מכה לרשויות המקומיות: הסוף לכפל היטלי פיתוח

פסק דין של ביהמ"ש המחוזי קובע כי הרשויות המקומיות לא יוכלו לגבות היטלי פיתוח מבעלי נכסים שכבר שילמו לפי השיטה הישנה

עבודות בראש העין / צילום: תמר מצפי
עבודות בראש העין / צילום: תמר מצפי

בשורה למתכננים לבנות או להרחיב את נכסיהם בערים: בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי רשות מקומית מנועה לגבות היטלי פיתוח מבעלי נכסים שמימשו זכויות בנייה לפני שנים, בטרם שונתה שיטת הגבייה.

לפי שיטת דמי ההשתתפות, שנזנחה סופית בתחילת שנות האלפיים, חויבו בעלי נכסים הגובלים ברחובות שנסללו במימון משותף של עד 75% מעלות העבודה. בשיטה זו נגבה התשלום כולו בפעימה אחת, לפי עלותן המדויקת של עבודת הסלילה. ברבות השנים נזנחה כאמור שיטת דמי ההשתתפות, ותחתה החלו הרשויות המקומיות לגבות היטלי פיתוח.

בשונה משיטת דמי ההשתתפות, בשיטה ההיטלית החדשה חישוב עלויות הסלילה נעשה כממוצע עלויות הפיתוח בשטח העירוני, לרבות אומדנים של עבודות עתידיות, וההיטלים מושתים על בעלי הנכסים בתעריף אחיד ובפעימות - היטל ראשוני נמוך יחסית עם בניית או רכישת הנכס, והיטלים משלימים בעת ביצוע תוספות בנייה. כלומר, כל אימת שבעל הנכס מוסיף שטח בנוי - בין אם במימוש זכויות תב"עיות ובין אם בחריגות בנייה - הוא מחויב בהיטל משלים.

עם השנים ניצלו רשויות מקומיות רבות את המעבר משיטת דמי ההשתתפות לשיטת ההיטלים, ונקטו כפל חיוב. כך, בעלי נכסים הגובלים בכבישים שנסללו בתקופת דמי ההשתתפות - ושכאמור שילמו את מלוא הסכום בסמוך למועד הסלילה - נדרשו להיטל משלים, בעקבות תוספות בנייה שביצעו.

לאור פסיקת בית המשפט המחוזי, שניתנה על-ידי סגן הנשיא ד"ר עודד מודריק, על הרשויות המקומיות יהיה לחדול מנוהג זה.

מכיוון שרוב הרחובות בארץ נסללו בשיטת מימון דמי ההשתתפות, המשמעות המעשית של ההחלטה היא מכה קשה לגבייה העירונית, שנהנתה זה שנים מגביית היטלים עודפת של עשרות מיליוני שקלים.

פסיקת בית המשפט ניתנה במסגרת ההליך ארוך-השנים בין חברת אשבד נכסים לעיריית ראש-העין, ושבה קבע בית המשפט העליון כבר ב-2012 כי רשות מקומית אינה רשאית לגבות היטלי פיתוח בסכומים העולים על אלה הקבועים בחוקי העזר העירוניים.

עו"ד אריאל בן-בש"ט ממשרד אנגלסמן ושות', מומחה בתחום אגרות והיטלי פיתוח מוניציפליים, המייצג את חברת אשבד בפרשה, מסר כי "מדובר בפסיקה חשובה ובעלת משמעות רבה, השומרת על האזרח בפני דרישות תשלום בלתי חוקיות שדורשות הרשויות המקומיות בכפל, ללא עילה חוקית וללא הוצאה כספית בפועל בהתקנת תשתית חדשה לנכס בתמורה לחיובים שהיא משיתה".