גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עליזה שינזון, מעצבת נדל"ן, חושפת את סודות תורת השילוט

" השלט הכי חשוב בקניון הוא לשירותים; עודף מידע מבלבל" ■ איזה שלט ימנע מאיתנו לשכוח איפה חנינו, לאן נעלמו השלטים בכניסות לדירות מגורים, ומדוע הסינים הלכו לאיבוד בקניון במקאו ■ ראיון

עליזה שניזון / צילום: איל יצהר
עליזה שניזון / צילום: איל יצהר

"שלטי הענק שמציבים לאחרונה מקצה הבניין לקצה השני הם צעקת היזמים 'אני יותר גדול'. בגלל גישה כזו סירבתי כבר להרבה פרויקטים".

כך מעידה על עצמה עליזה שינזון, מעצבת שהחלה את הקריירה שלה כמעורבת בתכנון השילוט בדיזנגוף סנטר אי-אז בראשית שנות ה-70, ולאחרונה הכניסה לרזומה את תכנון השילוט באצטדיון סמי עופר בחיפה ואת תיקון מערך ההכוונה והשילוט בקזינו מלון Venetian העצום של שלדון אדיסון במקאו. שינזון היתה מעורבת בפיתוח השילוט העירוני בירושלים ובהתווית מערכי שילוט והכוונה בעשרות קניונים, מגדלי משרדים ומגורים בישראל: מגדל האשפוז באיכילוב, כאמור, קניון רמת אביב, שלושת המגדלים בפרויקט השלום של עזריאלי, ועוד ועוד.

"בתיאטרון הבימה המשופץ (עוד פרויקט שילוט שלה), הכל לבן על לבן, כמו שביקש דב כרמי, האדריכל. לשקט של הבניין ולשקט שבתוכו יש ערך. כל השילוט בתיאטרון הוא של כל מיני 'לבנים' על קיר. עודף שילוט גם הוא לא טוב - בתחנה המרכזית החדשה שמו כל כך הרבה שלטים, שרק הוסיפו לבלבול בין המפלסים, ולבלבול היעדים של הנכנסים".

עליזה שינזון / צילום: איל יצהר
"שילוט לא יכול להציל תכנון רע של בניין, אך יכול לשפר מאוד את המצב". עליזה שינזון

"קניונים מבלבלים בכוונה"

ממרומי שנות ניסיונה שינזון מסכמת: "לא צריך גדול, צריך אפקטיבי, והאפקטיביות נמדדת במידה שבה השלט משרת את התכלית. זו משתנה בין סביבות מגורים, עסקים, תנועה ותחבורה, ומסחר. בקניון, למשל, השלט הכי חשוב הוא השלט לשירותים. אף חנות לא רוצה שתיכנס אליה כדי לברר איפה השירותים".

- האם לא חשוב יותר בקניון שהדרך לחנויות תהיה ברורה?

"ממש לא. תורת הקניון היא לכפות על אנשים לעשות עוד סיבוב ועוד סיבוב. את הדרגנועים מתכננים כדי שאנשים יגיעו למקומות שהם לא תכננו להגיע, וכך להיחשף לעוד חנויות. בעלי קניונים לא רוצים שאנשים יקחו אזימוט, יגיעו לחנות, יקנו את מבוקשם ויצאו. קניונים מבלבלים בכוונה".

- זו הטענה הכי חמורה כלפי דיזנגוף סנטר, שהיית שותפה בתכנונו.

"נכון ובצדק, כי לא צריך להגזים ולתכנן באופן שאנשים לא ימצאו את הדרך החוצה לעולם. בספירלה בסנטר אנשים איבדו כל אוריינטציה והיו אזורים שאיש לא הגיע אליהם. אני עוד זוכרת שנתנו לעסקים חנויות בחינם - בלי שכר דירה - רק שיפתחו ויפריחו את השממה במסדרון.

"הסנטר תוכנן בתקופה שעוד לא ידעו בישראל דבר על מרכזים מסחריים, בינתיים למדנו את תורת הסרבול, וכשהתכנון הבסיסי של הקניון פשוט - הסרבול מתבקש. שילוט לא יכול להציל תכנון רע של בניין, אך יכול לשפר מאוד את המצב. שילוט רע, לעומת זאת, יכול לקלקל את המטרות גם במבנה שתוכנן מצוין".

מיליון סינים לא קונים כלום

אל המרכזי המסחרי Venetian באי מקאו נקראה שינזון לפני ארבע שנים, כדי לתקן את השילוט שעוצב והוצב בו בבנייתו. בקניון זה עוברים מיליון מבקרים בחודש, קהל שמורכב מ-80% סינים, 15% הודים ו-5% בני ארצות אחרות. שינזון, שעשתה עבודת מחקר מקיפה על הקניון לפני שהציגה את הצעתה לתיקון השילוט שתוכנן בו, מספרת שרוב הסינים מגיעים בטיולים מאורגנים מהאזורים הלא עירוניים במדינה. "הם כפריים, וכמו כולם יודעים שמקאו אי של הימורים, אבל אסור לשווק הימורים בסין, אסור אפילו להראות רולטה במודעה, אז מביאים אותם לקניון. אדלסון בנה במקאו אימפריה שמכניסה לו פי חמישה מאשר לאס וגאס. הוא גאון. עוברים בקניון הזה המונים, אבל הם לא קנו".

- מה היתה הבעיה?

"ה-Venetian במקאו, כמו אחיו שבלאס וגאס, מחקה בסגנונו את העיר ונציה באיטליה: נהרות מלאכותיים, רחובות מתפתלים וסימטאות קטנות שהחנויות לאורכם. השילוט המקורי היה באמצעי הכוונה קלאסיים מהעולם המערבי: שמות הרחובות היו מעולמות תוכן שלא אמרו דבר לקהל הסיני, והשלטים באנגלית היו גדולים מהשלטים הסיניים. התוצאה היתה שהסינים, שהגיעו בקבוצות, איבדו את הכיוון כשנכנסו לקניון, נדבקו למדריכה, והלכו אחריה לכל מקום, מחשש שילכו לאיבוד במקום הזר הזה, ולא קנו כלום, או שהם קנו דברים קטנים וזולים שקונים אותם בלי להתעכב ולאבד בינתיים, חלילה, את הקבוצה".

סינים בקניון במקאו / צילום: רויטרס
סינים במקאו. נצמדים למדריכה

- מה היה השינוי שעשית?

"המטרה היתה להוריד את מפלס החרדה. המבקרים הגיעו למקום חדש, שונה וגדול כל כך, ולכן החלפתי את שמות הרחובות למושגים אוניברסליים כמו 'ילד קטן', 'אריה', 'שמש' וכיו"ב, שבחרתי אותם באמצעות סקרי מיקוד בקרב הקהל הסיני. להפתעתי, למרות שהצעתי ציורים פיגורטיביים, תמונות ממש, הם העדיפו סגנון סימבולי, שקרוב יותר לצורת הכתב שלהם. נוסף לכך שיניתי את שיטת המספור של החנויות, שבמקור היה שיטה האמריקנית (עיקרון מספור חד-חד-ערכי, שבו אין רצף בין יחידות סמוכות - מ.מ), לשיטה שבה יש זיקה ברורה בין המספרים של חנויות הסמוכות זו לזו".

"פריצות בתחום"

שינזון הגיע לעיצוב אחרי שסומנה בנעוריה כאמנית וכציירת מבטיחה. למבחני הקבלה בבצלאל הגיעה כשמתחת לזרועה ציורים שציירה בגיל 19 וכבר הוצגו במוזיאון תל אביב, והיעד שלה היה המחלקה לאמנות. "דיקאן בית הספר דאז הזהיר אותי: '400 מתמודדים על מקום במחלקת אמנות, ורק 40 יעברו'. הוא המליץ להירשם לתקשורת חזותית, והבטיח להעביר אותי בהמשך לחוג המתאים". השאר היסטוריה. שינזון מספרת בערגה על המורה שלה, אלי גרוס, שהנחיל לדור שלם של סטודנטים במחלקה הצעירה לתקשורת חזותית את ההבדל בין עיצוב לציור. "למדנו שעיצוב הוא אומנות ולא אמנות, תורה שבתוכה יש פסיכולוגיית קהל והנדסת אנוש, ושאסתטיקה היא רק היבט אחד ממנה".

המצב בשטח, אינו מעודד, לדבריה. "יש פריצות בתחום. בפרויקטים של שילוט תנועה מביאים מהנדסי תנועה ומהנדסי תחבורה והשילוט של הרחובות בעיר מתייחס כמעט אך ורק לנהגים ולא להולכי הרגל. בפרויקט מסוים הייתי מעצבת יחידה בין 30 מהנדסי תחבורה, ופשוט התפטרתי".

גם בנוגע למצב בתוך בניינים, יש לה ביקורת. "היזמים בונים פרויקטים ועוזבים אותם. אחרי זמן קצר מעבירים את הניהול לאב הבית, שעושה מה שטוב בעיניו, ובמקרים רבים הופך את הפרויקט לבית הפרטי שלו". כדוגמא קיצונית היא מביאה את מסוף הנוסעים בטאבה, "שהתמלא בשלטים, חפצי נוי ותמונות לפי טעמו הפרטי של המנהל המקומי. המסוף הוא שטח לאומי, מעבר גבול בין מדינות, השער הדרומי לארץ ישראל, זה מצב מביך".

יוצא דופן בעיניה הוא אלפרד אקירוב, יזם שהיא מציינת לטובה. היא עובדת איתו 17 שנה ושילטה עבורו בין היתר את מגדל האופרה ואת בית אירופה בתל אביב, את מגדלי אקירוב ואת קניון ממילא.

גם שינזון מודה שעם כל ההצלחה המסחרית של הקניון הפתוח המוביל לשער יפו, השורה התחתונה רעה לעיר הבירה. "הרווחנו רחוב מסחרי אבל הפסדנו רחוב עירוני מקסים, את החנויות הקטנות ואת הולכי הרגל שעברו מהעיר המודרנית לכיוון החומות לאורך עיר דוד, כמו שהיה בימי לימודי בבצלאל", היא נזכרת.

"אבל בממילא מקפידים על כל שלט ולא מחליפים בלי להיוועץ בי, מעצבת השילוט, ובאדריכל משה ספדי. שם השילוט הוא חלק ממיתוג המקום. השתמשנו בשם העתיק של השכונה הערבית כדי לעצב את הסמל, ואת העבודה עשה קליגרף ערבי מירושלים המזרחית".

- מה המרכיבים של סמל הכוונה טוב?

"סמל הכוונה צריך להיקלט מהר בעין, ולהישמר טוב בזיכרון. אנשים שונים מגיבים וזוכרים אלמנטים שונים. 25% זוכרים ספרות ואותיות; 25% זוכרים צורה; 25% זוכרים צבע ו-25% לא זוכרים שום דבר. כשמעצבים שילוט צריך להתחשב בכולם, ולזכור שעודף מידע לא טוב, משום שגם הוא נקלט, אך אין בו צורך ולכן הוא מבלבל. הפונקציונליות היא הערך העליון, ולאסתטיקה יש ערך רק כמרכיב מלווה. בקניונים חשוב עניין המיתוג ולכן הוא יוטמע בשילוט.

"אתגרים גדולים בשילוט הם חניונים. בבית מגורים זו אינה בעיה, משום שלכל דייר יש המקום הקבוע שלו. הבעיה היא במגדלי משרדים שבהם אין מקום קבוע. אנשים מגיעים למקום העבודה השגרתי, דעתם נתונה לדברים אחרים, הם בסביבה מוכרת, ולכן לא נותנים את דעתם לחניה ובסוף היום הולכים למקום שבו חנו אתמול".

- איך מתמודדים עם זה?

"מינימליזם ובהירות, בלי סיפורי אלף לילה, פירות וצמחים. צבע ברור ומובחן, מספר. הבחנה בין מפלסים חזקה יותר מאשר בין אזורים באותו מפלס כי יותר נעים לחפש את המכונית במפלס 3 מאשר להתרוצץ בין 4 ל-3. ובעיקר התראה בכניסה למעלית שהיא ההזדמנות האחרונה לנטוע בזכרון הנהג מאיפה יצא, ולאן עליו לחזור".

כבר לא "גרים בכיף"

שינזון טוענת שמגדלי המגורים והמשרדים הכניסו כללים חדשים לשילוט מבנים מרובי משתמשים. לדעתה, השלטים בכניסות למגדלי משרדים המפרטים את שמות העסקים והחברות, מיותרים. "לא נוח לעמוד ולהתבונן על שלט ארוך ולחפש את שם החברה בין כולן. אנשים אוהבים לדבר, וממילא יש שומר בקבלה שאפשר לשאול אותו. אפשר בהחלט להסתפק בשילוט ביציאה מהמעלית בקומות, ולוותר על השלט בלובי".

במגדלי מגורים יוקרתיים המצב דומה: כמעט ולא נהוג ששמות הדיירים מופיעים (אפילו לא על גבי תיבות הדואר). "גם שם הרי יש שומר ששואל כל מי שנכנס לאן פניו ומוודא עם הדיירים שהאורח הוזמן ויודעים על בואו, ויכולים להפנות את האורח לקומה המתאימה ולמספר הדירה המדויק. "השלטים שמעידים על שם המשפחה המתגוררת בדירה נעלמו גם הן. אנשים כבר לא מכריזים שהם 'גרים בכיף'. זה אופייני במגדלי יוקרה בעיקר, אולי כי הרבה באים לדירות האלה כדי להיות אנונומיים".

לפסל מולטימדיה, לשחק עם האור

תחום נוסף שבו שלחה עליזה שינזון את ידה בשנים האחרונות הוא מה שהיא מכנה "פיסול באור". היא מעצבת אלמנטים תלת ממדיים, שהמראה שלהם משתנה כתוצאה משימוש באור והקרנתו במופעי מולטימדיה מגוונים. פסלי תאורה כאלה מוצבים בכניסה לחללים פרטיים משותפים, כמו למשל בכניסות למגדלי מגורים, החפצים לשדר יוקרה לציבור הדיירים והאורחים הבאים בשעריהם.

פסל אור על יד המעלית / צילום: יח

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק