נציבות הביקורת תמשיך לפעול?

הדוח של גולדברג חשוב, ועם זאת, מבחנו הגדול יהיה ביישומו ע"י הכנסת

לא קל היה לחלץ היום (ה') שורות תחתונות מדוח ההמלצות שהעביר מבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, לשרת המשפטים, איילת שקד, בנוגע לעבודת נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה.

כדרכם של שופטים ושל מבקרים, או לפחות של חלקם, הדוח נכתב בלשון יבשה, פורמליסטית ומשפטית בעיקרה. זוהי כנראה גם הסיבה שהדוח התקבל, לפחות למראית-עין, בסיפוק, הן על-ידי ארגון פרקליטי המדינה והן על-ידי אנשי נציבות הביקורת על הפרקליטות בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל.

ולמרות זאת, ניתן למנות 4 המלצות מרכזיות בדוח גולדברג. ראשית, גולדברג קובע כי הנציבות צריכה לפעול בהתאם לחקיקה ראשית של הכנסת ולא, כפי שקורה כיום, רק לפי מסמך עקרונות שעליו חתמו שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

ההמלצה השנייה של גולדברג היא שהחקיקה החדשה תביא לפיצול הביקורת הנהוגה כיום. לדבריו, הביקורת המערכתית על עבודת הפרקליטות צריכה לעבור מידי הנציבות למבקר פנים שיהיה כפוף לצמרת הפרקליטות; ואילו הביקורת הפרטנית תישאר בידי הנציבות, אותה מגדיר גולדברג כנציב תלונות (אומבודסמן) חיצוני, בדומה לנציב התלונות על שופטים.

שלישית, בניגוד לעמדת ארגון הפרקליטים ובהתאם לעמדתה של הנציבה גרסטל, גולדברג ממליץ על המשך הביקורת הפרטנית על פרקליטים. עם זאת, הוא כותב כי זו צריכה להיות מרוסנת ומוגבלת. גולדברג מתריע מפני יצירת מנגנון סנקציות משמעתי נוסף על עבודת הפרקליטים (בנוסף למנגנון הביקורת הקיים על עובדי מדינה) ומציב שורה של חסמים לבירור התלונות שיוגשו נגדם.

ההמלצה המרכזית האחרונה של גולדברג, שיישומה ברבות הימים עשוי להפוך אותה אפילו למרכזית מכולן, היא שנציב התלונות על פרקליטים יוכל לבקר גם את היועץ המשפטי לממשלה. זאת, בניגוד לעמדתו של היועמ"ש יהודה וינשטיין ובניגוד למצב הקיים כיום.

"קיים כיום יחס הפוך בין העוצמה הנתונה ליועץ המשפטי לממשלה לבין מידת הפיקוח והבקרה על תפקידו", כותב גולדברג, ובכך, במידה רבה, הוא גם נענה לרחשי לב הציבור והפוליטיקאים ומגבה במידה מסוימת את גישת שרת המשפטים, איילת שקד, שמקדמת חקיקה לפיצול סמכויות היועמ"ש. נזכיר כי הנציבה הנוכחית גרסטל נמנית עם רשימת המועמדים הסופית לתפקיד היועמ"ש לאחר סיום כהונתו של וינשטיין.

חוות-הדעת של גולדברג היא חשובה, ועם זאת, מבחנה הגדול יהיה ביישומה על-ידי הכנסת.

השאלה הגדולה המיידית היא האם נציבות הביקורת, שבה עובדים עשרות עורכי ועורכות דין, יכולה להמשיך לפעול בתקופת הביניים שעד החקיקה - או שעליה להפסיק את פעולתה באופן מיידי. לדברי ארגון הפרקליטים, אם הנציבות לא תחדל לפעול לאלתר - השאלה הזו עשויה להגיע בקרוב לפתחו של בג"ץ.