דוד בלס, מלך השוק האפור לשעבר, מכר דירה שלא הייתה בבעלותו

מעלליו של בלס - שהורשע בעבירות מירמה, ריצה עונשי מאסר ואף נכנס להליך פשיטת-רגל - ממשיכים להיחשף בבתי המשפט ■ הקורבן הפעם - איש עסקים ישראלי המתגורר בקנדה

הסיפורים על מעלליו של דוד בלס, המוכר כמלך השוק האפור של שנות ה-80, ומי שבהמשך הורשע בעבירות מירמה, ריצה עונשי מאסר, ואף נכנס להליך פשיטת-רגל, ממשיכים להיחשף אט-אט בבתי המשפט בשנים האחרונות, וכל העת מתברר כי עוד ועוד אנשים נפלו במלכודת חיוכו הכובש ולשונו החלקה.

והפעם נחשף בבית המשפט סיפורו של איש עסקים ישראלי המתגורר בקנדה, שביקש לרכוש דירה שנחזתה להיות בבעלותו של בלס, אך לבסוף נאלץ לשלם תמורה כפולה בגין רכישת הדירה - גם לבלס וגם לבעלת הדירה האמיתית.

הכסף ששילם איש העסקים לבלס נבלע בתהום החובות של בלס במסגרת קריסתו הכלכלית - ומי יפצה את איש העסקים על כך? עורך הדין שייצג את בלס בעסקת מכירת הדירה.

הסיפור החדש על בלס, שמכר דירה שאינה שייכת לו, מחזיר אותנו לשנת 1997 - אז ביקש איש עסקים ישראלי, אמיר קשב, המתגורר בחו"ל זה שנים, לרכוש דירת 3 חדרים ברחוב אחד העם 142 בתל-אביב. את המשא-ומתן שקדם לרכישת הדירה ניהל קשב עם דוד בלס, שהציג את גיסו, עובדיה גבאי, כמי שמחזיק את הדירה בנאמנות עבורו - ואת העסקה ככדאית.

לטענת קשב, הובטח לו כי תמורת כ-328.6 אלף דולר ירכוש את זכות הבעלות בדירה ושביעית מזכויות הבנייה על גג הבניין, שאמור היה להיות משופץ. בתום המשא-ומתן שילם קשב את מלוא התמורה, וקיבל - או כך הוא לפחות חשב - את זכות החזקה בדירה.

את הסכם המכר בין קשב לגיסו של בלס, גבאי, ערך עו"ד ניר הורוביץ, ששימש בזמנו כפרקליטו של בלס. על ההסכם חתמו קשב ובלס, כמיופה-כוחו של גבאי.

אולם, משחלף הזמן, וזכויות הבעלות של קשב לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ביקש קשב לבטל את העסקה. לטענת קשב, בשלב זה בלס התחמק ממנו בתואנות שונות ובתכסיסים, וסירב לחתום על עסקת הביטול.

בהמשך נוהל משא-ומתן בינו לבין בלס ואדם נוסף, שאף הוא רכש דירה באותו בניין וביקש לבטל את העסקה - ובתום אותו משא-ומתן הצליחו קשב והרוכש הנוסף לזכות בהחזר של 727 אלף שקל (100 אלף דולר), המהווים כשליש מהתמורה ששולמה עבור הדירה.

בסמוך לכך נפוצו שמועות על קריסתו הכלכלית של בלס, העומד לפני פשיטת-רגל, וקשב מיהר להגיש תביעה לאכיפת הסכם המכר - אך תביעתו נדחתה. עוד התברר כי בהליך משפטי אחר נקבע כי הדירה שייכת עדיין לאישה בשם גברת גדרון, ולא נמכרה כלל לגבאי.

כך מצא קשב את עצמו עם זכויות לכאורה בדירה שתמורתה שילם כ-220 אלף דולר לבלס, אך בפועל היא שייכת לאדם אחר. לבסוף, כדי לקבל את הבעלות בדירה, קשב נאלץ לשלם לגברת גדרון 375 אלף שקל נוספים, כאשר לסכום זה נוספו קנסות שונים לרשויות המס בשל איחור בדיווח על העסקה (לאחר שעו"ד הורוביץ לא דיווח עליה לרשויות המס) והוצאות משפטית נכבדות בגין ההליכים שניהל קשב.

אך קשב לא ויתר. בעקבות אירועים אלה החליט לתבוע את עו"ד הורוביץ, שייצג את בלס בעסקת המכירה, בטענה לרשלנותו המקצועית בעסקה.

בתביעה שהגיש קשב בשנת 2011 (כ-14 שנה לאחר עסקת המכר), באמצעות עו"ד טל בננסון, תבע הרוכש פיצוי בסך כחצי מיליון שקל מעו"ד הורוביץ. לטענת קשב, בלס הציג בפניו מצג כאילו הוא הבעלים של מספר דירות באותו בניין, לרבות "דירת המריבה", ועו"ד הורוביץ הוצג כמי שמייצג את בלס בעסקאותיו השונות.

לטענת קשב, הגם שתחילה שימש עו"ד הורוביץ כעורך הדין של המוכר, של בלס, בשלב מוקדם של המשא-ומתן הוא הפך למייצג של שני הצדדים לעסקה - הרוכש-קשב והמוכר-בלס.

עוד טען קשב כי הורוביץ התרשל בכך שלא בדק את ההצהרות במבוא להסכם המכר ואת מצב הזכויות הנכון בדירה - כפי שהיה עליו לעשות. כאשר התברר לקשב כי הדירה אינה רשומה על-שם בלס, הביע קשב חשש מריבוי השמות וממורכבות זהות המוכר, אולם לטענתו עו"ד הורוביץ הרגיע אותו והציג בפניו את ההסכם בין עובדיה גבאי לבין מוכרת הדירה. על-פי אותו הסכם, גבאי שילם לגברת גידרון את מלוא התמורה; אך בדיעבד התברר כי מדובר במצג שאינו תואם את המציאות, ובעקבות כך אף בוטלה העסקה האמורה.

עוד טען קשב, באמצעות עו"ד בננסון, כי כחודש לאחר חתימת החוזה שלח עו"ד הורוביץ נסח רישום המעיד על הערת אזהרה שנרשמה לטובתו של קשב, אך בדיעבד התברר כי ההערה לא נרשמה על-פי הסכם המכר, אלא על-פי ייפוי-כוח שנתנה גידרון לרוכשי דירות אחרות, שאינן קשורות כלל לדירה שרכש קשב למשכון זכויותיה בנכס.

עו"ד הורוביץ טען מנגד כי קשב עשה מספר עסקאות מול בלס, היה בקי בעסקי הנדל"ן, ולא נזקק לעצתו או להסתמכות עליו. עוד טען עו"ד הורוביץ כי קשב נחפז לבצע את העסקה במרדף אחר כסף קל, והיה כה להוט לבצעה, עד כי הקדים ושילם את מלוא התמורה טרם שהוחרגה הדירה על-ידי הבנק.

כן טען עו"ד הורוביץ כי הוא לא ייצג את קשב ולא קיבל ממנו שכר-טרחה, אלא ניסח את תנאי ההסכם על-פי סיכומי הצדדים, כאשר התובע ניהל את הפרויקט, בשכר חודשי ששולם לו על-ידי בלס.

עו"ד הורוביץ הוסיף וטען כי קשב לא התעניין בזהות הבעלים או בשרשרת העברת הזכויות, היות שהוא חפץ בשיפוץ הבניין ובשכר כמנהל פרויקט, בתשלום של כ-35 אלף שקל לחודש, שהבטיח לו בלס.

בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע קשב, וקבע כי עו"ד הורוביץ התרשל בתפקידו ולא בדק בדיקות שהיו אמורות להביאו לכלל מסקנה כי ההסכם שניסח אינו בר-ביצוע, וכי בעטיו של הסכם זה קשב שם את כספו על קרן הצבי.

השופטת ריבה ניב ציינה בפסק הדין כי "חובתו של עורך דין כלפי לקוחו הינה חובה מוגברת, אך הפסיקה אף הכירה בחובתו של עורך דין כלפי צד שאינו לקוחו, כשאינו מיוצג"; ובמקרה זה, "על הנתבע (הורוביץ, א' ל"ו), שלא טרח לציין בהסכם כי אינו מייצג את התובע (קשב, א' ל"ו), היה להזהיר את התובע בפני הסיכונים העומדים בפניו, במיוחד כאשר ידע שהתובע מסתמך עליו ועל דבריו והבטחותיו השונות".

עוד הוסיפה השופטת וציינה כי "עורך דין סביר, הנותן שירות משפטי, לא היה נוהג בדרך פתלתלה זו של מכירת זכויות בדירה, שהסיכוי להגשמתה הינו קלוש עד בלתי אפשרי".

בשולי פסק הדין העירה השופטת כי ייתכן שקשב הלך שבי אחרי בלס והבטחותיו, וכי חפץ מאוד בעסקה, אך אין הדבר גורע מחובתו של עו"ד הורוביץ כלפיו.

סכום הפיצוי שאותו ייאלץ עו"ד הורוביץ לשלם טרם נקבע, וייקבע לאחר שיתקיים דיון נפרד להוכחת הנזקים שנגרמו לקשב.

הליכי פשיטת-הרגל טרם הסתיימו

בלס (70), איש שוק ההון שנסק לצמרת באמצע שנות ה-80, נודע בקשריו עם פוליטיקאים כמו שמעון פרס, אך בהמשך נודע יותר בעקבות הסתבכויותיו השונות. ב-1988 הוא נעצר, ובהמשך הורשע בעבירות שונות, לרבות במירמה ובזיוף מסמכים בקשר למעילה בחשבונות התנועה הקיבוצית, שאותם ניהל. בלס נדון ל-30 חודשי מאסר בגין שימוש אסור בעשרות מיליוני שקלים לצרכים שונים, לרבות לצורך גלגול הלוואות בשוק האפור, תוך שימוש במסמכים מזויפים.

עוד הורשע בלס, בעניין אחר, ברכישת אמצעי שליטה בבנק הספנות בלי לקבל היתר לכך. לפני כ-14 שנה אף נפתחו נגד בלס הליכי פשיטת-רגל, בגין חובות שהתנפחו עד לסך של 160 מיליון שקל, מתוכם כ-140 מיליון לתק"ם.

כפי שפורסם לאחרונה ב"גלובס", הליכי פשיטת-הרגל של בלס טרם הסתיימו עד היום, בעקבות טענות כי בלס מנצל לרעה את ההליכים, חי ברמה גבוה - בדירה בת כ-200 מ"ר בשדרות ח"ן בתל-אביב, ומחזיק בנכסים רבים באמצעות צדדים שלישיים - ומרמה את נושיו.

הדירה ברחוב אחד העם / צילום: תמר מצפי
 הדירה ברחוב אחד העם / צילום: תמר מצפי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988