גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תלמידים לעתיד: אילו יכולות עבודה יצטרכו העובדים בעשורים הבאים?

אחד מתפקידיו של בית הספר הוא להכין את דור העתיד של עולם העבודה, ולכן השאלה מהן יכולות הליבה שעלינו ללמד בבתי הספר, היא חשובה

תלמידים / צילום: תמר מצפי
תלמידים / צילום: תמר מצפי

התלמידים שהתחילו בשעה טובה ללמוד בכיתה א' השבוע ייכנסו לשוק העבודה בסביבות 2030. זה יהיה שוק שאנחנו אפילו עוד לא יודעים אילו שאלות לשאול לגביו, ובכל זאת, אחד מתפקידיו של בית הספר הוא להכין את דור העתיד של עולם העבודה, ולכן השאלה מהן יכולות הליבה שעלינו ללמד בבתי הספר, שעלתה בשיחה עם אנשי מקצוע ממשרד החינוך, היא חשובה.

חשבו על זה, במקום העבודה מנהל אינו מבקש מאיתנו להיבחן בסוף השבוע על החומר שסיכם עבורנו בתחילתו, ועם זאת, מערכת החינוך שלנו כיום מבוססת ברובה על סיכומים והצלחה נמדדת ביכולתנו להיבחן על החומר. האם זו הכנה נכונה לעולם העתידי?

על חשיבותו של החינוך ניתן ללמוד מההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי, מחבר הספר המדובר "קיצור תולדות האנושות". בהרצאת TED מצוינת הוא מסביר שההבדל בינינו לבין שאר בעלי החיים על כדור הארץ אינו ברמה הפרטנית אלא דווקא בדרך שבה אנו מתנהלים בקבוצה. לטענתו, בני האדם שולטים בכדור הארץ משום שהםבעלי החיים היחידים שיודעים לשתף פעולה באופן גמיש ובקבוצות גדולות מאוד. אותה גמישות היא היכולת שלנו להתארגן מחדש לאורך ההיסטוריה, והקבוצות הגדולות מתייחסות ליכולתנו לשתף פעולה עם אנשים רבים שזרים לנו.

היכולת הזאת נובעת מכך שרק בני האדם יוצרים ומאמינים במה שפרופ' הררי קורא לו "סיפורים פיקטיביים", כאלה שגורמים לקבוצות גדולות לציית ולפעול על פי אוסף חוקים, נורמות וערכים. מתוך כך נובע מקומו המשמעותי של החינוך בהיסטוריה. החינוך משלים את מה שהגנטיקה אינה יודעת לעשות: להעביר זיכרון, רעיונות, זהות, תרבות ויכולות. אם בני האדם ייחודיים בכך שהם יודעים לעבד ולהעביר מידע כזה בין הדורות ובכך ליצור אינטליגנציה שאין כמותה בכדור הארץ, הרי שתפקידו של החינוך בתהליך הזה חיוני לקיומנו.

אבל האם הגיע הזמן לשנות את תפקידי החינוך המסורתיים? בטור מרתק שכתב איש הטכנולוגיה ירון לניר ל"ניו יורק טיימס" ב-2010, הוא מעלה שאלות על תפקידו של החינוך בעידן הטכנולוגי, אילו מתפקידי החינוך המסורתיים מוחלפים או לפחות משתנים כתוצאה מהטכנולוגיה ואילו אינם משתנים. לטענתו, המידע המועבר בין הדורות, הכולל את המידע שמעבירים בבית הספר מורים לתלמידים, מצוי היום בשפע ובמרחק לחיצת כפתור. לכן אנחנו רואים עבודות של תלמידים שנוצרו מאוסף של הדבקות מהרשת במקום לחשוב, לחקור וליצור. המערכת למעשה מלמדת את התלמידים שתפקידם להעתיק ולהעביר מידע ממקום למקום, להיות מקור למידע, כזה שאפשר בעזרתו לעבור את המבחן.

במערכת כזאת הולך לאיבוד חלקו של האדם ביצירה. אם תלמידים לא ילמדו לחשוב, שום גישה למידע לא תעזור להם. לכן עתיד החינוך בעידן הטכנולוגי תלוי ביכולתנו להבין איזה מידע אנחנו צריכים להקנות ואיזה יכול להישאר נגיש, ובלבד שנדע שהוא שם ונדע מדוע אנחנו זקוקים לו. מטרת החינוך, לפחות בחלקה, אינה קשורה להקניית ידע קיים אלא לכיוון הדורות הבאים לעולמות בלתי ידועים, ליכולת להמציא את עצמם מחדש. הלמידה, בבסיסה, צריכה להיות קפיצה אל הלא-נודע.

למידה כזאת כוללת מה שמוגדר "גמישות למידה". על פי מחקר של אוניברסיטת קולומביה אנשים בעלי גמישות למידה יכולים במהלך חייהם להיפטר על פי צורך מיכולות, מנקודות מבט ומרעיונות שאינם רלוונטיים יותר, וללמוד חדשים על פי הצורך. תפיסה כזאת תאפשר לתלמידים שלנו לפתור את הבעיות המורכבות של העתיד ועלינו לצייד אותם ביכולת הזאת להתפתח, לצמוח ולעשות שימוש באסטרטגיות למידה שונות במהלך חייהם, שבהם יתמודדו עם שאלות שעדיין לא הומצאו. הדור שצומח היום צריך ללמוד לחיות במקביל בשני עולמות - הפיזי והדיגיטלי. לחיות, לתקשר, לעבוד. והם מוכרחים לפתח מיומנויות שיאפשרו להם להתנהל בשני המרחבים בהצלחה.

הגורם האנושי

דוח שפרסמה קבוצת מחקר מקליפורניה, The Institute for the Future, על יכולות העבודה בשנת 2020 מצביע על כך שאם לפני עשור חששו עובדים ממעבר העבודה למדינות אחרות, לרוב בעקבות שכר נמוך יותר (עולם פיזי, זוכרים?), היום התחרות על מקומות עבודה נעשית בענן, באמצעות כלים המאפשרים לאלפי עובדים גישה לעבודה בלא קשר למקום ולזמן (פיזי ודיגיטלי). ועם השינוי בהגדרת העבודה, גם היכולות שמאפשרות לנו להיות עובדים פרודוקטיביים בעתיד מוגדרות מחדש.

הדוח מסמן עשר יכולות שיידרשו לעובדים בשנים הבאות, בעשור הקרוב לפחות, ורובן קשורות בדיוק למה שמבדיל אותנו ממכונות. ביניהן היכולת להבין דברים לעומקם, לפענח, לגבש תובנות ייחודיות הנדרשות לקבלת החלטות; יכולת חישובית, שתאפשר לנו לעבד כמויות מידע רבות ועל בסיס המידע לגזור את ההחלטות הנכונות בהתאם למציאות.

לא פחות חשובה האינטליגנציה חברתית - היכולת להבין את האדם שמולנו גם מעבר למילים שנאמרות. חוקרים שואלים את עצמם בשנים האחרונות אם הדור הצעיר מאבד את היכולת לקרוא רגשות ותגובות אנושיות כתוצאה מכך שהוא "חי" שעות רבות "דרך" העולם הדיגיטלי או "בתוכו". ב"דרך" הכוונה היא לכך שאמצעי התקשורת של היום "מסננים" רבים מה"חיישנים" שאנו משתמשים בהם בשיחה פנים אל פנים, ולכן עולה השאלה אם הילדים שלנו מאבדים את היכולת להשתמש בחיישנים האלה. "בתוכו" מתייחס למשחקי המחשב ולעולמות הדיגיטליים, וגם לפייסבוק - רשת שהיא עצמה דיגיטציה של עצמנו.

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו שאכן יש סיבה לדאגה. היכולות החברתיות של הילדים יורדות ככל שיש להם פחות זמן פנים אל פנים, והדבר המדאיג במיוחד הוא אובדן היכולת לקרוא רגשות של אחרים. וכאן אנחנו חוזרים לתפקיד המורה, האדם.

אם היה לכם "מורה לחיים", אחד כזה שהשפיע עליכם ואתם זוכרים לטובה עד היום, סביר להניח שהדבר שאתם זוכרים איננו קשור במידע שהקנה לכם אלא דווקא בפן האנושי, בחיבור, ביחס. בסופו של דבר, בלב מערכת חינוך מצליחה נמצא האדם. זה שלא מלמד למבחן, בטח לא לציון. זה שמלמד את הדור הבא לחקור ולפענח באופן עצמאי את האתגרים שסביב, להבחין בין עיקר לטפל, לעשות שימוש במרחב המידע האינסופי כדי לחפש פתרונות גמישים ויצירתיים, לרוחב תחומים ומקצועות ובשיתוף פעולה עם אחרים, קרובים ורחוקים. לכן, עם תחילתה של שנת לימודים חדשה, נאחל לכולנו שנדע לשמור על המרכיב האנושי, הלב של היותנו בני אדם.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש