אסתר ועובדיה שומוביץ / צילום: תמר מצפי
בשנה האחרונה פונו משפחות רבות שהתגוררו בגבעת עמל על-ידי החברות אלעד מגורים שבשליטת יצחק תשובה, ועל-ידי משפחת כוזהינוף שרכשה קרקע סמוכה לפני שנה, שמבקשות לממש את הפרויקטים המותרים לבנייה על הקרקע. המשפחות, שנגד חלקן עומדים צווי פינוי מבית המשפט, קיבלו פיצוי כספי שנע סביב 1.75 מיליון שקל למשפחה.
במתחם מתגוררים זה 67 שנה גם בני הזוג אסתר ועובדיה שומוביץ, לאחר שב-1948 הועברו כמו משפחות אחרות מיפו למגורים זמניים במקום. לטענת בני הזוג, כיום בני יותר מ-80 ובין המשפחות הבודדות שנותרו מהדור הראשון בגבעת עמל, אף אחד מהיזמים לא מציע להם את הפיצוי המגיע להם תמורת פינויים - וזאת בעוד משפחות אחרות קיבלו פיצוי כספי אף שאינן דור ראשון בשכונה.
המקרה של משפחת שומוביץ חריג, שכן בעבר ביתם היה שייך לחטיבת הקרקע של חברת ב.פ דיור שלימים מכרה את הקרקע, וכיום מוחזקת על-ידי אלעד מגורים שבשליטת יצחק תשובה. אלא שב-2013 בוצע הליך חלוקת זכויות על-ידי עיריית תל-אביב, וכיום הבית מוגדר שייך לקרקע של משפחת כוזהינוף.
ב.פ דיור, שרכשה את הקרקע מרשות מקרקעי ישראל, התחייבה עוד ב-1961 לפנות את התושבים מהמתחם תמורת פיצוי בדמות דיור אקוויוולנטי, אך חלק מהמשפחות ובהן בני הזוג שומוביץ לא פונו עד היום ולא זכו לדיור אקווילנטי.
"גרנו פה עוד כשהיו צלפים שירו עלינו", מספר עובדיה שומוביץ. "הסוכנות היהודית ביקשה שנשמור על הקרקע מפני ערבים, וכל חורף הבית היה מוצף. כשנולדו לנו ילדים, לא הרחבנו את הבית כמו שמשפחות אחרות עשו, שמרנו שהבית יישאר כפי שכתוב בשרטוטים, ואנחנו לא מבקשים פיצוי בשביל ילדים שעזבו את הבית, לא הולכים להפגנות, רק מבקשים שייעשה צדק".
כנגד משפחת שומוביץ לא קיים צו פינוי, אך לפני כמה חודשים הגישה משפחת כוזהינוף תביעה לפינויים מהקרקע.
לטענת בני הזוג, הם קיבלו הצעה ממשפחת כוזהינוף לתשלום דמי שכירות של דירה בשכונת בבלי עד סוף חייהם, אך סירבו לקבלה מאחר שמשפחות אחרות קיבלו פיצוי כספי המאפשר להם להוריש משהו לילדיהם.
"בני הזוג יושבים בגבעת עמל מ-1948 ועד היום בתנאי חיים קשים, על אף שמדובר באזרחים שמקפידים לשמור על החוק, לא לפלוש לשטחים שלא הוקנו להם ולא לייצר מצבים פיקטיביים של החזקה בשטחים אחרים", מסבירה עו"ד ענת לוי, המייצגת את בני הזוג בהליך המשפטי.
לדבריה, "בראשית ימי המדינה נאמר להם שמדובר במקום מגורים זמני, אלא שרשויות המדינה הפקירו אותם. היזמים שהחליפו ידיים בקרקע הפיקו רווחים גבוהים מהעסקאות שביצעו. זכויות הבנייה שקיבלו היזמים נועדו לאפשר פיצויים לתושבים. משפחת שומוביץ בסך-הכול מבקשת לקבל את המגיע לה. הם חיים 67 שנים 'על המזוודות' בחוסר ודאות, ומבלי שהם יכולים להגן על גופם ועל רכושם, מבלי להיות עבריינים בעל כורחם".
עו"ד טל בננסון, המייצג את משפחת כוזהינוף, מסר: "משפחת שומוביץ חתמה על הסכם פינוי וקיבלה את רוב הפיצוי מבעלי הקרקע עוד לפני רכישתה על-ידי משפחת כוזהינוף, והייתה אמורה לפני שנים לפנות את הקרקע. למרות זאת, ולפנים משורת הדין, נפגשה משפחת כוזהינוף עם שומוביץ, ולמרבה הצער מהפגישות עולה כי לא הדאגה להורים עומדת בראש מעייניהם אלא הרצון להתעשר. יודגש כי למרות כל זאת הסכימו כוזהינוף לדאוג למגורים כבקשת שומוביץ בשכונת בבלי, וזאת לכל חייהם".
מעיריית תל-אביב נמסר: "בין משפחות שומוביץ וכוזהינוב מתנהל דיון משפטי לגבי סוגיית הפינוי והתמורה בגינו, עקב הסכמות שנערכו, לטענת כוזהינוף, בשנות ה-60 בין המשפחה למחזיקי הקרקע דאז, ובית המשפט נדרש להכריע בסוגייה, כך שהעירייה מנועה להתערב. בניגוד לנטען, בעירייה התקיימו כמה מפגשים בהן נשמעו והושמעו עמדות משפחות שומוביץ וכוזהינוב, תוך מגמה לנסות ולפשר על הפערים שקיימים בין הצדדים.
"בכוונת העירייה להמשיך ולקיים את הדיונים האלה בהשתתפות המשפחות על מנת להגיע לפתרון שיהיה מקובל על הצדדים, אולם כאמור, אין העירייה יכולה להתערב בתהליך המשפטי עצמו".