משבר אמון חריף באוצר סביב תקציב הביטחון

החשבת הכללית והממונה על השכר טוענים כי הממונה על התקציבים "חרג מסמכותו", פעל מאחורי גבם ולא שיתף אותם בסיכומים בנוגע לתקציב הביטחון

מיכל עבאדי - בויאנג'ו / צילום: אוריה תדמור
מיכל עבאדי - בויאנג'ו / צילום: אוריה תדמור

משבר אמון חריף במשרד האוצר: קרבות בין החשבת הכללית והממונה על השכר לבין הממונה על אגף התקציבים סביב ההסכם על תקציב הביטחון, מעמידים בסימן שאלה את הסיכומים שהושגו בין האוצר למשרד הביטחון.

אמש (א') התקיים במשרד דיון שעלה לטונים גבוהים וכלל צעקות בין החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו והממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, לממונה על התקציבים אמיר לוי. עבאדי-בואינג'ו ואמסלם טוענים כי לא שותפו במו"מ עם משרד הביטחון למרות שההבנות שהושגו נוגעות במישרין לנושאים הנמצאים באחריותם. גורמים באוצר שללו היום את האפשרות שיוכנסו שינויים לעמדה הסופית של האוצר. לדבריהם, שר האוצר ומנכ"ל המשרד חתמו על ההסכם והם מכבדים אותו.

בישיבה שהתנהלה אתמול בערב במשך ארבע שעות במשרדו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הביעו עבאדי-בויאנג'ו ואמסלם כעס רב וטענו כי לוי מידר אותם והתנהל מאחורי גבם. בין היתר צעקו השניים על לוי ש"הייתה כאן חריגה מסמכות". עבאדי-בויאנג'ו, השוהה בלונדון, הייתה על הקו בשיחת ועידה, ואילו אמסלם, באב"ד ולוי שהו במשרד. מנגד, לוי טען כי כל מה שעסק בו נמצא תחת תחום סמכותו וכי אין בכוונתו להכניס שינויים להסכם שכבר נחתם.

חלק ניכר מהסיכומים וההבנות בין האוצר למשרד הביטחון עוסקים בהסכמי השכר והפנסיה של אנשי הקבע - נושא הנמצא בתחום אחריותו של אמסלם. הממונה על השכר הופתע לגלות שבין היתר כולל ההסכם שעליו חתם לוי 100 מיליון שקל לתוספת שכר, תנאי פרישה מופרזים בגובה 300 אחוז פיצויי פיטורים, וכן מיליארד שקל להטבות פרישה. בנוסף נמצא אמסלם בעיצומה של העבודה על מודל השכר החדש לנגדים שנקבע במסגרת ההסכם שנחתם לפני שבועיים עם השר לביטחון הפנים, וצפוי לחול על נגדי השב"ס, המשטרה וצה"ל. אמסלם ועבאדי-בויאנג'ו טוענים כי ההסכם כולל גם נושאים שאינם קשורים לתחום סמכותו של לוי, כמו למשל הטבות פרישה, היעדר טיפול נכון בפנסיה וחוסר התייחסות לכל התמונה שנוצרת בעקבות תוכנית להצערת גיל הקצינים והורדת גיל הנגדים. לטענתם, ההסכם התקציבי עוסק בשינוי בסדר הכוחות של צה"ל ולא מטפל בבעיות היסודיות שיש לצה"ל בתחום ההעסקה.

נקודות נוספות שהעלו עבאדי-בויאנג'ו ואמסלם בדיון הן היעדר התמודדות עם הבעיות היסודיות שמציג דוח לוקר. השניים סבורים כי ההסכם שגובש לא מתמודד עם בעיות ההעסקה העיקריות של צה"ל וכי הוא לא מייצר תמריצים להישאר בצבא. בנוסף נקבעה תקרת שכר לפנסיה לא אפקטיבית שלא ניתנת ליישום ולאכיפה.

בתוך כך, באב"ד ניהל גם היום ישיבה בנושא במטרה לגבש חזית אוצרית אחידה שתוצג למנכ"ל משרד הביטחון בהמשך השבוע. בימים הקרובים ינסה לגבש הסכמה פנימית על הסיכומים העוסקים בגובה תקציב הביטחון ובשינויים מבניים בתקציב, ובראשם הסכמי השכר והפנסיה של אנשי הקבע. במוקד המחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון, נזכיר, עמדה פנסיית הגישור המשולמת מתקציב המדינה לפורשים משירות קבע מיום פרישתם ועד הגיעם לגיל הגמלאות הקבוע בחוק. האוצר הסכים להותיר את פנסיית הגישור לכלל אנשי הקבע הפורשים שיגיעו לגיל 42 (קצינים) ו-53 (נגדים) תמורת הסכמת משרד הביטחון ל"אזרח" כ-30 תקנים של קצינים במקצועות בעלי אופי אזרחי. יתר ההבנות שהושגו כוללות הסכמה על שורת צעדי התייעלות, ובהם יישום דוח ועדת גורן בנושא אגף השיקום והגברת השקיפות בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון. המו"מ נוהל על ידי אנשי אגף התקציבים בראשות הממונה לוי וסגנו לענייני ביטחון נוח הקר, כשבשלבים הסופיים נטל מנכ"ל המשרד באב"ד את ההובלה.

במערכת הפוליטית סבורים כי התערבותה של החשבת הכללית בנושא משרתת את נתניהו. לאחר שבסוף השבוע קרא ראש הממשלה בכלי התקשורת ששר האוצר העביר את התקציב בלעדיו, מנסה נתניהו לטרפד את הסיכום שנחתם בין האוצר למשרד הביטחון באמצעות עבאדי-בויאנג'ו. בין היתר הועלו תהיות כיצד החשבת הכללית יוצאת נגד עמדת שר האוצר שהיא כפופה לו ואף כינו אותה "מורדת".