גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק ביטוחי המנהלים ייפתח לתחרות

המפקחת על שוק ההון והביטוח באוצר תודיע בקרוב על התרת הניוד של פוליסות ביטוחי המנהלים בין חברות הביטוח, תוך שמירה על מקדמי ההמרה המשמעות: למעלה מ-200 מיליארד שקל ייפתחו לתחרות והלקוחות עשויים לשלם פחות דמי ניהול

דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח באוצר, צפויה להודיע בקרוב על פתיחת חלק שוק ביטוחי המנהלים לתחרות והתרת הניוד של הפוליסות בין חברות הביטוח תוך שמירה על מקדמי ההמרה (ראו הסבר בנפרד), כך נודע ל"גלובס". מדובר ברעידת אדמה בשוק החיסכון ארוך הטווח, שתאפשר לחלק מבעלי הפוליסות לנייד כ-200 מיליארד שקל בין החברות כדי להוזיל את דמי הניהול בהן. מהאוצר נמסר בתגובה כי הם מגבשים פתרון לבעיית ביטוחי המנהלים והוא יפורסם בקרוב.

ביטוחי המנהלים עברו כמה גלגולים עד שיצאו אשתקד מהאופנה לחלוטין כמעט בגלל הוראות רגולטוריות (האיסור על הבטחת מקדם המרה). מדובר בפוליסה שבה חברת הביטוח מבטיחה לשלם לכם קצבה מדי חודש עם צאתכם לפנסיה. חישוב הגמלה החודשית מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך מהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה"). באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה החודשית. כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה.

מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80'-90' מקדם ההמרה עמד על כ-140-150, היום הוא עומד על יותר מ-200-210, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמצמת עם השנים. בפוליסות ביטוח המנהלים הישנות מאוד נקבע מקדם המרה יחסית נמוך ומובטח שלא משתנה עם השנים, ובזה יתרונן הגדול. החיסרון הענק שלהן הוא דמי הניהול. מ-2003 האוצר אמנם הגביל את דמי הניהול לביטוחי המנהלים החדשים בהדרגה, עד לתקרה של 1.05% מהצבירה ו-4% מהפרמיה השוטפת (תקרה זו נקבעה ב-2013), אבל הפוליסות הישנות יותר, הקרויות "משתתפות ברווחים", הן הבוננזה הכי גדולה של חברות הביטוח. בפוליסות אלו גובות החברות דמי ניהול במודל אחר של 0.6% מהצבירה ו-15%(!) מהרווחים. כלומר, אם הקרן מניבה לחוסכים תשואה של 10% בשנה מסוימת, 1.5% אוטומטית עוברים לדמי ניהול. כך, אנשים עם ותק בחיסכון בפוליסות הללו משלמים לעתים דמי ניהול שנתיים שמסתכמים בעשרות אלפי שקלים. והבעיה הכי גדולה: המבוטחים הללו לא יכולים בפועל להתנייד ולנסות לשלם פחות, כי הם שבויים לחלוטין של חברות הביטוח.

"גלובס" ניהל מאבק ארוך בעניין למען פתיחת השוק לניוד, ולאחרונה הגיבה סלינגר במאמר לעיתון וחשפה כי האוצר מגבש פתרון והוא קרוב להציגו בקרוב. "שאלת השיווק של פוליסות במקדמים מובטחים, כפי שנאמר על ידינו פעמים רבות, אינה רק שאלה יציבותית, אלא גם שאלה צרכנית", כתבה סלינגר. "ראשית, ה'הבטחה' המדוברת נוגעת אך ורק למסלול שבו מבקש המבוטח לקבל את הקצבה במשך 20 שנה - הוא בחייו או שאריו אחריו. מדובר במסלול המייקר באופן ניכר את הקצבה המשולמת. כל יתר המסלולים בפוליסה אינם מובטחים. מבוטח בוחר במסלול המתאים לו רק במועד פרישתו. כלומר, אם המבוטח בוחר במסלול אחר, התואם יותר לצרכיו, הרי אין שום משמעות מבחינתו לאותה 'הבטחה' יקרה.

"שנית, מדובר במקדמים שעלותם הנגבית בדמי ניהול גבוהה, בין השאר, מהסיבה שבהבטחה לאורך תקופה ארוכה של עשרות שנים, שבה קיימת אי-ודאות לגבי השינוי הצפוי בלוחות התמותה, חברות הביטוח נוקטות משנה זהירות. סיכומו של דבר, מדובר בסוגיה שאינה מובנת מאליה. ואף על פי כן וכדי למנוע מצב שבו יש לקוחות שבויים, גיבשנו פתרון ונציגו בקרוב".

עשרות מיליארדים

השוק המיידי שייפתח לתחרות הוא שוק הפוליסות שנמכרו מ-2004 ועד לסוף 2012 (אז הופסקה הבטחת מקדם תוחלת החיים |). מדובר על פוליסות בהיקפים של יותר מ-80 מיליארד שקל שההפקדות להן הולכות וצומחות וסך ההיקף יעקוף במהירות את רף ה-100 מיליארד שקל. דמי הניהול בפוליסות אלה מתאפיינים בשונות מאוד גבוהה. הם נעים סביב רמה די גבוהה של 1.2% מהצבירה ו-5% מהפרמיה השוטפת (ישנם רבים שמשלמים מעל לרף זה ורבים, לרוב עובדים מאוגדים, שמשלמים פחות).

נוסף על כך, פתיחת התחרות תכלול גם את הפוליסות המשתתפות ברווחים ושבהן מנוהלים כיום כ-144 מיליארד שקל. ואולם, משום שעד 2001 מקדמי תוחלת החיים שהובטחו בפוליסות אלו היו נמוכים במיוחד, סביר להניח שרק הפוליסות שנמכרו מ-2001 עד סוף 2003 יהיו רלוונטיות לניוד החדש שיתאפשר. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים נוספים.

עם זאת, בשל חשש האוצר מכך שבעתיד החברה שאליה נוידה הפוליסה לא תוכל לעמוד בהתחייבות למבוטח בגלל התארכות תוחלת החיים, הוא צפוי לקבוע מנגנון לייקור דמי הניהול. מנגנון זה יתאפשר אם וכאשר תהיה עלייה בתוחלת החיים בהתאם ללוחות האקטואריים של האוצר. בכל מקרה, החברה המקבלת לא תורשה להעלות את דמי הניהול בפוליסה שנוידה אליה לרמה שגבוהה יותר מזו שהייתה בפוליסה המקורית. האפשרות לנייד פוליסות ביטוחי חיים צפויה לשפר את מצב הלקוח שיוכל לפעול להשגת דמי ניהול מופחתים, גם אם יישאר באותה חברה. להיבט זה משמעות ניכרת על היקף החיסכון שנצבר לאורך שנים, כיוון שככל שדמי הניהול גבוהים יותר- כך נאכל חלק גדול יותר מהחיסכון.

"גלובס" פרסם לאורך השנים האחרונות סדרה של תחקירים על בעיית דמי הניהול ועלייתם הדרמטית בעקבות ועדת בכר. בעקבות מאבק העיתון, גיבש האוצר רפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים החדשים. רפורמה זו נכנסה לתוקף בתחילת 2013 והושלמה בתחילת 2014, ולפיה דמי הניהול השנתיים המקסימליים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים החדשים שונו למבנה של עד 4% מהפרמיה השוטפת ועד 1.05% מהצבירה.

במקביל, האוצר ביצע רפורמה משמעותית נוספת שבמסגרתה אסר על חברות הביטוח להבטיח את תוחלת החיים למבוטחים צעירים כבר במועד תחילת החיסכון, ובכך למעשה "חיסל" את ביטוחי המנהלים, אבל לא אפשר את ניודן. בפועל, הלקוח הוא שבוי של חברות הביטוח ואינו יכול להיאבק להוזלת דמי הניהול בהן. מספר חברות ביטוח, כמו הכשרה ביטוח שבניהולה של אתי אלישקוב, הביעו נכונות להציע ללקוחות שבויים קיימים חלופה תחרותית אם וכאשר ייפתח שוק זה לניוד אפקטיבי, תוך שמירה על מקדם מובטח.

כך או אחרת, לאחרונה דיווח "גלובס" כי דמי הניהול הממוצעים בשוק הפנסיה ירדו מכ-3.6% מהפרמיה השוטפת ו-0.3% מהצבירה ב-2013, לרמה של כ-3.4% מהפרמיה ו-0.3% מהצבירה ב-2014. באותו הזמן, דמי הניהול בקרנות הפנסיה הכלליות ירדו מכ-0.8% לכ-0.7%, בעוד שבקרנות ההשתלמות ירדו דמי הניהול מ-0.73% לכ-0.69%. בקופות הגמל לתגמולים ירדו דמי הניהול מרמה של כ-1.3% מהפרמיה השוטפת ו-0.7% מהצבירה, לכ-1% מהפרמיה השוטפת ו-0.65% מהצבירה, בממוצע ענפי.

מקדם תוחלת חיים

בעולם הפנסיה הצוברת נקבעת קצבת הזקנה שיקבל החוסך עם הגיעו לגיל פרישה באמצעות חלוקת סכום החיסכון שנצבר עבורו (שכולל את ההפקדות שהוא ומעבידו ביצעו בתוספת התשואות שנרשמו עליהן), במקדם שנגזר מתוחלת החיים הצפויה אז. כתוצאה מכך, ככל שתוחלת החיים הצפויה גבוהה יותר - המקדם גבוה יותר והקצבה שיקבל החוסך תהיה נמוכה יותר.

בחברות הביטוח ישנו מסלול יחיד שמספק הבטחה שמקבעת את תוחלת החיים מבחינת המבוטח הבודד. בעשורים האחרונים חווה העולם המערבי מגמה ברורה של התארכות תוחלת החיים, כאשר חברות הביטוח העלו מעת לעת את המקדם שהבטיחו בפוליסות שלהן (עבור לקוחות חדשים), עד שהאוצר אסר זאת החל מ-2013.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין