דרעי יכול להעניק לפריפריה את מה שהיא מייחלת כבר 67 שנה

תקציב המשרד החדש של דרעי יהיה גדול פי 2.5 מהנוכחי - וזו יכולה להיות הזדמנות אדירה להפיק קצת טוב ממתווה הגז הגרוע שנתניהו מוביל

אריה דרעי / צילום: אוריה תדמור
אריה דרעי / צילום: אוריה תדמור

1. אנחת רווחה נשמעה היום (א') בהרי ירושלים. אריה דרעי נפרד בבוקר היפה הזה ממשרד הכלכלה, שיחרר את פלונטר מתווה הגז, ועל הדרך הביא שמחה ורוגע גם לנתניהו, ליובל שטייניץ, ליצחק תשובה ולנובל אנרג'י שאיומיה ושליחה הפוליטיים/לוביסטיים הביאונו עד הלום.

הם כולם, כמו כולנו, יודעים שמתווה הגז שעוד מעט ייחתם במו ידי ראש ממשלת ישראל, איננו טוב עבור מדינת עמישראל. הוא יקר, ממשכן את העתיד, מלא חורים, לא מספק "ביטחון אנרגטי". ברור שנרשם וייחתם מתוך חולשה ישראלית גדולה שנובעת מהסחבת-גרירה בת חמש השנים בטיפול במונופול שהתבסס והתחזק כאן בינתיים, בזמן שאמריקה התאגידית נושפת בעורף והמשק מצוי במצב דעיכה לקראת מיתון אפשרי.

מצד שני, הם כולם יודעים שאין ברירה. "קומבינה" (כך שלי יחימוביץ'), "שוחד" (איתן כבל), או "דיל בזוי" (זהבה גלאון) - ברור היום שזה או הנייר הגרוע הזה או הסתבכות ארוכת שנים בבתי משפט בינלאומיים - תאגיד נובל נגד מדינת ישראל - כשפיתוח הגז וסיכוי צמיחת המשק נזנחים מאחור ומשמשים אמצעי סחיטה.

דבר אחד טוב כן אפשר לומר על אנשי נובל: רק האיומים שלהם אילצו את נתניהו להתחיל לזוז. אחרת אפשר שהיה, יחד עם יובל שטייניץ, ממשיך לדחות ולהתעלם מפצצת הגז (בתירוץ שהממונה על ההגבלים דיויד גילה "מטפל בזה" ומחשש שאם יתערב תהיה עליו התנפלות חברתית תקשורתית), כפי שעשה בכל השנים מאז 2011 כשהתפוצץ צינור הגז ממצרים ומונופול תשובה-נובל התחיל להתבסס כאן.

2. "ומתוך שלא לשמה בא לשמה", או מעז ייצא, אולי, מתוק. הרווח הענק של האירוע, ייקרא איך שייקרא, ובתנאי שאכן יתקיים, באמת, ברצינות ובלי שטיקים תקציביים, פוליטיים או חשבונאיים, הוא 300 מיליון שקל תוספת תקציבית למשרד הנגב והגליל, או בשמו החדש - "הנגב, הגליל והפריפריה".

תקציבו השנתי הנוכחי של המשרד הזה הוא 150 מיליון שקל לשנה, ועם עוד תוספות מפה ומשם זה מגיע לפעמים ל-170 מיליון או 190 מיליון לשנה. התוספת המתלווה היום לתיק החדש של דרעי מבטיחה תקציב שהוא פי 2.5 מהנוכחי, אם אכן יתברר שזה בדיוק הדיל. אם זה כך - אפשר, אולי, בתקווה, זו תהיה קפיצת המדרגה הגדולה לה ממתינים ב"נגב-גליל" כבר 67 שנה.

תזכורת: המשרד בעל השם המהולל הומצא בינואר 2005 על ידי שמעון פרס, "בהתאם למורשתו של מורי ורבי דוד בן-גוריון", עבור עצמו, בחסות ממציא התיקים המיומן ראש הממשלה דאז אריאל שרון המנוח. המטרה הייתה לתת כבוד, תפקיד, שכר ותנאים נלווים לפרס ושקט לשרון. 8 שרים ישבו במשרד הזה בתקופה של 10 שנים, חלקם פעמיים.

3. משרד הנגב והגליל מטפל היום ב-95 יישובים בגליל ו-36 בנגב, כאשר באופן רשמי יש עדיין בישראל המתבגרת והמפותחת כ-25 "עיירות פיתוח" עם אוכלוסייה יהודית, וכמה עשרות יישובים ערביים המוגדרים "בקשיים סוציואקונומיים".

אם דרעי ירכז את כוחו, ויש לו, בנגב-גליל, ולא רק עבור האינטרסים של בוחרי תנועת ש"ס, אפשר שהבעייתיות במתווה הגז תחזיר לפחות חלק מהתמורה.

4. צביקה גרינגולד, ששנות שירותו הצבאיים והאזרחיים רשומים בגאון בדברי ימי ישראל, היה 5 שנים, עד לפני כשנתיים, יו"ר הוועדה הקרואה באופקים. ראוי לציין כי בעוד כשבועיים יוענק לו פרס בן-גוריון. "הבעיה העיקרית בפריפריה הן עיירות הפיתוח - לא הקיבוצים, לא החרדים ולא המושבים. אלא עיירות הפיתוח שנשארו הרחק מאחור ולא סגרו פערים עם החברה הישראלית. היום יש עדיין כ-25 יישובים שטרם עלו על הפסים הנכונים - ואת זה אסור לקבל. הבעיה המרכזית שלהם היא שהאוכלוסיות האיכותיות עוזבות בגלל תדמית נמוכה ושירותים ברמה נמוכה כמו בחינוך, בבריאות, בגינון, בניקיון העיר, בתחבורה המקומית. העבודה, במובן של מימוש קריירה, היא היום עניין משני בגלל המוביליות התחבורתית הגבוהה, בעיקר בדרום, עם רשת רכבות וכביש. עם זאת, אוטובוסים עובדים בתדירויות נמוכות ומעגלי ההסעה אינם מכסים את היישוב כמו שצריך.

"אם אני מקבל 300 מיליון שקל כשר הפריפריה - אני פועל מול זה. זו נקודת ארכימדס של עיירות הפיתוח: איך מביאים אליהן אוכלוסייה איכותית ואיך גורמים לדור הצעיר להפסיק לנטוש את היישוב. הייתי אומר: תוכנית אסטרטגית, אבל חבל על הזמן ועל הכסף כי כבר הוכנו כמה וכמה וכמה תוכניות אסטרטגיות. עכשיו צריך לעשות. קודם כול עזרה לגרעינים עירוניים. באופקים, למשל, יש קבוצה שנקראת 'יוזמת נח' - צעירים מהמרכז שרוצים להקים שכונה משלהם באופקים. כדי שזה יקרה צריך לתת להם תקציב התחלתי קטן כדי לרכז את הקבוצה ולקדם אותה, ובמקביל לעזור להם בהסרת מכשולי הבירוקרטיה המסועפים שלנו.

היום, לדוגמה, אסור לתת שכונה לעמותה ואסור לאנשי העמותה לקבוע מי יגור בה. אבל אם זה יביא לאופקים 500 משפחות צעירות מהמרכז הרי כבר נגמרת הבעיה - אז תנו להם. יש קבוצות סטודנטים שמתארגנות, צריך להביא אותן, אבל לא רק ללמוד אלא כדי שיישארו. יש גרעיני התיישבות של דתיים לאומיים - צריך לעזור להם להתרחב. יש כאלה בנתיבות, באופקים, בשדרות, והם הוכיחו את עצמם. אני בא מהשטח ואני יודע טוב-טוב שהם אנשים טובים, תורמים, חלוצים שעוזרים לבנות עיר.

"הייתי מציע לאריה דרעי לא לרוץ להקשיב לכל מיני פונקציונרים, מיני מקצוענים ותיקים כמו שמואל ריפמן, שלא באמת חיים את עיירות הפיתוח. אל תלך למועצות האזוריות - לך למיכאל ביטון מירוחם, לבני ביטון מנתיבות, לך לשדרות, לאופקים, לקריית שמונה, לשלומי ולמעלות. אלה המקומות שצריך לחזק, אלה יגידו לך בדיוק מה עושים עם 300 מיליון שקל. יש גם ערים ומועצות חרדיות מצליחות, כמו ביתר עילית ומודיעין עילית, גם אותן ראוי לעודד".

5. 300 מיליון שקל הם מתנה גדולה לסיגלית שאלתיאל הלוי, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל. ילידת נהריה, תושבת "מנות", יישוב קהילתי בין כברי לשלומי בצפון. "המשרד לקידום הפריפריה, הנגב והגליל יפעל בלמעלה מ-210 שכונות ברחבי הארץ שנכללו בפרויקט שיקום שכונות וביישובים שמצבם הסוציואקונומי מ-1 עד 4. זאת, בנוסף לפעילות הנוכחית שלנו ביישובי גליל ונגב, סיוע בשכר דירה, כיתות חכמות ומרחבים דיגיטליים, כפרי סטודנטים ומתחמי צעירים, גרעיני התיישבות, העשרה, ירידי תעסוקה ועוד ועוד.

"לא מרגישים? אפשר שמי שחי במקום אחר לא ממש מרגיש את השינויים שמתחוללים, אבל מי שכן מרגיש ויודע אלה התושבים במקומות שאנחנו עובדים מולם".

6. בני ביטון (ליכוד) ראש עיריית דימונה ויו"ר פורום 41 ערי הפיתוח בישראל: "300 מיליון שקל זה כסף מכובד לנו. אני מציע לאריה דרעי, שהוא לדעתי האיש הנכון במקום הנכון, לפתוח לנו אזורי תעשייה מרחביים שמאגדים מועצות ועיירות סמוכות כדי להביא תעשייה איכותית לגליל ולנגב. לשנות את חוק עידוד השקעות הון במשק - מ-20% שנותנים היום באזורים שלנו ל-30% - כדי שיזמים יבואו ויקימו מפעלים. אם זה יספיק להם? כן, זו תוכנית שנבדקה וגובשה כבר במשרד הכלכלה מול חברות גדולות במשק.

"במקביל, לא לפגוע בהטבות המס לעיירות הפיתוח. אנחנו מצהירים שכל מפעל שיבוא אלינו יקבל מהרשויות פטור מארנונה ל-3 שנים, ואני מתחייב שכל ראש מועצה ועיר יהיה מוכן להירתם ויטפל אישית בכל המהלכים הבירוקרטיים שמוטלים על הקמת עסק חדש באזורים שלנו. גם נושא סבסוד הקרקע - ראוי שיהיה לפי מרחקים. מדידת המרחק ממרכז הארץ, נניח מתל אביב, וככל שמתרחקים הסבסוד צריך לגדול. עוד דבר: הגדלת תקציבי חינוך ורווחה, ביטול המצ'ינג המפורסם שדורשים מאיתנו 25% השתתפות של היישוב על כל שקל שהמדינה מקציבה לחינוך ולרווחה. יש כאלה שאין להם לממן את זה והתושבים נפגעים. הגיע הזמן לחסל את זה למען חיסול הפערים.

עוד מילה לאריה: אנחנו, אני כפורום ערי הפיתוח וסגן יושב ראש השלטון המקומי, אנחנו מקבלים אותך בברכה גדולה ונעמוד לראשותך. זהו מהלך מבריק שלו ושל ראש הממשלה. סוף-סוף יש לנו אבא ואמא בפריפריה".

7. מיכאל ביטון (המחנה הציוני) ראש מועצת ירוחם: "לשר אריה דרעי יש היום הזדמנות להיות השר של השקופים באמת. בדימונה יש 15% אבטלה, בערד יותר וגם באופקים ובירוחם... משרד הכלכלה נושא באחריות לכך שכבר 10 שנים אין ירידה באבטלה בדימונה, בערד ובירוחם - וזה כפול ומשולש מהמדינה.

"מה המעשה הנכון של משרד שתמיד יהיה עם משאבים מוגבלים? לקחת את הערים חצור, קריית שמונה, שלומי מחד, וגם את ערי הלוויין של באר שבע - למהלך גדול של צמיחה. מספיק שהשר ישים חבילה של 30 מיליון שקל ל-3 שנים כדי שזה יבוא. ראיתי איך בירוחם אנחנו עם מעט כסף אבל עם אסטרטגיה - מובילים צמיחה. לכן, לא הכסף חשוב אלא האסטרטגיה שהכסף משרת. הכסף צריך ללכת ליצירת מקומות עבודה חדשים ומכניסים, לכלים מוגברים לעסקים קטנים ובינוניים, לא רק הלוואות אלא גם מענקים - בדיוק כמו שעושים לגדולים. זה צעד הכרחי כדי להקטין את התלות במפעלי הפריפריה במצבים של קריסה. לגוון תעסוקה ולחדש את הקיים, היי-טק, תיירות,שירותים מקומיים, איכות חיים - כמו ברמה הארצית, לא פחות. תשקיעו בבני המקום שחוזרים הביתה. אל תקשו עליהם ואל תזרקו אותם שוב למרכז הארץ.

"באופן פרדוקסלי, אדוני השר, עזיבת משרד הכלכלה לא משחררת אותך מהכלכלה, אלא מחליפה את הקלקלה (מלשון קלקול) של משרד הכלכלה לתוכנית צמיחה ותיקון במקום שראוי ונכון לה. אדוני השר דרעי, הכל אפשרי, הכל ניתן לביצוע. אל תפיל עלינו תוכניות לא רלבנטיות. לך ללמוד ממי שמבצע: לרוני מרום במצפה רמון, לשמעון לנקרי בעכו, לבני ביטון בדימונה, בוא אלי לירוחם. תבין מאיתנו איך עושים נכון, ואז גם השקופים יצמחו ותאמין לי גם המצביעים שלך יקבלו מענה. Win-Win".