גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה ראשונה לבג"ץ אחרי אישור מתווה הגז: פוגע בדמוקרטיה

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא: "התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים שבמתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה באופן בלתי חוקתי"

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

על רקע ההפגנות שהתקיימו בסוף השבוע בכל רחבי הארץ נגד הממשלה במחאה על אישור מתווה הגז, הגישו היום (ב') המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, באמצעות עו"ד אפי מיכאלי ממשרד מיכאלי ושות', עתירה לבג"ץ נגד הממשלה והכנסת, העוסקת בהחלטת הממשלה המגבשת את מדיניותה בנוגע למשק הגז הטבעי.

העותרים מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול הסעיפים בהחלטה בהם התחייבה הממשלה כלפי חברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולהתנגד לכל חקיקה המבקשת לשנות שינוי כלשהו במתווה הגז למשך 10 שנים.

לטענת העותרים, ההתחייבות זו כובלת את הכנסת ואת הממשלות הבאות להימנע מלעשות שינוי בשורה של נושאים, כגון חלקו של הציבור ברווחים של בעלי הזכויות מאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן", עדכון המחיר, המיסוי, כללי הגבלים עסקיים ועוד.

לטענת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, סעיפים אלה הם פגומים ובלתי סבירים, וכובלים את הממשלה ואת הכנסת הנוכחיות והן את אלה שיבואו אחריהן מלהפעיל את סמכויותיהן ואת שיקול-דעתן הקבועים בחוק במשך 10 שנים לפחות - ולכן יש לבטלם.

העותרים מסבירים כי הסעיפים חותרים תחת ערכי דמוקרטיה בסיסיים ומונעים למעשה מהגופים הנבחרים לשנות את מדיניותם למשך תקופה ארוכה.

העתירה עוסקת בהחלטה מספר 476, אותה קיבלה הממשלה באוגוסט השנה. ההחלטה כוללת שורה של הסדרים הנוגעים למשק הגז הטבעי, בהם הסדרים הנוגעים לפיקוח על מחיר הגז הטבעי, הסדרים בתחום היקפי יצוא הגז מישראל, הסכמות על הסדרים עתידיים בתחום מיסוי רווחי הגז, הגבלים עסקיים, סוגיית המחיר ועוד.

לצד הסדרים אלה כוללת ההחלטה פרק נפרד שכותרתו "קיום סביבה רגולטורית יציבה", שבו מצהירה הממשלה כי היא "מודעת לכך שפיתוח מקטע הפקת הגז הטבעי בעומק הים הוא בעל מאפיינים ייחודיים ומחייב השקעות-עתק. מדובר בהשקעות חריגות בהיקפן לעומת השקעות אחרות במשק הישראלי".

בהמשך לכך קובעת הממשלה כי "בשל השינוי המהותי שקבעו חוק מיסוי רווחי נפט וההסדרים שנלוו לו בשיעור חלקו המירבי של הציבור ברווחים של בעלי הזכויות", הממשלה אינה רואה צורך בשינוי נוסף בחלקו של הציבור ברווחים אלה, ולכן היא לא תיזום שינויים בתחום זה וכן תתנגד להצעות חוק פרטיות המבקשות לקדם שינויים בתחום. בהחלטה נקבע כי סעיף זה יחול במשך 10 שנים מיום קבלת ההחלטה.

לטענת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, "ההבטחה הנוקשה, הגורפת והממושכת לקיומה של סביבה רגולטורית יציבה, כובלת את ממשלת ישראל הנוכחית ואת אלה העתידיות למשך 10 שנים לפחות למתווה שעלול להתגלות בעתיד ככזה שאינו תואם את האינטרס הציבורי, וזאת ללא כל יכולת לשנות את המתווה ולהתאימו למציאות המשתנה. בכך עלולה ההתחייבות לפגוע פגיעה קשה במשק, באזרחי מדינת ישראל ובאינטרס הציבורי בכללותו, והיא טומנת בחובה פגיעה קשה ביכולתן של רשויות השלטון במדינת ישראל לנהל את משאבי הציבור באופן גמיש בהתאם לאינטרס הציבור, והכול ללא הסמכה בחוק".

העותרים מוסיפים כי בהתחייבותה זו העניקה הממשלה לחברות הגז הטבה כלכלית עצומה, וזאת בנוסף לתמורה העצומה שממילא צפויה להן מכוח החזקתן במאגרי הגז. "כל זאת בהיעדר הסמכה בחוק, ועל כן תוך חריגה מסמכות".

העותרים מסבירים כי הערך הכלכלי העצום עבור חברות הגז נובע מכך שהממשלה "מחסנת אותן מפני הסיכון שתנאי שוק משתנים יצדיקו שינוי במשטר הרגולטורי הקיים. התחייבות זו מעניקה לחברות כלי משפטי משמעותי בעל עוצמה ובעל תוקף הן במשפט הפנימי והן במשפט הבינלאומי, באופן שיאפשר את אכיפתה גם בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי יחייב שינוי של ההסדרה והחקיקה הקיימת".

העותרים מציינים כי התחייבות זו תהיה ניתנת לאכיפה על-ידי חברות הגז, כדוגמת נובל אנרג'י, המאוגדת ורשומה בארצות-הברית, גם בערכאות בינלאומיות שאינן כפופות כלל לכללי המשפט הישראלי.

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא מדגישים כי רבים המקרים במשק הישראלי בהם נוטלים גורמים פרטיים יחסי סיכוי-סיכון, כאשר הם מבקשים ליהנות ממשאבי הציבור הנמסרים לידיהם, למשל בתחומי כרייה וחציבה, הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, או בתחום מתן זיכיונות להפעלת ערוצי טלוויזיה ורדיו, ואולם "באף לא אחד מתחומים אלה העניקה הממשלה לגורם פרטי חסינות מפני שינויים רגולטוריים, בוודאי שלא למשך תקופה של עשור שלם, וזאת על אף שההשקעה הנדרשת בחלק מהמקרים מצד הגורם הפרטי היא רחבת-היקף ומשמעותית בכל קנה-מידה".

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין