פלוג: "בנק ישראל לא מנותק; מתייחסים לשוק הדיור"

נגידת בנק ישראל בראיון למגזין "בנקאות": "לא חושבת שהפחתה של 15 נקודות בסיס בריבית היא הגורם שמתדלק את שוק הדיור" ■ "סל המוצרים והשירותים אצלנו יקר במעט ממה שהיה מצופה, בהינתן התוצר לנפש בישראל"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג העניקה ראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים, שעתיד להתפרסם בימים הקרובים. להלן ציטוטים נבחרים מתוך הראיון.

הנושאים הכלכליים הראשונים שבהם תצטרך לטפל הממשלה החדשה

"הממשלה תצטרך לטפל קודם כל בתקציב - גם בהשלמת התקציב של 2015 וגם בהסתכלות קדימה. היא תצטרך להתייחס לעובדה שיש חוסר הלימה בין החלטות רבות על פרויקטים, או החלטות אחרות שיש להן השלכות תקציביות, ובין הכלל התקציבי, שגם עליו התקבלה החלטה בממשלה היוצאת. צריך יהיה לראות איך מכנסים את צבר ההחלטות הזה באופן שיהיה עקבי עם ההחלטה על סך כל ההוצאה. מעבר לטיפול בתקציב הקרוב, יש למצוא ולהפעיל מנגנון שמבטיח שחוסר העקביות הזה יצטמצם וייעלם, כי זו בעיה שמלווה אותנו בתכנון התקציבי כבר זמן רב.

"צריך לבצע הרבה דברים, אבל קודם כל להגדיר יעדים. יעד מאוד כללי, שנראה ראוי בעיני ויש עליו הסכמה רחבה, הוא יעד של צמיחה בת קיימא ומכלילה. המשמעות של יעד כזה היא שמתייחסים לצורך להעלאת הצמיחה, ו'מכלילה' - פירושו תוך השתלבות של אוכלוסיות ומגזרים שונים בתהליך הכלכלי, תוך צמצום פערים וצמצום ממדי העוני. אם זה יהיה היעד, ממנו צריכה להיגזר המדיניות הממשלתית".

על המדיניות המוניטרית

"המדיניות המוניטרית שלנו מכוונת למטרות שנקבעו בחוק - גם שמירה על יציבות מחירים וגם תמיכה בצמיחה ובתעסוקה. המדיניות שלנו צופה פני עתיד, וכאשר מסתכלים קדימה, היינו מוטרדים מהעובדה שמאז אותו פיחות שנרשם בין אוגוסט לדצמבר, ראינו שחיקה שלו. כאשר מסתכלים על שער החליפין האפקטיבי (ביחס לסל המטבעות של המדינות איתן ישראל סוחרת), ראינו שחיקה בשער החליפין, בין היתר על רקע המדיניות המאוד מרחיבה שננקטת במדינות שונות, כולל ריביות שליליות והרחבה כמותית בהיקפים גדולים. על הרקע הזה, נשחק הפיחות. המגמה הזו הטרידה אותנו, לאור הצורך של המגזר העסקי להתמודד בסביבה עולמית שהיא עדיין ממותנת. זה היה הרקע להפחתת הריבית (למארס), וכמובן שהאינפלציה עדיין מאוד נמוכה".

- תשקלו צעדי הרחבה כמותית במתכונת שננקטה במדינות אחרות?

"בהסתכלות קדימה, המטרה היא לתמוך בהמשך הצמיחה והתעסוקה, ובכלל זה של היצוא והתעשייה. מאז המשבר הגלובלי ראינו שמדינות שונות נוקטות בצעדי מדיניות מרחיבים גם כשהן מגיעות לריבית ברמה אפסית. בסופו של דבר, אם יידרשו צעדים נוספים, הבחירה איזה מהצעדים האלה יהיו מתאימים תהיה קשורה לנסיבות הספציפיות. אנחנו בוחנים אותם ומסתכלים על צעדים שננקטו במדינות אחרות, אבל ההחלטה איזה מהצעדים יתאימו תתקבל בהתאם לנסיבות".

- התייחסות לביקורת לפיה בנק ישראל מנותק מהראייה הכוללת, בעיקר תוך התייחסות לכך שהמשך הפחתת הריבית מהווה דלק לביקושים בשוק הדיור.

"בנק ישראל ממש לא מנותק מהראייה הכוללת. הדיונים מאוד מעמיקים, ההחלטות לא קלות, וההתפתחויות בשוק הדיור תופסות מקום משמעותי מאוד בדיונים. ואולם, לא ניתן באמצעות כלי המדיניות המוניטרית בלבד, לטפל בכל היעדים. כפי שהסברתי, הרקע להפחתת הריבית מכוון לתמיכה בצמיחה ובתעסוקה. אין ספק שלמדיניות הריבית יש גם השפעה על הביקושים בשוק הדיור, כמו שיש למערך הריביות כולו. צריך להבין שגם הריביות הארוכות יותר, שכמובן משפיעות על הביקושים, וגם הריביות הקצרות לא מנותקות מהריביות העולמיות. התשואות על אגרות חוב לטווחים שונים נמצאות ברמה מאוד נמוכה בהשפעת התשואות הגלובליות המאוד נמוכות, וגם בהשפעת מדיניות הריבית.

"בסביבת הריביות העולמיות הנוכחית, אם אנחנו רוצים לתמוך ביעדים שדיברתי עליהם, לא ניתן להיות ברמת ריבית שהיא משמעותית גבוהה מהריביות הגלובליות. בסופו של דבר, הטיפול בסוגיית מחירי הדירות צריך להתבצע באמצעות הגדלה משמעותית בהיצע, אין דרך אחרת. יש לשחרר חסמים ולדאוג לכך שיהיה מלאי תכנוני, שישווקו קרקעות בהיקפים המתאימים ושהתחלות הבנייה יהיו בהיקפים שעונים על הביקושים בשוק ובאזורים שכוללים את אזורי הביקוש. כל זאת, בהינתן שאנחנו גם בסביבת ריבית נמוכה. רק זו הדרך לטפל בשוק הדיור".

"אני לא חושבת שהפחתה של 15 נקודות בסיס בריבית, כאשר ההשפעה הישירה על המשכנתאות בכל מקרה מוגבלת לשליש מהמשכנתא (החלק המרבי בריבית פריים), היא הגורם שמתדלק את שוק הדיור. באמצעות הגבלת החלק במשכנתא שצמוד לריבית הפריים, צמצמנו במידה מסוימת את התמסורת מהריבית הקצרה, ואילו בריבית הארוכה ההשפעה של ריבית בנק ישראל יותר מצומצמת".

- בתחום המיסוי, בנק ישראל דיבר בעבר על ההכרח להעלות מיסים. איך את רואה את זה כיום?

"לאמירה שלנו בנושא יש שני חלקים. חלק אחד נוגע לכללים התקציביים. לדעתנו, יש להמשיך להפחית את משקל החוב הציבורי בתוצר. לממשלה יש יעדי גירעון שאם היא תדבוק בהם, משקל החוב הציבורי יירד ל-60 אחוזי תוצר בסוף העשור. זהו יעד רצוי מבחינת מדינת ישראל שחשופה לזעזועים. חוב ציבורי נמוך יותר מסייע לעמידות של המשק בפני זעזועים, ובנוסף יש לנו נטל משמעותי של תשלומי ריבית על החוב הזה.

"הממשלה גם אימצה כלל הוצאה שמגדיר מה יהיה הגידול של ההוצאה על פני זמן, ונצטרך לבחון אם זה יהיה הכלל שילווה אותנו גם קדימה. בהנחה שהממשלה תגדיל את ההוצאות שלה על-פי כלל ההוצאה, שהוא כלל מתון יחסית שמדבר על גידול הוצאה של 2.6% לשנה, שני הכללים הפיסקליים האלה שאומצו על ידי הממשלה לא עקביים, אם מערכת המס תישאר במקום שהיא נמצאת כיום.

"לכן, מהטעם הזה, אם אנחנו דבקים בכלל הפחתת הגירעון ואם מאמצים ודבקים בכלל ההוצאה, נצטרך להעלות את סך גביית המיסים בשנת 2016, כאשר רצוי לבחון קודם כל ביטול פטורים שאין להם הצדקה כלכלית, ובעדיפות שנייה להעלות את שיעורי המס.

- התייחסות לבעיית יוקר המחיה

"הסוגיה של יוקר המחיה היא מורכבת ורב-ממדית. לכן, השוואה של מוצרים כאלה או אחרים בסופרמרקט בישראל ובמדינות אחרות לא נותנת את כל התמונה. חלק מהתמונה הוא הסתכלות על העלות של סל מוצרים ושירותים אצלנו ביחס למדינות אחרות, בהתחשב ברמת החיים שלנו, בתוצר לנפש. כאשר עושים את ההשוואה הזו, רואים שהסל אצלנו יקר במעט ממה שהיה מצופה מסל השירותים והמוצרים, בהינתן התוצר לנפש בישראל".

"הדיון הוא מורכב, ולכן גם הפתרונות מורכבים. הם כוללים קידום תחרות בענפים לא תחרותיים, הפחתת מכסים, וגם פתרונות שיותר קשורים לשאלה איך מעלים את כושר ההשתכרות ופריון העבודה באופן שהשכר יעלה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988