סגור חלון ווידאו
לכתבה הקודמתכיצד מצמצם הבית החכם את צריכת האנרגיה שלכם לכתבה הבאהלחסוך הון: הצצה לטרנד החם ביותר בתחום הבניה בארץ

חזון העיר היצרנית: מזוללת משאבים לכזו שמעניקה לנו בחזרה

שבוע בנייה ירוקה: העיר היצרנית תוכל לספק בעצמה צרכים רבים שכיום מיובאים מחוצה לה בעבור התושבים ■ היא תשתחרר מהתלות בנפט, חומרי הבנייה יותאמו לשימוש חוזר ושדות חקלאיים יזרעו על קירות הבטון האנכיים
אסף לוי - 08.09.2015, 17:53
קיר
קיר ירוק במילאנו/ צילום: גיא ברנס

*** הכתבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמועצה לבנייה ירוקה

90% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררת בערים. מדובר בנתון הגבוה בהרבה יותר ממה שמקובל בעולם, והוא ממחיש אולי יותר מכל מדוע השיח העולמי על העיסוק בערים, צריך לעניין הרבה יותר את התושבים בישראל ואת קובעי המדיניות בנושא.

בשנה הבאה תקיים הזרוע של האו"ם (Habitat) שעוסקת בנושא את הוועידה השלישית העולמית, וזאת במטרה לנסח מדיניות עולמית לעירוניות. הדוח שיתקבל צפוי להיות מעין הצהרת על עולמית, אשר ממנה כל מדינה תגזור ותפרמט את החלקים שרלוונטיים עבורה.

אחד הנושאים המרכזיים צפוי להיות ערים יצרניות - הרצון להבין מה יכול להפוך את העיר למקום שנעים יותר לחיות בו, אשר לא רק צורך משאבים אלא גם מעניק בחזרה לתושבים ומספק לפחות חלק מהצרכים שלהם. כאשר מדברים על צרכים מתכוונים גם לבסיסיים ביותר כמו מזון ומים, אבל גם להיבטים נרחבים יותר תעסוקה, אנרגיה ובעצם כמעט כל מה שהעיר ותושביה זקוקים לו בחייהם.

פיתוח מנועי צמיחה

לדברי ד"ר אורלי רונן, מהמומחים המובילים בישראל בתחום הקיימות המקומית, ומייסדת "המרכז לקיימות מקומית", יש הרבה מאוד כיווני חשיבה, בארץ ובעולם, לגבי איך להפוך עיר ליצרנית: "המטרה היא לייצר עיר שהיא לא רק זוללת משאבים, אלא גם נותנת בחזרה".

ד"ר רונן מסבירה כי בעבר "הגודל של עיר היה תלוי ביכולת שלה להביא סחורות מבחוץ. זאת הסיבה שהיא נשענה לרוב על אזור חקלאי קרוב וזה למעשה תחם את גודלה. אחרי המהפכה התעשייתית ערים הפכו להיות מסוגלות לייבא משאבים מהעולם כולו והן כיום שואבות משאבים - בעיקר נפט. במקום להיות ערים הן הפכו לפטרו-פוליס - מבוססות נפט".

- איך אפשר לייצר אנרגיה חלופית במקום השימוש בנפט?

"האתגר היום הוא לפתח מנוע צמיחה מקומי שאינו דלק. אם למשל בונים שכונה, אז צריך חומרי גלם. אפשר לנסות לדאוג לכך שהם יהיו מקומיים ולא יגיעו ממקומות שונים בעולם. בשיקאגו למשל יש ספריית רכיבי בנייה. כשאנשים או קבלנים מפרקים או עושים שיפוצים הם מביאים לשם את חומרי הבנייה שעוברים חידוש ואפשר לקחת משם חומרים לבנייה מחדש. גם בישראל זה קורה כמו למשל במודיעין שם השתמשו במגרסה שעיבדה פסולת בניין לשימוש חוזר".

- באיזה עוד תחומים אפשר לעשות שימוש מקומי?

"אין סיבה שהעיר לא תייצר את האנרגיה שלה או לפחות חלק ממנה. קולטנים על הגג או מערכות מיחזור פנימיות, הן מקור אנרגיה מצוין. גם אין סיבה שזה לא יהיה כלכלי, בעיקר כשמחירי הנפט יעלו. בית ספר פורטר באוניברסיטת תל אביב למשל הוא בניין ירוק פלטיניום הראשון בארץ שמייצר אנרגיה באמצעות שפופרות סולריות. הבניין גם ממחזר ומייצר מים - מים אפורים מהכיורים מופנים להשקיה".

בנוגע למים, מוסיפה ד"ר רונן כי ניתן לעשות בתוך העיר פעולות רבות כדי לאפשר שימוש חוזר במי גשם. בעזרת מערכות שונות מי הגשם יכולים להיאסף מגגות הבתים והמרפסות ולשמש בהמשך להשקיה או למטרה אחרת שאינה דורשת מים מטוהרים.

- ומה לגבי האוכל שלנו? אחד מזוללי האנרגיה הגדולים הוא שינוע מזון.

"רוב ההשפעה במונחים של טביעת רגל אקולוגית מגיעה מצריכת מזון. ככל שהוא צריך לנסוע רחוק יותר הוא צורך יותר נפט. בבדיקה שעשו באנגליה למשל מצאו שעגבנייה שגדלה בכפר בדרום מערב המדינה תעבור 1,000 מייל עד היא תימכר בעיר. מרבית סל המזון שלנו מיובא ולכן יש משמעות לדברים האלה. עיר יכולה לייצר חלק מהמזון שלה. אחת הדוגמאות היפות לכך הוא פרויקט הגגות הירוקים שבו מגדלים פירות וירקות על גבי הגגות של הבניינים בעיר".

לדברי רונן, הדגש לאורך כל צורת החשיבה של עיר יצרנית צריך להיות על מקומיות ועל אספקה של הדברים הנחוצים לתושבי העיר, בעזרת משאבים הנמצאים בה. גם בנושאים הקשורים לתעסוקה, טוענת רונן כי ככל שנייצר יותר תעסוקה מקומית, כך נצמצם את המשאבים הקשורים לנסיעות וגם נחסוך זמן לתושבים שלא יצטרכו להיות בדרכים מספר שעות ביום.

הסופר מרקט יגדל את המזון

אחת היוזמות המעניינות בתחום, שאף הגיעה לשערים של עיתונים נחשבים ולמהדורות חדשות בעולם, היא של חברת "גרין וול ישראל", שבנתה בחודשים האחרונים את שדה הגידולים החקלאי הוורטיקלי הגדול מסוגו בעולם בתערוכת ה-expo הבינלאומית במילאנו, איטליה.

מייסד החברה הוא גיא בר-נס והיא הוקמה בשנת 2006 לאחר בחינת שיטות רבות להקמת קירות ירוקים (עבור גידולים מן הצומח). לדבריו, "מרבית הפרויקטים שלנו היו עד עכשיו יותר דקורטיביים, כלומר גינות על גבי קירות, אבל אנחנו עוברים כעת להתמקד בחקלאות של ממש. זה תפס תאוצה בעיקר בעקבות התערוכה במילאנו, שם בביתן שהוקם עבור משרד החוץ בעיצובו של האדריכל דויד קנפו ובשיתוף עם חברת AVS, הלכנו על הקונספט של 'להאכיל את העולם'. בנינו קיר חקלאי ענק שמגדלים בו אורז, חיטה ותירס, שמהווים 70% מהגידולים בעולם. המטרה הייתה להוכיח כיצד ניתן לגדל את המזון בתוך העיר עצמה, ולקיים עיר יצרנית של ממש".

- מה היתרון בגידול על קיר לעומת השדה החקלאי שמוכר לנו כיום?

"בחקלאות הוורטיקלית יש כמה יתרונות. קודם כל, מדובר בייצור מזון ממשאב שכבר נמצא בתוך העיר - הקירות. שנית, זה מכניס ירוק לתוך הערים ומנגיש את הטבע לתושבים. זה גם מייצר בידוד טרמי טבעי למבנים עצמם ומגונן עליהם מפני חום וקור. בהקשר של עיר יצרנית, יש פה חיסכון עצום בשינוע של מזון. תחשבו שסופרמרקט יכול לגדל את המזון שהוא מוכר על גבי הקיר ליד הסניף. חיסכון נוסף הוא בריסוס של המזון. בתוך העיר יש הרבה פחות מזיקים וניתן לייצר מזון בריא יותר וזול יותר".

איך זה משתלב בחזון של עיר יצרנית?

"המעבר לערים שינה את האיזון בין האדם לטבע, הבטון והבניינים השתלטו ונשארו מעט מאוד מקומות לשותף העיקרי שלנו בעולם - הטבע. כיום כמעט ואין מקומות לבניית פארקים, שטחי גידול או גינות והשטחים בעיר מאוד יקרים, אבל קירות יש בשפע. אנחנו מאמינים שניתן להחזיר את הטבע, הפרחים הריחות והצבעים בלי לתפוס מקום יקר ובהתאמה לאורח חיינו כיום".

אילו תגובות קיבלתם לתערוכה במילאנו?

"קיבלתי המון פניות ממדינות שמתעניינות ברעיון ומה שמפתיע הוא שהן פחות מתעניינות בהיבטים הדקורטיביים, אלא רוצות להתמקד בגידול מזון בתוך הערים".

לבנות מרקם עירוני נכון

מנחם זלוצקי, ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, טוען שלנושא של ערים יצרניות יש גם היבט הקשור לשטחים הפתוחים בעיר. הקשר מבוסס על כך שלשטחים הפתוחים יש יתרונות לא רק מבחינת הנגשת הטבע לתושבי העיר, אלא גם לבנייה של מרקם עירוני נכון של עיר יצרנית.

לדבריו, "יש מגמה עולמית, שלא פוסחת על ישראל, של עיור וגידול על חשבון המרחב הפתוח, המערכות האקולוגיות והשטחים הפתוחים. לכן קיימת חשיבות לשילוב שטחים פתוחים לסוגיהם בהקשר של ערים יצרניות, בתוך העיר. חשוב לזכור שגידול האוכלוסייה בתוך הערים גורם לה להתרחק מהטבע - גם פיזי וגם מנטאלי. כדי להכיר את הטבע ולפגוש צמחי בר ובעלי חיים צריך לנסוע ממקום המגורים".

- מהי החשיבות של השטחים הפתוחים בתוך הרעיון של עיר יצרנית?

"הטבע העירוני חשוב בכמה אספקטים, קודם כל בעצם קיום ערכי טבע - מרחב מחיה לצמחים ובעלי חיים, חלקם נדירים. בהקשר השני יש לכך פן חינוכי. חיבור טוב יותר בין האדם לבין האדמה והיכרות שלו עם הטבע שנמצא ליד הבית. יש חשיבות חינוכית למימוש הסיסמא 'טבע על סף ביתך'".

- איך מבצעים את זה הלכה למעשה?

"צריך לתכנן את זה, וכאן נכנס לתמונה המשרד להגנת הסביבה ואגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, שמטרתו, בין השאר, לשמור ולטפח שטחים של טבע עירוני. אנחנו מבצעים סקרי שטח, שמים את השטחים על מפה ומביאים את זה כמידע זמין למתכנני הערים. חלק גדול מאתרי הטבע העירוני נכחדו לא בגלל שהמתכננים היו רעים או סברו שזה לא חשוב, אלא בגלל חוסר מודעות וחוסר ידיעה. ברגע שהדברים האלה מונגשים למהנדסים ומתכנני הערים יש פה רווח מאוד גדול והמידע הזה נלקח בחשבון כאשר מתכננים את הערים".

חקלאות בעיר

חקלאות בעיר

סדנא לגידול ביתי של ירקות ללא ריסוס
6/8/10.9.2015, ת”א

לפרטים ולהרשמה >>
בר סביבה חומרים

בר סביבה חומרים

מפגש של רעיונות, מבנים, חומרים ובירה
8.9.2015, בני-ברק

לפרטים ולהרשמה >>
פורום על הבר

פורום על הבר

קישוריות, תחבורה, סביבה ירוקה
7.9.2015, חיפה

לפרטים ולהרשמה >>
סדנא

סדנא

סדנא עם האדריכל וולפגנג פריי
8.9.2015, ראשון לציון

לפרטים ולהרשמה >>
סיורים

סיורים

מגוון סיורים בחינם
6-10.9.2015
ברחבי הארץ

לפרטים ולהרשמה >>
הכנס השנתי

הכנס השנתי

הכנס השנתי לבנייה ירוקה
9.9.2015, תל-אביב

לפרטים ולהרשמה >>