לכתבה הקודמתהצצה נדירה אל מאחורי הקלעים בהנפקת חב' ישראליות בחו"ל לכתבה הבאההאמנם הדירקטורים והדירקטוריון - הם "כלבי שמירה מנומנמים" בארגון?

השקעות אימפאקט – כסף חכם שמשנה עולם

השקעות אימפאקט מאפשרות לחבר בין רווחים עסקיים לתרומה חברתית ■ השיטה המבטיחה הזו צוברת תאוצה בעולם, וגם כאן בישראל

23/02/2015, 11:34
ד"ר מיכל חמו לוטם / צילום: יח"צ
ד"ר מיכל חמו לוטם / צילום: יח"צ

בקרב פילנתרופים מקובלת מאד האמירה - Put your money were your mouth is. פירושה להדגים באמצעות מעשים, ובעיקר תרומת כסף, את האמונות, הערכים, והעשייה בה הם מאמינים. קרי להפגין מנהיגות ולחבר בין מילים למעשים.

הפיצול בין הניהול וקבלת ההחלטות של כספי ההשקעה וכספי התרומה של אותו אדם הביא לפער במימוש המילים והכוונות. זאת כיוון שפעמים רבות ממונו של תורם שפועל לדוגמה למען נושאים חברתיים כגון צמצום פערים או איכות הסביבה, הושקע בזרוע העסקית שלו במיזמים שהם דווקא מרחיביי פערים או מזהמיי סביבה, אפילו בלא ידיעתו.

בשנים האחרונות נולדה תשובה גאונית לקונפליקט ולסתירה הללו - Impact Investing. השקעות אימפאקט מאפשרות לחבר בין עשיית רווח לעשיית טוב. הן נותנות למשקיעים תשואה כפולה ומדידה כפולה - בצד העסקי ובצד החברתי - סביבתי.

מה הן השקעות אימפאקט?

הטרנד החדש הזה צמח בקהילת ההון, ובתת קהילה חשובה מתוכה - התורמים. כשהאחרונים החלו לדבר על 'השקעות חברתיות' המרחק עד לפיתוח הפורמט של 'השקעות אימפאקט' היה קצר.
המשקיעים, שהחלו מחפשים תשואה חברתית לצד התשואה הפיננסית, מצאו את הפיתרון בהשקעות אימפאקט, ישירות או דרך מכשירים כגון מאיצים - Accelerators, קרנות אימפאקט ועוד. אותם מכשירים ומתווכחים המאפשרים השקעות המשלבות בין העסקי לחברתי, ונותנים למשקיעים גם תשואה חברתית.

וזו הבשורה הגדולה: הפורמט הזה, שכבר פורח בעולם, מחלחל במהירות לישראל, והזירה המקומית רותחת. רק בחודש האחרון קיבלתי מספר פניות לבחינת שיתוף פעולה.

משקיעי אימפאקט

המושג נולד בשנת 2007 ומאז צומח אקספוננציאלית, יותר ויותר משקיעים מבינים שלכסף שלהם יש כוח להשפיע ובוחרים להשפיע לטובה. יש עליה מתמדת בכמות המשקיעים אשר מגדירים עצמם כמשקיעי אימפאקט, בכמות העסקאות ובגודלן. תחזיות מדברות על כך שעד שנת 2020 יוזרמו לתחום 500 מיליארד דולר.

קרנות וגופים פיננסים רבים הצהירו כי השנה יכניסו בחינה של מימד האימפקט החברתי לתהליך ההשקעה שלהם, ובעולם ובישראל קמו רשתות אשר עוסקות בתחום, למשלGIIRS, TONIIC, GIIN , ובארץ Impact Investing Network ועוד.

אז איך מבטיחים תשואה חברתית?

משקיעי אימפקט מתוחכמים, ורובם ככולם כאלה, לוקחים את זה ברצינות. הם ידרשו מהיזמים או הקרנות לעשות יותר מאשר להצהיר על "חברתיות". כאנשי עסקים מנוסים הם ירצו להבין איזה שינוי המיזמים מנסים לקדם, איזו בעיה הם רוצה לפתור, באיזה אופן ותוך כמה זמן.

הבטחת תשואה חברתית היא אתגר מורכב. יש להבין מה תיאוריית שינוי, מה הרצף בין תשומות לתפוקות לתוצאות, לכמת אותו במספרים המייצגים כמויות זמנים ויעדים. בדיוק כמו שמשקיעים רגילים דורשים לראות תכנית עסקית והחזרי השקעה, על הפונים למשקיעי אימפקט לכמת את הערך, קרי התשואה החברתית שתניב ההשקעה שלהם.

אחת הדרכים להבטיח תשואה חברתית היא בעצם קיומה של מדידה של האימפאקט החברתי. המדידה כשלעצמה, כך הוכח עוד בעבודות מול עמותות, היא הדרך הטובה ביותר להבטיח אפקטיביות ושיפור מתמידים. מעבר לכך פותחו בעולם סטים של כלים למדידת אימפאקט, שתמוכים בגופים שרוצים לוודא שהם באמת עושים טוב.

אין ספק כי מושקעי האימפאקט חייבים לקבוע בצד היעדים העסקיים גם יעדים חברתיים ולמדוד אותם, על מנת שבצד הצמיחה הכלכלית הם יתקדמו בהשאת תשואה חברתית - Social ROI.

האם חייבת להיות גם שורת רווח?

חד משמעית כן, אמנם משקיעים וקרנות אימפאקט רציניות יעבדו על פי מתודולוגיות, סטנדרטים ומדידה מובחנים וברורים בצד החברתי, אולם אין מדובר בפילנתרופיה הישנה, שאינה מכוונת לרווח, הם דורשים לראות שורה תחתונה כלכלית.

השקעות האימפאקט מחפשות מיזמים שהם עסקים חברתיים, או שעסקי הליבה שלהם (תחום וקהלי יעד) מצויים בהגדרות של השקעות חברתיות.

מבחינת מגמות עתידיות זו בהחלט יכולה להיות הצורה הבאה של חלקים הולכים וגדלים מהפילנתרופיה העולמית, וכמובן הפילנתרופיה היהודית, שנוטה פחות ופחות להשקיע בישראל בצורה המסורתית.

השקעות אימפאקט משותפות לפילנתרופים יהודים מישראל והעולם יכולות להיות מנוף חדש לעשייה עסקית חברתית ממקום שווה ובגובה העינים, ולתרום לחידוש הברית בין יהודי ישראל והתפוצות.

ב 16 במרץ יתקיים לראשונה בישראל כנס השקעות אימפאקט - יוזמה משולבת של Impact Investing Israel ושל JFN - Jewish Funders Network רשת של פילנתרופים יהודים מכל העולם.

*ד"ר מיכל חמו לוטם היא יזמית סדרתית בתחומי עסקים וחברה, מומחית בתחום אימפאקט, רופאת ילדים בהכשרתה ההולכת ב'דרך מנהיגות ואושר'.

 

לקריאת כתבות וסקירות נוספות של פורום CFO, הקליקו כאן גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 

כתבות נוספות

משריפה ועד התמוטטות חניון - טיפים חשובים לניהול אירוע ביטוחי משריפה ועד התמוטטות חניון - טיפים חשובים לניהול אירוע ביטוחי כמה מסקנות מרכזיות על אופן ההתנהלות ומערכת היחסים של המבטח ושל הלקוח, על מנת לייצר את התוצאה הטובה ביותר אחרי שהתרחש אירוע ביטוחי גדול אלעד שלף 11/06/2018
אז יש בצורת או אין: איך מנהלים את משק המים בישראל? אז יש בצורת או אין: איך מנהלים את משק המים בישראל? בכנס השנתי של פורום CFO באילת סקר CFO מקורות יוחאי שוחט את מדיניות ניהול משק המים בישראל: התפיסה החברתית לפיה המים של כולנו והתפיסה הכלכלית של מחיר ממוצע ארצי דומה לכלל האזרחים עו"ד מיכל קורן 11/07/2018
"לחברות ישראליות יש הרבה מה להרוויח ממסחר ב-OTC" "לחברות ישראליות יש הרבה מה להרוויח ממסחר ב-OTC" כך אומר ג'ייסון פלטרוביץ, סגן נשיא בכיר בקבוצת OTC Markets Group, המפעילה שלוש פלטפורמות OTC  (מסחר מעבר לדלפק) בארה"ב ● "ממחקר עדכני עולה כי חברות שאינן אמריקאיות נהנו מגידול של 37% בנפח המסחר ב'שווקי הבית' שלהן לאחר שנרשמו למסחר בדרך זו בבורסת OTCQX" כנרת בן אשר 17/09/2018