תנו גם למעמד הביניים להרוויח

הפיקוח הלא-מידתי בחוק ני"ע מיטיב עם החברות הגדולות ומקשה על עסקים קטנים ובינוניים

אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

תארו לעצמכם, שכדי למנוע תאונות דרכים היו מגבילים את מספר המכוניות בכביש ל-100 בלבד בכל זמן נתון, כך שנהג המכונית ה-101 היה נדרש לדווח על כך, לעבור טסט ולעמוד בבדיקת בוחן רכב לפני שהותר לו לנהוג לקניון. נשמע לכם הזוי? למרבה האבסורד, זו המציאות שעמה נאלצות להתמודד החברות הפרטיות בשוק ההון.

חוק ניירות ערך מציב רף של 35 משקיעים לכל סבב השקעה, ואינו מבחין בין בעל מכולת שכונתית המבקש לגייס 100 אלף שקל מ-100 משקיעים, לבין בעל תאגיד המעוניין לגייס 100 מיליון שקל מאלפי משקיעים. על פי החוק, כל אחד מהם נדרש למנות דירקטורים, להגיש תשקיף, להקפיד על דיווחים שוטפים ולעמוד בשורה ארוכה של תנאים הכרוכים בהוצאות גבוהות.

בשל הפיקוח הלא-מידתי הזה, שיוצר הטיה מובנית לטובת החברות הגדולות, עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לגייס הון ופוטנציאל הצמיחה של המשק נפגע.

הגנה או מניעה?

גבול מספר המשקיעים, כמו גם הגדרת המשקיע ועקרונות מהותיים נוספים בעולם המימון החוץ-בנקאי, נקבעו בחוק באופן שרירותי במטרה למנוע ממספר גדול של משקיעים לסכן את כספם. ההיגיון שבבסיס החוק הוא לחייב את החברה המגייסת לחשוף את המשקיע לכל המידע הדרוש לו כדי לקבל החלטה מושכלת אם להשקיע בניירות הערך שהיא מציעה. כלומר, החוק מטיל מגבלות קשות על עצם הפעולה כדי להגן על מבצעיה.

אבל לא רק שאסטרטגיה זו אינה אפקטיבית בהגנה על המשקיעים (ה"תספורות" שנעשו בשנים האחרונות היו לחברות ציבוריות דווקא), אלא שהיא גם מונעת מהם הזדמנויות.

כך, למשל, החוק לא מונע מ-34 משקיעים לסכן את כספם, והוא אף אינו מגביל את גובה ההשקעה של כל משקיע.

יתרה מזאת, בכך שהוא מגביל את מספר המשקיעים בכל סבב גיוס החוק מגביר את החשיפה לסיכון של כל משקיע, שכן כל אחד מהם יידרש להשקעה גדולה יותר כדי שהחברה תצליח לעמוד ביעד הגיוס (שנחשב לפקטור החשוב ביותר עבור מבקשי המימון מעבר לריבית, לתנאי ההחזר ולביטחונות).

פיקוח מידתי

הפגיעה בכלכליות הגיוסים הופכת את שוק ההון ל"מגרש משחקים" לעשירים בלבד. כדי לשנות זאת יש להקים בשוק ההון מודל פיקוח מקביל שיחול על השקעות עד גובה מסוים, למשל על השקעה של עד 100,000 שקל למשקיע או עד 50 מיליון שקל לסבב גיוס. כך, הפיקוח יהיה מידתי לגובה ההשקעה ולרמת הסיכון שאליה נחשף המשקיע, ובניגוד לחוק הקיים - הוא יחול מהמשקיע הראשון.

מודל הפיקוח יהיה בנוי כך: במקום דירקטורים חיצוניים החברה המגייסת תמנה שני נאמני ציבור - עורך דין ורואה חשבון. כספם של המשקיעים יופקד בידי הנאמנים, שיוודאו שהחברה עומדת בתוכנית העסקית שהוצגה למשקיעים. במקום תשקיף החברה תעניק לכל משקיע גישה לצפייה בנתונים בחשבון הבנק שלה, ובכל רבעון יישלח למשקיעים דו"ח רבעוני.

פיתוח ויישום המודל של רגולציה מידתית יקדם שוויון הזדמנויות בשוק ההון, יפתח אופקי פעילות פיננסית מניבה למעמד הביניים ויאפשר גם לעסקים קטנים ובינוניים לגייס הון, למנף את פעילותם ולהרוויח. לא רק לחברות הגדולות מגיע.

* הכותב הוא יו"ר רוביקון ביזנס גרופ