*** הכתבה מטעם משפטיפ

הוועדה הציבורית המיוחדת בראשות שופטת בית משפט העליון בדימוס, עדנה ארבל, העוסקת בגיבוש כלים למאבק בתופעה המתרחבת של השמצת עובדי ציבור ברשת - "שיימינג", פרסמה לאחרונה קול קורא לקבלת הצעות ועמדות הציבור. בין חברי הוועדה שידונו בנושא: נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי; הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר; ראש תחום חקיקה וטכנולוגיה בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי; ופרופ' אסא כשר.

הוועדה פועלת לבקשתה של שרת המשפטים, איילת שקד, לספק כלים חוקתיים מעשיים להתמודדות עם תופעת ה"שיימינג" המטרידה עובדי ציבור בקשת רחבה של תפקידים. שוטרים, שופטים, פרקליטים, עובדים סוציאליים ובעלי מקצועות נוספים חשופים לפרסום סטטוסים משמיצים כנגדם, בעיקר באמצעות הפייסבוק והטוויטר, על-ידי אזרחים ופעילים הרואים עצמם נפגעים מהחלטותיהם ומפעילות הרשויות.

יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, עו"ד שלומי וינברג, טוען כי החברים בוועדה הם אנשים ראויים ומכובדים, והנושא עצמו הוא נושא חשוב ומטרה ראויה, אולם באותה הנשימה מדגיש כי החשש המרכזי (הנובע גם מעצם שמה של הוועדה) הוא היווצרותו של "מדרון חלקלק של הפללת יתר ביחס להתבטאויות ברשת האינטרנט".

לדבריו, "משטר דמוקרטי אמור לאפשר להשמיע גם התבטאויות שהן קשות ולא נעימות לעין ולאוזן. למרות הרצון המובן והצורך למנוע מסעות הכפשה ושיימינג, החשש האמיתי הוא יצירת מצב של אכיפת יתר, במיוחד בהיבטים הפליליים של לשון הרע, העלולה להוביל לפליליזציה של התחום ולפגיעה חמורה בחופש הביטוי".

לדברי עו"ד וינברג, כאשר נפגע כבודם של עובדי ציבור, הפתרון המתאים הוא הגשת תביעת דיבה אזרחית, ובמקרים המתאימים ראוי בהחלט שבתי המשפט יפסקו סכומי פיצוי משמעותיים יותר לנפגעים, וכך תושג ההרתעה המבוקשת. "הגדלת סכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע, במקרים החריפים והקיצוניים, היא השדה המרכזי שבו חייב לחול השינוי", הוא מסביר.

"אם עובד סוציאלי או קצין משטרה סבורים כי שמם הטוב נפגע, יתכבדו ויגישו תביעת לשון הרע אזרחית", אומר עו"ד וינברג.

בכלל, לשיטתו של וינברג, ראוי לבטל את העבירה של העלבת עובד ציבור, שהיא ארכאית, ונעשה בה שימוש רב מדי. "עבירה של העלבת עובד ציבור, שהפכה לסעיף סל בכל מקרה של סכסוך בין שוטר לבין אזרח לדוגמה, היא כלי קל מאוד לפתיחה בחקירה והעמדה לדין, והיא מתאימה למקרים קיצוניים במיוחד. התפיסה שאומרת שאנחנו, עובדי הציבור, זכאים להגנת יתר, כי לנו מעמד על מיוחד משל עצמנו - היא בעייתית ומסוכנת.

"מדוע רופא, עורך דין או גננת בשירות המדינה ראויים להגנה יותר ממקביליהם בשוק הפרטי? ומה יקרה כאשר יש לעובד ציבור סכסוך עם שכנו, אשר הכפיש אותו ברשת חברתית - האם גם במקרה כזה יזלוג המשפט הפלילי להגן על עובד הציבור המסוכסך עם שכנו?", תוהה עו"ד וינברג. "יצירת סטנדרטיזציה של מהו פלילי ומה לא תיצור כאוס מוחלט ואפלייה בין דם לדם".

"חופש הביטוי הוא עיקרון-על בחברה דמוקרטית, עיקרון שהותווה מזה ימים-ימימה, והוא הבסיס לקיומה של דמוקרטיה. אוי לה לחברה שתנסה לסתום את פיהם של המבקרים. רק במקרי קיצון, הקוראים להסתה או לפגיעה בנפש (כמו בתקופה קשה זו, בה נפוצות ברשתות החברתיות קריאה לביצוע פיגועים), יש לטפל באמצעות החוק הפלילי. אין על כך מחלוקת, אולם אין לכך כל קשר לוועדה שהוקמה", הוא מוסיף.

תופעה מדאיגה במיוחד

עוד מדגיש עו"ד וינברג כי לאחרונה אנו עדים יותר ויותר לקיומן של חקירות, מעצרים, החרמת מחשבים וציוד אחר, פשיטה על בתים ועוד ביחס למי שמפרסם ברשת האינטרנט כנגד עובדי ציבור. לדבריו, "מדובר בתופעה מדאיגה במיוחד. רשת האינטרנט מאפשרת זרימת מידע ומסרים, גם אם הללו שנויים במחלוקת, ההכרחיים לקיומה של דמוקרטיה בריאה וחופשית".

כך, לדוגמה, עובדי ציבור מסוימים נהנים מהאיפול של דלתיים סגורות הקבוע בחוק, וכך, בטרם עידן האינטרנט, הם לא היו נתונים לביקורת ממשית, והכול נעשה "רחוק מאור הזרקורים". 

"לסיכום", אומר עו"ד וינברג, "אני רוצה לקוות שלא ניצור מעמדות במשפט הפלילי בין נבחרי ציבור לאישי ציבור, בין מי שמועסק בסקטור הפרטי לבין מי שמועסק או משרת בסקטור הציבורי, שכן אם הדבר יקרה - אנו צפויים למדרון חלקלק שאחריתו מי ישורנה".

עו"ד שלומי וינברג, הוא יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין.