הנקראות ביותר

אלו המשקולות המכבידות היום על מדד תל אביב 25

על רוב המניות המרכיבות את מדד ת"א 25 מרחפות עננות רגולטוריות, החרפה בתחרות, סכנות אקסוגניות בכלכלה העולמית ועוד

אריק פרץ, מנורה מבטחים / צילום: מרינה קוגן
אריק פרץ, מנורה מבטחים / צילום: מרינה קוגן

*** הטור בשיתוף מנורה מבטחים

בשנה האחרונה הניב מדד ת"א 25 תשואה של כ- 8.5% אחוזים, אך מבדיקת המניות המרכיבות את המדד ניתן לראות שרוב העלייה נובעת מנסיקה החדה של כ- 50% במניית טבע, אשר תרמה לבדה כ- 5% לעליית המדד.

למעשה, במבט שנה אחורה, ניווכח כי רוב מניות המדד הניבו תשואה שלילית למשקיעים ורק מספר מצומצם של מניות אשר עלו בצורה חדה תרמו לעליית המדד. כך למשל, בנוסף למניית טבע בלטו גם פריגו עם עליה של 15% ותרומה של כ- 1.5% לעליית המדד, ומניות בזק ונייס עם עליות של 31% ו-38% בהתאמה, עם תרומה של כ- 2% למדד כל אחת.

בלטו לרעה מניות הבנקים אשר ירדו בכ- 4% בממוצע למרות התמחור הזול שלהם, מניות הגז והנפט אשר רשמו ירידות של מעל 20%, ומניות הסלולר אשר איבדו משוויין כ-30% בטרם נפלטו מהמדד.

בשנים האחרונות אנו עדים לסביבת ריבית נמוכה אשר תומכת בהשקעות בשוק המניות והאג"ח, ולכן הגיוני היה להניח כי שוק המניות ייהנה מסביבה תומכת זו, ורוב המניות אשר מרכיבות את המדד יעלו במיוחד לאור המכפיל הסביר של המדד. אולם בפועל התאפיינה השנה החולפת באירועים שונים אשר פגעו כמעט בכל סקטור במדד.

בנקים - איומים רגולטורים

הבנקים אשר מהווים כ- 26% ממדד ת"א 25 נסחרים במכפיל הון נמוך של כ-0.7. לכאורה מדובר במכפיל הון נמוך וזול אשר היה אמור למשוך קונים למניות, אך בשנה החולפת ספג סקטור הבנקים מספר לא מבוטל של איומים רגולטורים מצד המפקח על הבנקים, במקביל לקנסות גדולים מהרגולטור מעבר לים, דרישה להעלאת הלימות ההון, חשיפה לחקירת הרשויות בארה"ב בנושא של סיוע להעלמת מס של תושבים אמריקאים, הפחתות הון בגין היוון ההתחייבויות האקטואריות של העובדים ועוד.

למעשה, קרה ההיפך מהצפוי - המכירות הגדולות של בעלי העניין השנה היו דווקא בענף זה- משפחת ברונפמן ושראן חיסלו את כל החזקותיהן בבנק דיסקונט, שרי אריסון מכרה מניות בנק פועלים ושלמה אליהו מכר את יתרת החזקותיו בלאומי בעקבות רכישת חברת הביטוח מגדל.

הגז והנפט

סקטור זה הכולל את מניות ישראמקו, דלק קבוצה, פז, אבנר ודלק קידוחים מהווה כ- 11% מהמדד. למעט פז וישראמקו אשר נותרו בשנה האחרונה ללא שינוי, ירדו האחרות בשיעור ממוצע של כ-25%.

הירידה במניות החלה מהצניחה במחיר הנפט והחריפה עם הודעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים על בחינה מחדש של הסדר הפשרה שגובש עם מונופול דלק ונובל אנרג'י בנוגע למעמדן במשק הגז המקומי, והחלטתו לא להעניק להם פטור מהסדר כובל כפי שדווח בתחילת 2014. השותפויות אשר השקיעו מיליארדי דולרים בחיפוש ופיתוח גז בישראל, עלולות להערכתנו להיגרר למאבק משפטי ממושך אשר יעכב את פיתוח מאגר לוויתן ויפגע בשוויו.

תקשורת - החרפה בתחרות

מניות פרטנר וסלקום אשר היו כלולות במדד ת"א 25 ירדו בשיעורים חדים עקב ההחרפה בתחרות והרגולציה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הן לא היוו אחוז גדול מהמדד.

בזק אשר נהנית כרגע מעיכוב נוסף ביצירת השוק הסיטונאי, עלתה משמעותית בשנה החולפת אך גם מעליה מרחפים איומים רגולטורים וכן תחרות אשר עלולה להשפיע גם על תחומי הליבה שלה

נדל"ן - השפעה חיובית

סקטור זה, אשר לא היווה אחוז גדול מהמדד בשנה שחלפה, כלל את גזית גלוב, עזריאלי ולאחרונה גם את מליסרון שהתווספה על חשבון מניות הסלולר שנפלטו. גזית גלוב אשר מהווה כ- 2.6% מהמדד עלתה בשנה החולפת בכ- 12% ועזריאלי (כ-2% מהמדד) עלתה כ-17%. על סקטור הנדל"ן השפיעו לטובה הירידה בשיעורי ההיוון, ירידה בהוצאות מימון ומצב מאקרו כלכלי טוב.

יצרניות המזון - מלחמה על נתח שוק

מניות אסם ושטראוס ירדו בכ-15% בשנה החולפת והן מהוות יחדיו קצת יותר משני אחוזים מהמדד. גם על סקטור זה לא פסחה עננת הרגולציה בשנה החולפת בניסיון להפחית את מחירי המזון (ביחוד על רקע הבחירות הקרבות והמחאה החברתית).

השנה הקרובה צפויה להמשיך להיות מאתגרת על רקע המשך המלחמה על נתח שוק בקרב רשתות המזון אשר ישאפו להערכתנו להפחית את עלות המכר שלהם דרך שיפור תנאים מול ספקיות המזון וגם דרך שימוש במותג פרטי ויבוא אישי.

אגרוכימיה - מסחר תנודתי במניית כיל

מניית כיל מהווה כ-8% מהמדד. המסחר במניה בשנה האחרונה היה תנודתי מאוד על רקע ספקולציות לגבי ועדת ששינסקי 2 אשר פרסמה את מסקנותיה הסופיות באוקטובר. מהמסקנות שפורסמו עולה כי החברה צפויה לשלם עוד עשרות מיליונים כתמלוגים מדי שנה למדינה החל משנת 2017. כמו כן, סבלה כיל ממחירי אשלג נמוכים וירידה עולמית במחירי הסחורות. בסופו של דבר חתמה כיל את השנה החולפת ללא שינוי במחירה.

פרמצבטיקה - תרומה למדד

סקטור זה תרם כ-6.5% לעליית מדד ת"א 25 בשנה החולפת, והוא כולל את מניית טבע ופריגו אשר מהוות כ-20% מהמדד. טבע נהנתה מעלייה חדה של כ- 64% בשנת 2014 כתוצאה מעיכוב בהשקת המתחרה הגנרי לקופקסון, השקה מוצלחת של הקופקסון 40 מ"ג, יישום תוכנית התייעלות ועלייה בשער הדולר.

רגולציה, תחרות והכלכלה העולמית אם נסכם, הרי שעל רוב המניות המרכיבות את מדד ת"א 25 מרחפות עננות רגולטורית, החרפה בתחרות, סכנות אקסוגניות בכלכלה העולמית ועוד.

אנו מעריכים שלמרות המחיר הזול של חלק נכבד ממניות המדד, ללא התבהרות בתחום הרגולציה, מניות אלו יתקשו לעלות בשנה הקרובה.

*הנתונים נכונים ל-19/1/2015

*** אריק פרץ מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה ניהול תיקים או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות