גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שר התחבורה הבא יעז לפגוע במיסוי הרכב?

משרד התחבורה הוא "האוצר החבוי" של המערכת הפוליטית: משרד "שקט", שהעומד בראשו יחלוש על תקציבים של עשרות מיליארדים מקופת משלם המסים ■ עד כמה גדולים ה"קופונים" לחלוקה, ומה ממתין לשוק הרכב?

ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר
ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר

ערפל קרב סמיך עדיין אופף את הזירה הפוליטית ומלאכת הרכבת הממשלה עוד לא החלה. אבל אף שאיננו פרשנים פוליטיים מנוסים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפחות הימור מושכל אחד לגבי איוש תפקיד שר התחבורה. ההימור שלנו הוא שמפלגת השלטון תעשה מאמצים לא מבוטלים כדי להשאיר את המשרד הזה בחזקתה גם בקדנציה הנוכחית.

זה לא אומר בהכרח שהשר ישראל כ"ץ - שר התחבורה בשתי הקדנציות האחרונות - ימשיך בתפקיד. הערכות עדכניות מהקלחת הפוליטית בירושלים טוענות שהשר כ"ץ סבור שהוא כבר בשל ל"שדרוג", כלומר למינוי כשר במשרד כלכלי או ביטחוני בכיר יותר, שיעניק לו חברות בקבינט.

אבל למרות שאין עוררין על כך שאישיותו של השר כ"ץ עיצבה את פניה של זירת התחבורה בישראל בשנים האחרונות, ולמרות שהוא הותיר במשרד כמה עניינים בלתי גמורים, אפשר בהחלט להניח שגם אם יהיה במשרה אחרת הוא ימשיך למשוך מאחורי הקלעים בחוטים של כל שר אחר ממפלגתו שיתמנה למשרה הרמה.

ממטרה של תקציבים

בשלב זה זוקפים בוודאי כמה מוותיקי הזירה הפוליטית גבה אחת או שתיים ותוהים "למה דווקא משרד התחבורה?". רבים זוכרים את המשרד הזה כמעין "פרס ניחומים" או סוג של "קדנציית נופש" שהוצעה בעבר לשרים שהמתינו לרוטציה או לכאלה שלא נמצא להם תפקיד חשוב יותר. אבל בעשור האחרון, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות, המצב השתנה באופן מהותי.

משרד התחבורה הפך לאחד המשרדים המתוקצבים ביותר בממשלה והוא אוחז כיום בצינור ענק המחובר ישירות לקופת המדינה. הצינור הזה הזרים בחמש השנים האחרונות - ועתיד להזרים עד סוף העשור - עשרות מיליארדי דולרים לפרויקטים שונים (ולעתים משונים) של תשתית תחבורתית בים וביבשה. כל זאת בשעה שמשרדים כמו משרד הבריאות ומשרד החינוך נאבקים בשיניים ובציפורניים על כל מאה מיליון שקל למערכת החינוך, לסל התרופות או לרפואה הציבורית.

האמת היא שההגדרה "צינור" אינה מדויקת. אם להסתמך על הדוחות האחרונים של מבקר המדינה לא מדובר בצינור אלא בממטרה ענקית, שמפזרת סכומים אגדיים לכל עבר, וחלק לא מבוטל מהסכומים הללו, כדרכן של ממטרות, מתאדה ונעלם בדרך. די אם נזכיר את הפרק העגום בדוח המבקר שעוסק בפרויקט הלאמת הרכבת הקלה בתל אביב - פרויקט שעלה עד כה למשלם המסים בעיכוב של 5-6 שנים ובחריגות תקציב של מיליארדים - עוד לפני שטרקטור אחד החל את החפירות.

אבל זו רק ההתחלה. בטווח הזמן המיידי -אפילו חודשים ספורים - צפוי המשרד להזרים לחברות, קבלנים, מתווכים וספקים במגזר הפרטי עוד מיליארדים רבים דרך חוזים להקמה ולתפעול של נמלים חדשים, הצטיידות בקטרים ובתשתית לחשמול המסילות, הצטיידות באלפי אוטובוסים חדשים ועוד. וישנו כמובן ה"בייבי" האישי של השר כ"ץ - הפרויקט השנוי במחלוקת של הקמת קו הרכבת לאילת, שעל פי הערכות משרד התחבורה צפוי לעלות למדינה "רק" 20 מיליארד שקל ולפי הערכות האוצר יותר מ-50 מיליארד שקל.

הפקת לקחים מחוק רישוי הרכב

מעבר לסגירת חוזים והזרמת כספים, אחת המשימות הראשונות של שר התחבורה הבא - בהנחה שירצה להמשיך את דרכו של קודמו מהנקודה שבה הפסיק - תהיה השלמת "חוק רישוי הרכב" שנתקע באמצע הקדנציה הקודמת. גם החוק הזה מביא עמו הרבה "קופונים", כיוון שהוא עשוי להעניק להרבה יזמים חדשים כרטיס כניסה עסקי לשוק צרכני צומח של 30 מיליארד שקל בשנה.

לא יהיה זה הימור פרוע אם נשער שחלק גדול מהשחקנים הממוסדים בשוק ייבוא הרכב והליסינג ייחלו למהפך פוליטי, שירחיק את השר כ"ץ או את ממשיכי דרכו מעמדת השפעה במשרד התחבורה. שתי הקדנציות הקודמות של כ"ץ במשרד התאפיינו במלחמה חזיתית ואגרסיבית ביבואני הרכב: תחילה בקידום הייבוא האישי והמקביל, בהמשך באמצעות המלצות "ועדת זליכה" ובסוף - שטרם הגיע - דרך חוק "שירותי הרכב" של משרד התחבורה, שבליבתו ניצבות הקלות לייבוא מקביל ואישי של כלי רכב לצד שורה של סנקציות ואיומים, שנועדו להגביל את פעילותם העסקית ואת כוחם התחרותי של יבואני הרכב ושל יצרני הרכב.

למורת רוחו של השר כ"ץ, החוק הזה "נתקע" בוועדת הכלכלה במשך יותר משנה וחצי ולא הושלם עד הקדמת הבחירות. האמת היא שחלק לא מבוטל מהעיכובים נבעו מהגישה של "תפוס כפי יכולתך" של משרד התחבורה, שבעטייה שונו ו"שודרגו" ללא הכר עשרות סעיפי ליבה בנוסח החוק המקורי, שאושר על ידי הממשלה והכנסת.

לפיכך אפשר בהחלט להניח שכ"ץ - או מי שימשיך את דרכו במשרד התחבורה - ילמד את הלקח וידאג מבעוד מועד לפתוח את "צוואר הבקבוק" באמצעות הצבת "שותף לדרך", גורם "לחיץ", "פרטנר ליחסי תן וקח", או כל כינוי אחר שנוהגים פוליטיקאים לכנות בו את ידידיהם, בראשות ועדת הכלכלה. הסרת ה"מכשול" הזה תאיץ באופן משמעותי את העברת החוק, אולי אפילו עד תום השנה הנוכחית. הכול כמובן בשם "התחרות החופשית".

האוצר הוא המפתח

אף שהעברת החוק הבלתי נמנעת היא עננה לא קטנה שתעיב על פעילותם של היבואנים וחברות הליסינג, זה לא אומר בהכרח שיחול שינוי דרמטי בשוק הרכב. מי שעדיין שולט במידה רבה בצינורות הייבוא של כלי רכב לישראל הם יצרני הרכב הבינלאומיים, שאותם לא הצליח השר היוצא לכופף למרות כל הצהרותיו הלוחמניות. ספק רב אם השר לעתיד ינחל הצלחה רבה יותר בנושא, במיוחד לאור הכוח הפוליטי הלא מבוטל של תעשיית הרכב במערכת הבינלאומית.

הסרת חסמי הייבוא על ידי משרד התחבורה תלויה במידה רבה גם באיוש "ידידותי" של משרד האוצר. בקדנציה הקודמת הציב המשרד, על אגפיו השונים, מחסומים לא קטנים בפני ה"בליץ" של משרד התחבורה. בין אם מדובר בפעילות המכס, שבלמה את הייבוא האישי הלא חוקי של רכב, ההתנגדות להקמת הרכבת לאילת או הדרישה של אגף התקציבים לעכב את מכרזי הרכבת הקלה עד לבדיקה יסודית של המערכת. אם בראש משרד האוצר יעמוד כעת "שותף לדרך" קיים סיכוי גדול יותר ששוק ייבוא הרכב ישתנה באופן מהותי.

זה כמובן לא אומר שנשלם פחות בתחילת הקדנציה הזאת או בסופה. הממשלה רעבה למסים משוק הרכב ומנגזרותיו ואנחנו מוכנים להמר שאף שר חדש או ישן לא יעיז לגעת בפרה הקדושה של מיסוי הרכב האגרסיבי. בלי שינוי במס, כל שינוי תחרותי ישפיע על מחירי הרכב רק בשוליים, אם בכלל.

בשורה התחתונה, משרת שר התחבורה בישראל מעניקה כיום מפתח למערת האוצרות של עליבאבא, עם או בלי ארבעים השודדים. המשרה הזאת מציעה גם הרבה אתגרים אישיים וציבוריים לפוליטיקאים עם תחושת שליחות עזה, שרוצים ונחושים לפתור כמה מהבעיות הבוערות של המדינה כמו תאונות הדרכים שגובות מחיר כבד, יוקר המחיה הבלתי נסבל, הפקקים שמאיימים להפוך לאסון לאומי וניקוי השחיתויות. אבל משום מה יש לנו הרגשה שכל הדברים הללו לא יופיעו בטופס הגדרת התפקיד שצריכים למלא המועמדים למשרה הזאת, אם בכלל יידרשו אי פעם למלא טופס כזה.

תקציב התחבורה

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין