזר יודע כי מוצריו (הלא תקינים/מפירים) משווקים בישראל, והוא מפיק מכך רווחים רבים (ואף יכול לרכוש ביטוח מתאים, ובדרך זו לפזר את הנזק שעלולים מוצריו לגרום); במקרים שבהם היצרן הזר מנצל כשלי שוק המיוחדים לשוק המקומי, דוגמת היעדר תחרות במשק הישראלי, כדי לגבות מחיר מונופוליסטי.

עוד תביעות נזיקיות שרצוי כן לבררן כאן הן במקרים שבהם שיקולי צדק מחייבים לאפשר לתובע להגיש את תביעתו דווקא בישראל (למשל תובעים דוגמת הוריהם של "תינוקות רמדיה" הרתוקים למיטות ילדיהם, ואינם יכולים להתפנות לנהל תביעה אזרחית בחו"ל); במקרים שבהם לתובע אין כל פורום אחר בעולם, שבו יוכל להגיש את תביעתו (לעתים בשל תקופת התיישנות קצרה הנוהגת בחו"ל); במקרים שבהם כל הראיות והעדים לתביעה מצויים בישראל; ועוד.

בהקשר זה נזכיר כי הרחבת סמכותם הבינלאומית של בתי המשפט בישראל אינה מחייבת כי כל התובענות האזרחיות שתקום בעניינן סמכות בינלאומית אמנם יידונו כאן. בפני נתבעים זרים כן עומדת האפשרות לטעון, במקרים מתאימים, כי בית המשפט הישראלי אמנם מוסמך לדון מן הבחינה הבינלאומית, אך בנסיבות המקרה זהו פורום לא נאות, ולכן ראוי שהתובענה תוגש במדינה אחרת.

כך למשל, הטענה כי החברות הזרות בקרטל הבינלאומי אינן נתפסות ברשתו של חוק ההגבלים העסקיים הישראלי, אלא ברשתו של חוק הגבלים עסקיים זר, היא טענה שעשויה - הגם שאינה חייבת - להשפיע (רק) במישור שיקול-הדעת. מנגד, במקרים מתאימים ייתכן כי חבות הנתבעות בשל חברותן בקרטל כזה צריך שתידון בישראל גם אם על יסוד חוק ההגבלים העסקיים הזר שהן הפרו.

גישתו הפרשנית הצרה של בית המשפט העליון בולטת גם בחוסר הקוהרנטיות ובאי-העקביות שלה. שכן בהקשרים של תביעות אזרחיות אחרות, נזיקיות וגם לא נזיקיות, בית המשפט העליון הפגין גישה מרחיבה לפירוש תקנה 500, וקבע כי לבתי המשפט בישראל מוקנית סמכות בינלאומית רחבה יחסית מכוחה. זאת, על יסוד ההבנה כי תכלית רכישת הסמכות הבינלאומית היא בסופו של יום לקדם את בירורו ויישובו של הסכסוך האזרחי שהובא להכרעת בית המשפט. שהרי גם סכסוך בינלאומי הוא עדיין סכסוך אזרחי-פרטי ותו לא.

כך למשל, באחת הפרשות שהובאו בפניו, פסק בית המשפט העליון כי הודעת דואר אלקטרוני, שנשלחה ממחשב בקנדה למחשב בישראל, היא בגדר "מעשה... בתחום המדינה" במובן תקנה 500(7) הנ"ל, ולכן לבית המשפט בישראל מוקנית סמכות בינלאומית לדון בתובענה על התנהגות שלא בתום-לב שהגיש מקבל ההודעה נגד השולח, על יסוד מסרים שהופיעו בהודעה.

מעניין שבית המשפט העליון לא התייחס לסתירה בין פסיקה זו לבין הפסיקה שקבעה כי גם נזק שהתרחש בישראל אינו מספיק כדי להעניק לבתי המשפט הישראליים סמכות בינלאומית.

בהקשר זה יצוין כי בחלוף השנים מדינות אחרות בעולם, שהמשפט הנוהג בהן משתייך לאותה משפחה של המשפט הישראלי, ושמהן הוא הושפע, דוגמת אנגליה ואוסטרליה, ראו לנכון לקבוע כי די בנזק שהתרחש בתחומן, כדי להקנות לבתי המשפט המקומיים סמכות בינלאומית לדון בתובענות.

נדמה, אפוא, כי הגיעה העת שגם בית המשפט העליון ישקול מחדש את עמדתו בנוגע לסמכותם הבינלאומית של בתי המשפט בישראל לדון בתובענות נזיקיות בינלאומיות, לרבות תובענות ייצוגיות צרכניות, דוגמת זו שהוזכרה בפתיח המאמר.

הרחבת הסמכות הבינלאומית מתחייבת מניתוח נכון של הדין, והיא גם תאפשר לבתי המשפט בישראל לקבוע אמות-מידה הולמות להגשת תובענות ייצוגיות בינלאומיות, שבשנים האחרונות הולכות ומתרבות, לרבות נגד קרטלים בינלאומיים.

■ הכותב הוא סגן הדיקן בפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן.

עוד כתבות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בבורסה המקומית; מדד ת"א ביטוח יורד בכ-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

פתיחה מעורבת בוול סטריט; אסתי לאודר מזנקת ב-3%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● אבל האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה