פועלי בניין / צילום: שלומי יוסף
האם החקיקה בישראל והמיסוי על חברות כוח האדם בענף הבנייה מתיישבים עם צעדי הממשלה להגדלת היצע הדיור ולהורדת מחירי הדירות? לטענת המעסיקים, התשובה שלילית. אלה טוענים כי על אף החלטת הממשלה לייבא כוח עבודה זר כדי להגביר את תפוקת הבנייה למגורים ולקצר את משכה, מסים וגזירות כלכליות אחרות המושתים על מעסיקים בענף שלא לצורך, מייקרים את מחירי הדיור בעשרות אלפי שקלים, ואף למעלה מכך.
מעסיקי עובדים זרים נדרשים מאז שנת 2005 לשלם אגרות למדור התשלומים במשרד הפנים. בנוסף, נקודות הזיכוי שהיו זכאים להם בגין העסקת עובדים זרים, 490 שקל לחודש לעובד, בוטלו לפני כמה חודשים, ולפני שבועות מספר הוגשה לבג"ץ עתירה בנושא.
עיקר הטענות שלהם מופנות בראש ובראשונה נגד "מס המעסיקים" - מס המוטל על חברות הקבלן המספקות שירותי כוח אדם לחברות הבנייה, בגין העסקת עובדים זרים. המס הזה, המושת על המעסיקים החל משנת 2003, נועד במקור לייקר את עלות העסקתם של עובדים זרים במקצועות הבניין הרטובים ובכך לעודד כניסתם לתחום של עובדים ישראלים. שיעור המס עומד על כ-23.4 אלף שקל בשנה לעובד, וכיום, כשאת ענף הבנייה ממלאים כ-6,000 עובדים זרים (בנוסף לאלה הישראלים והפלסטינים) הסכום המצטבר המתגלגל לקופת המדינה כתוצאה ממנו עומד על כ-138 מיליון שקל.
"שכחו את הענף"
החלטת הממשלה מחודש ספטמבר לאשר הבאת 20 אלף עובדים זרים מסין (ומספר דומה בפעימה שנייה), על רקע מצוקת כוח האדם על הפיגומים והמחסור בהיצע דירות, לא כללה תוכנית לבטל את המס על העסקת עובדים זרים. כך נוצר מצב, טוענים בענף הבנייה, שהמדינה מקדמת מהלך ביד אחת, ומערימה עליו קשיים ביד השנייה.
לדברי עו"ד אלדד ניצן, יו"ר כוח אדם בבניין באיגוד לשכות המסחר, "מספר העובדים הזרים נקבע לפי מכסות שהממשלה מעדכנת מעת לעת, ואין שום קשר בין ההיטל לבין מספר העובדים בשוק. למציאות הביטחונית בזמן האחרון יש השפעה רבה על ענף הבניין, שהעבודות הרטובות בו מבוססות בעיקר על פועלים פלסטינים וסינים, ובעיקר על קצב התקדמות הבנייה ומחירי הנדל"ן. מס המעסיקים מ-2003, שבמשך השנים הוכפל בשלוש פעימות ועומד היום על כמעט אלפיים שקל בחודש לעובד, לא באמת שירת את התכלית שלו והביא ישראלים לענף. עכשיו, כשהמדינה קיבלה החלטה מבורכת להביא אלפי עובדים מסין, זה אבסורד להשאיר היטל בשיעור גבוה כל כך. עלות המס מתגלגלת לצרכני הקצה ומגולמת במחירי הדירות. האזרחים משלמים את המחיר".
עד כמה המס מגולם במחירי הדירות, שהם בעצם תוצאה של פערי היצע מול ביקוש? לדברי ניצן, המדבר כמובן מתוך אינטרס מובהק, ביטול מס המעסיקים יביא להוזלה של מחירי הדירות בשיעור של 2%-3%, לא מעט כסף בהתחשב במחירי הדירות הגבוהים.
בנוסף, החזרת נקודות הזיכוי וביטול האגרות יכולים, לדעת ניצן, להוזיל את מחירי הדירות ב-2% נוספים. "מיסוי של 1,200 שקל על משכורת של 20 אלף עובדים סינים, תביא למדינה הכנסה של כמעט חצי מיליארד שקל בשנה", אומר ניצן. "צריך להבין שתקורת כוח אדם לבניית דירה מגיעה ל-36% מהערך שלה, בלי הקרקע. כחלון לא ירצה לוותר על סכומים כאלה. ואיפה השר גלנט בכל הסיפור הזה", תוהה ניצן.
לשאלה האם ביטול המס יתגלגל לכיסי הרוכשים, או שמא את ה"גלגול" הזה קורה רק במקרה של ייקור עלויות הבנייה, משיב ניצן כי "גלנט יכול לחייב את הקבלנים לשווק את הדירות ב-2.5% פחות. זה עניין של החלטה".
ניצן מזכיר עוד כי מס דומה על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות בוטל לאחרונה, ומלין על כך שבאוצר "שכחו" את ענף הבניין. במכתב ששלח ניצן לשר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, נכתב: "רציונל של החלטת הממשלה מה-20.9.2015 בהבאת 20 אלף פועלים סינים היה להפחית את מחירי הדיור ויוקר המחיה המכבידים על אוכלוסיית ישראל וצעירי ישראל והגדלת ההיצע של יחידות דיור על מנת למלא את המחסור העצום שיש במדינת ישראל בדירות. החלטה זו לא מספקת כל עוד משאירים את מס המעסיקים על כנו, שכן הטלתו מייקרת את מחירי הדיור לא מידתית באופן משמעותי וסותרת את החלטת הממשלה בנדון".
את מכתבו מסיים ניצן בקביעה כי "ההיטל גורם לנזק ציבורי בשל ייקור עלויות הבנייה, עיכוב הבניה והעלאת מחירי הדירות. ענף הבניין נשען ברובו על עובדים זרים ובמיוחד בתקופות ביטחוניות כדוגמת ימים אלו שיש סגר ואין עובדים מהשטחים".
גם המחוקק התעורר לאחרונה, כאשר ח"כ מיקי זוהר, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, פנה לאחרונה ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בקריאה לכנס ישיבה דחופה בנושא. לדברי זוהר, ההחלטה על הטלת מס המעסיקים נחלה במהלך 12 שנות יישומה "כישלון חרוץ", ויש לבטלה - במיוחד לנוכח "הניסיונות להפחית את מחירי הדיור ויוקר המחיה המכבידים על צערי ישראל".
מנגד, במשרד האוצר אומרים כי "הפחתת היטל המעסיקים, בניגוד להמלצות כמה ועדות מקצועיות (ובהן אקשטיין, טרכטנברג ולאחרונה אללוף) עלולה להביא לשחיקת השכר של עובדים ישראלים ובכך להביא לדחיקת עובדים מהשוק וכן להאטת הליכי מיכון בשל הישענות על כוח עבודה זול.
באוצר משוכנעים שאין כל קשר בין המס לבין זירוז הבנייה למגורים. "להיפך, הקטנת המס עלולה להביא לדחיקה של עובדים ישראלים משוק העבודה ובכך אף להקטין את היצע הדירות למגורים".
