גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים מזהירים: המדוזות יחנקו את הים ויחריבו את העולם

חוקרי מדוזות מזהירים מתרחיש אפוקליפטי, אבל כישורי ההישרדות המזהירים של המדוזות גם הופכים אותן למושא מחקר, למושא חיקוי בעולם התרופות והמכשור הרפואי ולמקור מעניין למגוון סוגים של חומרי גלם

מדוזה /צילום: איל יצהר
מדוזה /צילום: איל יצהר

מדוזות ששוכבות חסרות חיים על החוף לא נראות כיצורים הכי מעניינים בשכונה. בסך הכול שקית ג'לי עם רגליים מוזרות. אבל, האמת היא שמדובר באחת החיות המרתקות שמעוררות היום תחזיות אפוקליפטיות מצד אחד והשראה לעולם הרפואה מצד אחר. חוקרי מדוזות טוענים שהן קיימות כבר 500-700 מיליון שנה והפשטות האנטומית (היחסית) שלהן איפשרה להן לפתח יכולות הישרדות יעילות כל כך, עד שהן מאתגרות כל מה שחשבנו על חיים ומוות.

כישורי ההישרדות של המדוזות מאיימים על העולם, טוענים היום כמה חוקרים. לדבריהם, בעקבות זיהום הים בידי בני אדם, היחס בים מופר בין מדוזות לבין דגים וצורות חיים אחרות, באופן שמסכן את העולם במנת יתר של מדוזות שיכולה בסופו של דבר לחנוק את הים. התרחיש הזה זכה לכינוי "אפוקליפסת הים הג'לטיני".

האם המדוזות אכן בדרך לשלוט על העולם, או שניתן לסובב את הגלגל לאחור ולהפוך אותן למשאב כלכלי?

מדוזה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

טריקים של הישרדות

"מדוזה שייכת לאותה משפחה של הידרוזואה, שנתנה את ההשראה להידרה מהמיתולוגיה היוונית, היצור שכאשר כורתים את ראשו הוא מצמיח חדש במקומו", אומרת ד"ר תמר לוטן מהחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה, החוקרת מדוזות וגם יזמה בעבר כמה סטארט-אפים המבוססים על תכונותיהן. "כל משפחת ה'צורבים' (הכוללת גם אלמוגים ושושנות ים) היא בעלת יכולות שחזור רקמות, וכך גם המדוזה".

כלומר, אם נחתוך מדוזה לשתיים, היא תוכל להצמיח את החלק שנחתך מחדש, וכך נקבל שתי מדוזות. אבל מלבד יכולת שחזור, יש במעגל החיים של המדוזות עוד כל מיני טריקים מיוחדים. "המדוזה שאנחנו מכירים היא אותו גבעול עם זרועות ופתח פה", אומרת לוטן. "יש לה פתח אחד, שדרכו כל המזון שנצרב על ידי זרועותיה נכנס ומעוכל, ודרכו גם יוצאת הפסולת החוצה".

דרך אותו פתח הנקבות גם מפרישות ביצים לחלל השק שלהן ושם זרעים שהושלו מגוף הזכר פוגשים את הביציות ומפרים אותן. הביציות הופכות למדוזות קטנות ("פגיות"), שאינן זקוקות לאוכל ואין להן זהות מינית; הן רק מחפשות משטח להידבק אליו (סלע, ספינה טרופה או משטח שנזרק לים) ולהפוך לפוליפ - גוף שחלקו האחד דבוק למקום והוא שולח זרועות לתוך הים.

בהדרגה, הפוליפ בונה גבעול המורכב מדיסקיות ("ארפיריות"), כ-8 במספר. כל דיסקית כזאת מיועדת להפוך למדוזה חדשה. זהו השלב הא-מיני של הרביה. בשלב כלשהו (בישראל זה קורה בתקופת האביב) משיל הפוליפ את הארפיריות ובתוך כמה חודשים הן הופכות למדוזות גדולות יותר, המסוגלות לרבייה מינית.

כמה גדולות? ד"ר דרור אנג'ל, מהחוג לציוויליזציה ימית מאוניברסיטת חיפה, מסביר שמדוזה מהזן המוכר בישראל, "החוטית הנודדת", לרוב תגיע לגודל שאנחנו מכירים, 20-40 ס"מ, אולם אם ניתן לה את כל התנאים הדרושים להתרבות כאוות נפשה, היא יכולה להגיע גם לגודל של 80 ס"מ ויותר. בעולם יש מדוזות גדולות בהרבה, למשל מדוזת "רעמת האריה" שמסתובבת בעיקר בים הקרח הצפוני ובצפון האוקיאנוס האטלנטי והשקט. היא נצפתה גם בקוטר של 2.3 מטרים וזרועותיה יכולות להגיע לאורך של 30 מטר.

אם נחזור למדוזה הישראלית, "החוטית הנודדת", אותו תהליך של בניית גבעול והשלת כ-15 מדוזות למים, יכול לקרות לכל פוליפ כמה פעמים בעונת רבייה. כך, זוג מדוזות שנפגשו בים יכולות לייצר בתוך קצת יותר משנה מאות מדוזות, מושבה שלמה.

אם הוצאתם מדוזה לחוף, כביכול הרגתם אותה כי היא אינה יכולה לשרוד ללא מים, אבל מדוזות רבות משאירות מאחור "גופים בני קיימא", אומרת לוטן, כלומר צברי תאים בודדים שיכולים להפוך למדוזה חדשה, בעלת מטען גנטי זהה. בחלק ממיני המדוזה, גם אם היא מרוסקת לחתיכות (מה שקורה לא מעט כאשר מדוזה פוגשת פילטר של תחנת כוח חשמלית).

תכונה נוספת מאפשרת למדוזה לשרוד היטב - יכולתה להתכווץ ולהתרחב בהתאם למזון הזמין. נכון, גם בני אדם מתכווצים ומתרחבים, אולם בתנאים של תת-תזונה הם אינם יכולים להתכווץ עד אין סוף, אלא מתים. כך גם רוב החיות בטבע. מדוזה בגודל 80 ס"מ יכולה להתכווץ לגדול קטן בהרבה אם אין בסביבתה מספיק מזון ולחזור לגודלה כשהמזון יימצא בשפע.

מעבר לכך, פיסות הרקמה בנות הקיימא שמדוזה משילה יכולות לחכות במעין מצב "רדום" זמן רב, ולחזור לתפקוד בתנאים נוחים. בזנים מסוימים, מדוזות יכולות לחזור משלב הרבייה המינית לשלב הרבייה הא-מינית והפוליפ, ולשחק ביניהם, ממש כאילו אדם בוגר היה חוזר להיות עובר.

ואיך המדוזות יודעות לאן לשחות? יש להן עיניים. "המדוזות הישראליות לא רואות ממש תמונה אך יש להן יכולת קליטת אור המאפשרת להן להבחין באור", אומר אנג'ל. "חוקרים מסוימים טוענים שיש גם מינים עם גרסאות מוקדמות של מוח ויכולות למידה".

- האם מדוזות הן נחיל, כלומר מתקשרות זו עם זו באופן מסוים?

אנג'ל: "כשצוללים לידן, לעתים רואים שכל אחת שוחה בנפרד, ולפעמים רובן פתאום שוחות יחד, אולם אנחנו לא באמת יודעים מה גורם להן לשחות בצורה של נחיל ואם באמת יש ביניהן תקשורת כלשהי. ראינו שהן לא יודעות, למשל, כיצד לא להתנגש זו בזו, אז לא ברור עד כמה יש תקשורת בין הפרטים. כשהן מתנגשות, הן מרגישות את זה, עוצרות לרגע וממשיכות לכיוון אחר".

- יש להן חוש מגע? תחושת כאב?

"זו שאלה מצוינת. אנחנו יודעים שיש להן מערכת עצבים והן מגיבות היטב לגירוי פיזי, אבל האם הן חשות כאב? לא באמת יודעים".

מדוזה / צילום: רויטרס

אפוקליפסה עוד מעט

לאור תכונותיהן הייחודיות, לא מפתיע שהמדוזה שרדה כל כך הרבה שנים, ולא פלא שקשה היום לשלוט בהתרבותן, גם אם ממש מנסים.

פרופ' ליסה אן גרשווין, מומחית עולמית מובילה למדוזות ובעלת כינוי הטוויטר jfishgoddess, היא חוד החנית של קבוצת החוקרים המאמינים שמדוזות הן סכנה לאנושות ובני האדם אשמים בכך. היא גם דמות שנויה במחלוקת בקרב חוקרי מדוזות. הכיוון שלה נכון, הם אומרים, אבל יכול להיות שהיא דוחפת את הנושא בקצת יותר מדי פאתוס.

"בשמי ובשם עמיתיי המדענים, אני מבקשת סליחה שלא השתדלנו יותר לשמוע ולהישמע כשהמצב החל להידרדר", היא כותבת בדף הבית של האתר המקדם את ספרה "Stung - of Jellyfish blooms and the future of the ocean. "לא רצינו להרוס לכולם את המסיבה... אבל לפעמים אני מרגישה שהמסיבה עומדת להיגמר, ושום דבר לא יחזור להיות כשהיה".

כך ה"מסיבה עומדת להיגמר", לפי פרופ' גרשווין: המדוזות ילכו ויתרבו, על חשבון מיני החי האחרים - דגים, יונקי ים ואפילו פינגווינים, שייכחדו בהדרגה כי לא יצליחו לשרוד בסביבתן ובתחרות איתן. גרשווין טוענת שהכחדת הפינגווינים בגלל תחרות על מזון עם המדוזות היא לא חזון אפוקליפטי, אלא תהליך שמתרחש כבר עכשיו על פי מחקריה.

ומה בעתיד? הים יהפוך בהדרגה לעיסה של ג'לי של יצורים צורבים, ולא ניתן יהיה לשחות בו או לצלול בו. הים, על מיני הצומח והחי שבו, דרוש לקירור כדור הארץ ולפוטוסינתזה, ובגרסה ג'לטינית הוא לא יוכל לעשות זאת. זה יהיה אסון אקולוגי ממדרגה ראשונה.

האסון הזה יקרה, כמובן, בגללנו בני האדם, טוענת גרשווין. לדבריה, אנחנו מעשירים את הים בגורמים המהווים דשן למדוזות ומובילים לדלדול החמצן בים, החיוני לדגים אך מדוזות מסוימות יכולות לחיות עם כמויות קטנות יותר ממנו. אנחנו הורגים את צבי הים, שאוכלים מדוזות, בגלל זיהום ושקיות המושלכות לים. אנחנו דגים יותר מדי ומפחיתים את התחרות על משאבי המזון של הדגים. אנחנו גורמים באמצעות הגלובליזציה לפלישת מיני מדוזות לאזורים לא מוכרים ולהתרבותן שם ואנחנו זורקים פסולת לים שבחלקה משמשת משטחי התרבות למדוזות. מעבר לכך, ההתחממות הגלובלית מעלה את טמפרטורת הים (בעיקר באזור כמו הים התיכון) לרמה המתאימה יותר להתרבות המדוזות.

האם באמת העולם שלנו הופך להיות ג'לטין? יש על כך ויכוח גדול מאוד. הדעה הרווחת היום אומרת שאכן רואים פריחה של זני מדוזות במקומות שבהם לא נכחו בעבר, עד כדי כך שחוקרי התחום הכריזו על כנסי חירום וגם האו"ם הוציא בנושא דוח מיוחד. ועם זאת, אין הוכחה חד-משמעית לכך שהמספר הכולל של המדוזות בעולם עלה.

"זה לא מופרך לדבר על ים הנשלט בידי מדוזות, שכן בעבר, לפני מאות מיליוני שנים, בטרם הופיעו מינים אחרים, כך אכן נראה הים", אומרת לוטן. "מדוזות יכולות לשלוט בים כי הן יכולות לחיות בתנאים קשים, וכי התחרות שלהן פוחתת. לעומת זאת, ידוע שאם מפסיקים לדוג לשנה אחת ומאפשרים לאוכלוסיית הדגים להשתקם - פוחת גם מספר המדוזות. אם יהיה ים ג'לטיני, הבעיה האחרונה שלנו תהיה רחצה. זה יהיה עצוב מאוד. הים אחראי לקירור, לפוטוסינתזה, ואם לא יוכל לעשות זאת תהיה לנו בעיה מערכתית בכל הגלובוס. אולם אני לא חושבת שאנחנו באמת הולכים לכיוון של ים ג'לטיני. אם כי המדוזות בינתיים בהחלט הופכות למטרד".

עד כמה מטרד יעידו הנתונים הבאים. בישראל, למשל, עד שנות ה-70 כמעט שלא היו כאן חוטיות נודדות, מין המדוזות הנפוץ היום. היו מדוזות אחרות, פחות צורבות. בשנות ה-80 כבר הופיעו בישראל חוטיות נודדות ובתוך כמה שנים היו מושבות כאלו לאורך כל קו החוף, וגם בלבנון, טורקיה ולאחרונה גם תוניסיה ומלטה. "לאירופה הן כנראה לא יגיעו כי הטמפרטורות נמוכות להן מדי", אומרת לוטן.

באוסטרליה, המטרד הוא הרבה יותר מצריבה מעיקה. יש שם כום כמה זנים של מדוזות קטלניות, שחשיפה של כמה דקות לרעלנים שלהן גורמת מוות מיידי. רק כדי לסבר את האוזן, בעוד שכעשרה אנשים מתים בכל שנה מכרישים, מספר קורבנות המדוזות הללו באוסטרליה ובפיליפינים מגיע לעשרות בשנה. די בזה כדי לחבל בתיירות החופים והצלילה באוסטרליה.

במדינות אחרות, המדוזות מאיימות מאוד על הדיג, ואפילו חיסלו ענפי דיג שלמים. "ישראל ממילא ענייה בדגה, והיום כשהדייגים יוצאים לדוג בעונת המדוזות הם לפעמים מעלים רק רשתות מלאות מדוזות - עד כדי כך שבעונות מסוימות הדיג כלל אינו משתלם", אומרת לוטן.

המדוזות מסוכנות גם לתחנות כוח פחמיות וגרעיניות, וכן לתחנות התפלה. "זה סיפור כאוב מאוד כי תחנות כוח תמיד יושבות על שפת ים או מקור מים לשם קירור, ובסופו של דבר המדוזות סותמות את המסננים של תחנת הכוח", אומרת לוטן. "בכל העולם נסגרות תחנות כוח לימים ארוכים בגלל מדוזות ומדובר בנזקים של מיליוני דולרים. שום פילטר לא עוזר כי כוח השאיבה של התחנה גבוה. כשחברות החשמל מוצפות במדוזות הן משליכות אותן על החוף וזה מסריח, זה ממש נגע. אם נטמין אותן באדמה הן יזהמו את מי התהום. אפשר לזרוק אותן חזרה לים במרחק מסוים מהחוף וזה אכן מה שהחוק דורש מתחנות היום, אבל אין לי מושג אם זה באמת נאכף בפועל. בכל מקרה, חייבים למצוא לעניין פתרון".

המזרק האולטימטיבי של הטבע

האם אפשר להפוך את דיג המדוזות לכלכלי וכך לאזן ביניהן לבין הדגה? "בעבר בחנתי אפשרות לייסד סטארט-אפ המשווק מדוזות כמזון ליפן, אבל לצערי המדוזה שלנו לא טעימה להם. זה משהו במרקם", מספרת לוטן, "אפשר לשווק להם את המדוזה שלנו אבל במחיר נמוך מאוד שאינו מספיק להפוך את הדיג למשתלם".

- אפשר להפיק מהן חלבון תחליפי לבשר הלא-כל-כך אקולוגי?

"כן, אבל זה הרבה מאוד עבודה, וזה עסק מאוד עונתי. כנראה יש היום דרכים טובות יותר לגדל חלבון".

אנג'ל מספר שגם אביו, סם אנג'ל ז"ל, טכנולוג מזון שעסק במשך שנים רבות במדוזות כחומר גלם ונחשב מומחה בתחום, פתח סטארט-אפ לייצוא מדוזות מישראל למזרח. "הסינים אהבו את הטעם דווקא, אבל זה נפל מסיבות מסחריות", הוא אומר. סם אנג'ל היה מאוחר יותר המייסד של חברת אגם גרופ, הפעילה גם היום ומפיקה קולגן ממדוזות לצרכים רפואיים. הבעיה היא שבייצור מוצר רפואי קשה להסתמך על חומר גלם שמגיע מהים המזוהם ויש לגדלו בתנאי מעבדה מדויקים.

מי שכן יתרום אולי לדילול המדוזות הוא פרופ' שחר ריכטר מאוניברסיטת תל אביב, שלדברי לוטן פועל לייצור פלסטיק מתכלה המכיל חתיכות מדוזה.

ואם אי-אפשר לנצח אותה, אפשר לפחות לחקות אותה. למשל, לחקות את מנגנון הצריבה שלה. "תא הצריבה של המדוזה הוא מהמכונות המתוחכמות ביותר שראיתי", אומרת לוטן. "בתוך כל תא יושב מעין מזרק, מחט המגולגלת סביב עצמה כמה וכמה פעמים. כאשר המדוזה חשה במגע או בסימן כימי מסוים, המזרק מופעל והמחט פורצת החוצה בתנע עצום, של כחמישה ג'י - ממש כמו טיל. כל זה מתרחש ברמה המיקרוסקופית - אורך המחט הוא רק כמה מיקרונים - אבל היא מסוגלת לחדור לא רק את העור שלנו אלא גם קשקשים של דג או שריון של סרטן קטן בים. אין לאנושות שום יכולת המשתווה לזה. זהו המזרק האולטימטיבי של הטבע".

לוטן הקימה עם בן זוגה עמית לוטן את הסטארט-אפ ננוסייט (היום סטארלט דרמה), המפיק מהמדוזה רק את המזרקים, ללא הרעלנים, וכשמשלבים אותם בתרופה ניתן להזריקה בעוצמה לגוף. היום סטארלט דרמה היא חברת קוסמטיקה שיש לה הסכם מסחור עם לוריאל. בני הזוג הקימו סטארט-אפ נוסף, להפקת קרם הגנה נגד צריבה של מדוזות. "בחנו מינים של דגים המצליחים שלא להיצרב וכך פיתחנו את הקרם Safe sea המשולב בקרם הגנה מן השמש ומשווק ביותר מעשר מדינות", היא מספרת.

לדברי אנג'ל, גם מנגנון השחייה של מדוזה ראוי לחיקוי. "הן שוחות באופן יעיל ביותר מבחינת אנרגיה. הצי האמריקאי מנסה כעת לייצר רובוט ג'לי שמשתמש בתנועת המדוזה כדי לשחות, ולבנות כך כלי תת-ימי עם חיישנים שיוכל לשרוד הרבה שנים בים במינימום אנרגיה, לשימוש ביטחוני - חיפוש צוללות, ואזרחי - חקר המעמקים".

כך, המדוזות הן גם סיכון, גם מודל לחיקוי ולמידה ויש גם מי שחושב שהן פשוט יפהפיות. אקווריומים של מדוזות הפכו בשנים האחרונות לאלמנט עיצובי בבתיהם של חובבי האקזוטיקה בעולם, ובהדרגה המדוזה הופכת גם לאלמנט איצובי ואומנתי פופולרי. כפי שכתבנו, אם אי-אפשר לנצח אותן, לפחות נהנה מהן בינתיים.

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים