השיחות בין המדינה לחברות הגז על שינויים במתווה הגז הופסקו אתמול לאחר שלא הושגו הסכמות על "סעיף היציבות". בתום מרתון פגישות שנמשך עד לפנות בוקר, עזב את ישראל סגן נשיא נובל אנרג'י, קית' אליוט. השיחות בין הצדדים צפויות להתחדש בימים הקרובים.

כפי שפורסם ב"גלובס" אתמול (ב'), אליוט הגיע לפני כמה ימים לישראל כדי להשתתף במרתון פגישות שמטרתו לסגור קצוות אחרונים במתווה הגז, בעיקר בשלוש סוגיות: מחיר הגז, קביעת אבני דרך לפיתוח לוויתן וסעיף היציבות, שלפיו מתחייבת המדינה שלא לשנות את הרגולציה בנושאי מסים, שיווק בנפרד או שינויים מהותיים אחרים במשק הגז עד שנת 2025. בטיוטת המתווה נכתב ש"הממשלה אף תתנגד להצעות חוק פרטיות בעניינים אלה ככל שאלה יבקשו לבצע שינויים בתחום" ובתנאים מסוימים, שר האנרגיה יוכל להאריך את מחויבות הממשלה עד 2030.

מבקרי סעיף היציבות טענו שהוא למעשה כובל את ידיהן של הממשלות הבאות ולפיכך אינו ראוי. לפי המסתמן כעת, הוא אמנם יישאר במתווה, אבל בנוסח "מרוכך" יותר, שלפיו המדינה תוכל להתערב במשק הגז אם החברות לא יעמדו באבני הדרך שהוכתבו להן. כמו כן, סעיף היציבות לא יחייב את הכנסת מבחינת הגשת הצעות חוק בנושא.

לטענת בכיר באחת החברות, "סעיף היציבות הוא היחיד שמבטיח שהפיאסקו של החודשים האחרונים לא יקרה שוב. כפי שמבקשים מאיתנו לעמוד באבני דרך ולהראות רצינות בפיתוח לוויתן, כך גם אנחנו מצפים להבטחה של הממשלה שלא תתערב אחרי שנשקיע מיליארדי שקלים בפיתוח המאגר".

בכיר אחר הוסיף כי "למעשה, מבקשים לשנות את סעיף היציבות לסעיף אי-יציבות. אין שום סיכוי שהגופים המממנים יסכימו להשקיע מיליארדי שקלים בלוויתן אם יגידו להם "המדינה מתחייבת לא לשנות כלום, אבל בד בבד לא מתחייבת שלא יהיו שינויים".

שתי אבני דרך מוסכמות

בנוגע לקביעת אבני דרך לפיתוח לוויתן נרשמה התקדמות רבה יותר. המדינה והחברות סיכמו כי ייקבעו שתי אבני דרך: בתום שנתיים החברות יצטרכו להוכיח שהשקיעו 2 מיליארד דולר בפיתוח המאגר, ובתום חמש שנים, אם המאגר לא יפותח, המדינה תוכל לבוא לשותפות בדרישות (למשל פיקוח מחירים וצינור נוסף מתמר), אלא אם כן יוכיחו שהשקיעו 4 מיליארד דולר והעיכוב נובע מסיבות שאינן בשליטתן.

בנוגע למחיר הגז, חברות הגז לא הסכימו על הפחתה של 20 סנט, כפי שביקשה המדינה. עם זאת, הצדדים סיכמו על חלופה נוספת למנגנון ההצמדה - PUA, כלומר הצמדה לרכיב ייצור החשמל. הצמדה זו אמורה להיות אלטרנטיבה טובה ליצרני חשמל פרטיים. כבר היום קיימים יצרני חשמל שמחיר הגז שלהם בחוזה עם שותפות תמר צמוד לרכיב ייצור החשמל של חברת החשמל. לטענת האוצר, לקוחות שיחתמו על הצמדה זו ייהנו היום ממחיר של 4.7-4.8 ליחידת אנרגיה. בין המנגנונים הנוספים: ממוצע מחירי הגז בחוזים שנחתמו ברבעון הקודם עם הצמדה לסל הקיים במשק וחוזה הברנט הטוב ביותר הקיים במשק, עם מחיר רצפה ותקרה.

עוד התחייבו אתמול שותפות לוויתן להשקעה ב"תוכן מקומי" (local content) בסך 500 מיליון דולר. הכוונה היא שחברות הגז יעסיקו עובדים ישראלים וירכשו ציוד מספקים ישראלים בסכום זה. חיוב חברות ברכש מקומי הוא סעיף מקובל בשטרי חזקה שעליהם חותמות מדינות עם חברות גז, אך לא הוכנס לשטר ההחזקה של תמר וגם לא לזה של לוויתן. בדוח המבקר האחרון על פיתוח משק הגז הטבעי מתח מבקר המדינה ביקורת על הרגולטורים שלא דאגו להכניס סעיף כזה וטען כי "אף שתוכן מקומי אינו המטרה העיקרית של שטר החזקה, מדובר במטרה ציבורית ראויה שייתכן שאפשר לקדמה גם באמצעות שטרי חזקה, כפי שנעשה במדינות אחרות".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר הבוקר: "לצערי, השיחות הקדחתניות של הצוות הבינמשרדי מול חברות האנרגיה עלו לפנות בוקר על שרטון, ומשלחת בכירי נובל אנרג'י נמצאת בדרכה חזרה לארה"ב. עם זאת, יש לציין, כי בסוגיית אבני הדרך לפיתוח לוויתן ובסוגיית המחירים הושגה התקדמות מסוימת. אולם, בסוגיית הבטחת היציבות הוצגו בפנינו תנאים שלא יכולנו לקבלם".עוד הוסיף השר כי "מאחר שפיתוח מאגרי הגז הוא בעל חשיבות כלכלית ואסטרטגית מכרעת למדינת ישראל, הדיאלוג בין הצדדים יחודש בימים הקרובים".

השינויים המסתמנים:

סעיף היציבות ירוכך כך שלא יכבול את חברי הכנסת

לא תהיה הפחתה במחיר אך יהיה מנגנון הצמדה נוסף, לרכיב ייצור החשמל

שתי אבני דרך לפיתוח לוויתן: בתום שנתיים החברות יצטרכו להוכיח שהשקיעו 2 מיליארד דולר בפיתוח המאגר, ובתום חמש שנים - להוכיח שהשקיעו 4 מיליארד דולר בפיתוח ושהעיכוב נובע מסיבות שאינן בשליטתן

החברות יחויבו ברכש מקומי בסכום של 500 מיליון דולר