הפיצוץ בשיחות על קידום מתווה הגז נראה, במבט ראשון, מפתיע. קשה להבין תחילה מה גרם לנציגי נובל אנרג'י, ובראשם סגן הנשיא בחברה קית' אליוט, לעזוב את ישראל ולשבור את הכלים עם נציגי הממשלה, בראשות שר האנרגיה יובל שטייניץ.

הפיצוץ הוסבר ב"אי-הסכמה על סעיף היציבות", שנועד להגביל את יכולת הפעולה של ממשלת ישראל בעשורים הקרובים ביחסיה עם מונופול הגז הטבעי. בתחומים אחרים, כמו אבני-דרך בפיתוח "לוויתן" וגמישות מסויימת במחיר, דווח כי הושגה התקדמות.

נדמה שכדי לראות את התמונה כולה יש לחזור 24 שעות לאחור ולבחון את דבריה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בהתייחסות משמעותית ראשונה למתווה הגז הטבעי, מצידו של גוף כלכלי בכיר בממסד הישראלי.

פלוג, מצד אחד, הביעה תמיכה בקיומו של מונופול הגז הטבעי, אולם מצד שני הכניסה מקל בגלגלי העגלה, כשקבעה כי "חשוב שייקבעו בו אבני-דרך להתקדמות בפיתוח מאגר 'לוויתן' וחיבורו למשק הגז הישראלי, ושיוחלט על הצעדים שיינקטו במידה וקצב הפיתוח לא יהיה בהתאם למוסכם".

דרישה זו אינה רק אבן-נגף, כי "סלע-נגף" ממש בדרכו של המונופול. עד כה ממשלת ישראל לא בדיוק התעקשה על קביעת אבני-דרך בפיתוח "לוויתן". כעת, בהתערבות הנגידה, ייתכן שלממשלה לא תהיה ברירה אלא לעשות זאת ולהציב לבעלי פרויקט "לוויתן" אבני-דרך שיביאו לפיתוחו עד 2019.

ואולם, כפי שטענתי במאמר האם האופטימיות של תשובה בנוגע ל"לוויתן" מופרזת? ("גלובס" 16.12.2014), מסיבות גיאופוליטיות הסיכוי לפיתוח "לוויתן" היה נמוך תמיד. עקב השינויים במחירי הגז הטבעי בעולם ב-12 החודשים האחרונים, ההיתכנות הכלכלית לפיתוחו של המאגר קטנה עוד יותר.

בדוח הרבעוני האחרון שלה ציינה נובל אנרג'י כמה מהתנאים לפיתוח "לוויתן", החל ב"אישור חוזי מכירה ורכישה של גז עם לקוחות כדי לתמוך בסידורים הפיננסיים [של הפרויקט]" וכלה בדרישה ל"סעיפי יציבות והגנה מפני שינויים בחוקים ובתקנות".

ייתכן שאין לייחס חשיבות רבה לסדר הסעיפים, אולם בתקופה זו אין לפרויקט לקוחות, אפילו במחירי גז נמוכים במידה ניכרת מאלה שבהם נמכר הגז בשוק הישראלי. בריטיש גז אמורה היתה להיות קניינית הגז הגדולה מ"לוויתן", אולם רכישתה על-ידי רויאל דאץ' של בעסקה בסך 70 מיליארד דולר, תמנע ביצוע עסקה זו. עיניהם של ראשי חברת האנרגיה ההולנדית-בריטית נשואות לטהראן, שמחזיקה ברזרבות הגז הגדולות בעולם - ולא לירושלים.

מכירת גז ליוניון פנוסה מ"תמר" מחייבת שינוי בחוק, שייתכן שהממשלה לא תיאות לבצעו, אם המונופול לא יסכים לאבני-דרך לפיתוח "לוויתן". זו תהיה הפעם הראשונה שנציגי הממשלה יתעמתו עם נובל אנרג'י, שבשלב זה לא רואה היגיון בפיתוח "לוויתן". וזה לב העניין. פיצוץ השיחות אינו נוגע כלל לסעיף היציבות, אלא רק להיתכנות הכלכלית של פיתוח "לוויתן" בשנים הקרובות.

■ יעקב צלאל הינו עיתונאי עצמאי בתחומי האנרגיה והתחבורה.