דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

חדשנות פתוחה: כך מקדמת התעשייה יזמים מתחילים ואת עצמה

יותר ויותר ענקיות תעשייה מבינות שהחדשנות האמיתית נמצאת מחוץ לכותלי המפעל, ומזמינות יזמים וחברות מתחילות להציג בפניהן רעיונות לטכנולוגיות חדשניות ופורצות-דרך בתמורה לליווי מקצועי ■ "שיתוף הפעולה הזה מעניק ערך מוסף לשני הצדדים"

אורי בן-פורת סמנכ"ל שיכון ובינוי ומשה לחמני יו"ר קבוצת שיכון ובינוי / צילומים: רמי זרנגר וסיון פרג'
אורי בן-פורת סמנכ"ל שיכון ובינוי ומשה לחמני יו"ר קבוצת שיכון ובינוי / צילומים: רמי זרנגר וסיון פרג'

*** הכתבה בשיתוף שיכון ובינוי

ענקית הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי יצאה לאחרונה בפנייה ליזמים ולחברות סטארט-אפ, המזמינה אותם לשלב טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בפעילויותיה. תוכנית החדשנות של שיכון ובינוי, הנקראת "BuildUp", מהווה חלק מתהליך שינוי עולמי שחל בשנים האחרונות בתעשייה המסורתית, אשר במסגרתו פורצות חברות גדולות את גבולות עולמות המו"פ הפנימיים שלהן ומאמצות מודל של "Open Innovation" (חדשנות פתוחה) - גישה משתפת, המשלבת פתרונות וצרכים העולים מתוך החברה עם רעיונות חדשניים ממקורות חיצוניים. "כשהקבוצה שלנו נוסדה, עוד לפני קום המדינה, חדשנות הייתה עולם סגור שהתחיל ונגמר בגבולות הארגון", אומר יו"ר שיכון ובינוי משה לחמני, "כיום, היא אוסף של רעיונות וטכנולוגיות פורצי גבולות ששוברים פרדיגמות ישנות ובונים חדשות, ואנחנו רוצים להיות חלק מהעולם הזה".

שיכון ובינוי היא אמנם החברה התעשייתית הראשונה בענף הנדל"ן והתשתיות שפותחת את שעריה בפני יזמים מתחילים, אך היא ממש לא לבד. מדובר במהלך אסטרטגי נרחב שמתפשט בתעשייה ומאפשר לחברות הוותיקות לאמץ טכנולוגיות של חדשנות, תוך תרומה וסיוע לחברות בתחילת דרכן. ענקיות תעשייה כמו טבע, שטראוס ואלביט כבר מפעילות תוכניות דומות בענפים שלהן, כמו גם חברות בינלאומיות מחו"ל שמגיעות לישראל ומייצרות פלטפורמות לקידום יזמות שתעניק להן יתרונות חדשניים בשוק הגלובאלי.

100 רעיונות בעשרה ימים

במסגרת השלב הראשון של תוכנית BuildUp פנתה שיכון ובינוי באופן יזום לכ-1,000 גופים העוסקים בעולמות התוכן מקצועיים שלה, בעיקר בתחומי תשתיות, ערים חכמות, מבנים, אנרגיות מתחדשות וסביבה, והזמינה אותם להציג בפניה את הרעיונות שלהם. לדברי אורי בן-פורת, סמנכ"ל הקיימות בשיכון ובינוי, ההיענות עצומה. "בעשרה ימים קיבלנו כ-700 כניסות לאתר וכ-100 רעיונות. בשלב הבא ייערך סינון של הטכנולוגיות, כאשר הנבחרות יוכלו להשתלב בפרויקטים הקיימים והמתוכננים של החברה".

בן-פורת אומר כי שיכון ובינוי לא מגבילה את היזמים לרעיונות מתחום הטכנולוגיה. "אנחנו פתוחים לכל רעיון ולסוגים שונים של התקשרויות. יכולים לפנות אלינו עם רעיון שנוגע לייעול שיטות העבודה שלנו שנוכל ליישם באופן רוחבי בכל הפרויקטים שלנו, ויכול להיות רעיון לתכנון פעילות קהילתית בשכונה ירוקה שיתאים רק לפרויקט אחד. בכל מקרה, אנחנו מחפשים רעיונות שיעניקו לנו יתרון בזירה העסקית אל מול המתחרים שלנו".

בן-פורת מדגיש כי בשלב זה לא מדובר בהשקעות הוניות ברעיונות החדשניים, אלא בהזדמנות לבדוק וליישם את הטכנולוגיה בקנה מידה גדול ובליווי מקצועי. הוא מסביר כי נכון להיום, קשה ליזמים מתחילים בענף הבנייה והתשתיות להגיע למקבלי ההחלטות בחברות הגדולות והממוסדות ומנגד, החברות הוותיקות בענף מתקשות להטמיע חדשנות. "לחברות הגדולות יש בדרך כלל ספק קבוע שאיתו הן עובדות לאורך שנים. ויזמים בעלי טכנולוגיות מקוריות או מוצרים חדשניים יתקשו לייצר לבד שיתופי פעולה משמעותיים. אנחנו מאמינים שפעילות במודל חדשנות פתוחה תאפשר שינוי בענף בשנים הקרובות ולכן החלטנו לפתוח את השער ולהזמין את היזמים הללו לפנות אלינו", הוא אומר.

עוד הוא מסביר כי אחד מהיתרונות הבולטים של שיתוף פעולה עם גוף מוביל בסקטור העסקי הוא היכולת להתנסות "בשטח", באתרים, נכסים ופרויקטים של הקבוצה כדי לבחון את מידת היעילות והישימות של פיתוחים טכנולוגים, שיטות עבודה מקוריות וחומרים חדשניים. לדבריו, "במידה ונחליט להשתמש בטכנולוגיה של היזם, נעשה זאת כלקוח. ייתכן שנהיה הלקוח הגדול הראשון שלו ויהיה לכך ערך כלכלי גם עבורנו וגם עבורו", אומר בן-פורת. "אנחנו רואים את עצמנו מובילי דרך בענף הבנייה. היינו הראשונים בארץ לאמץ תקן לבנייה ירוקה בשנת 2009 והיום חברות רבות בעולם הבנייה עובדות על פיו.

"יתרון הישראליות"

המיזם של שיכון ובינוי בענף הבנייה מזכיר פרויקט דומה עימו יצאה חברת שטראוס לפני כ-5 שנים בענף המזון, הקרוי "תוכנית אלפא". "הקמנו את אלפא מתוך הבנה שבענף שלנו, עסק שמעוניין להצליח לאורך זמן חייב יתרון תחרותי ושחדשנות היא שם המשחק", אומר דגן אשל, מנהל פרויקט אלפא בקבוצת שטראוס, "בשוק הגלובאלי אנחנו מתחרים מול ענקיות שהמחזור שלהן גדול פי 20 ואפילו פי 50 מהמחזור שלנו, והבנו שנהיה חייבים להיות יצירתיים בכדי להשיג טכנולוגיות פורצות דרך".

"אחד היתרונות היחסיים שלנו על פני המתחרים הוא שאנחנו ישראלים", הוא ממשיך, "כלומר, שיש לנו גישה לחדשנות טכנולוגית במגוון רחב של תחומים. הכנו תחקיר מקיף ופנינו לכל חברה או יזם שעובדים על טכנולוגיות שיכולות לתרום לפרודוקטיביות, איכות, יתרון תחרותי וקיימות בתחום המזון. במהלך השנים ראינו מעל 1,000 טכנולוגיות, משלב ה'סיד' ועד שלב 'המדף', והיום אנחנו מעניקים ליווי לעשרות חברות. יש בתוך הקבוצה מעל 20 פרויקטים פעילים שהשקענו בהם והגדרנו להם יעדים, ו- 5 חברות קיבלו מימון מקרנות הון-סיכון בהמלצתנו והושקעו בהן עשרות מיליוני דולרים. אני מאמין שהחל בשנה הבאה יהיה אפשר לראות את הפירות הראשונים בצורת מוצרים חדשים".

אחת החברות המשתתפות בתוכנית אלפא היא חברת דו-מתוק, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשנית להגברת טעם מתוק ומלוח במזון, ומאפשרת בכך שימוש מופחת בסוכר ובמלח מבלי לפגוע בטעם של המוצר. "הגענו לאלפא לפני כשנה, כשהייתה לנו רק הוכחה ראשונית שהטכנולוגיה עובדת, ובזכותם הבנו שכדאי לנו להקים חברה", מספר ערן בניאל, מנכ"ל דו-מתוק. "המומחים של שטראוס סיפרו לנו שבתעשיית המזון יש שתי בעיות: סוכר ומלח, ושמי שיפתור אותן יוכל לכבוש את השוק העולמי. כך הבנו את המשמעות האמיתית והמסחרית של הטכנולוגיה שלנו", הוא אומר.

לדבריו, מאז ששטראוס מלווים את החברה. "הם בדקו דוגמאות שלנו במפעל היוגורטים שלהם והצליחו להפחית 30% מכמות הסוכר במוצרים מבלי שיורגש שינוי בטעם. בנוסף, כשמגיעים אליהם מבקרים מחברות רלוונטיות מחו"ל הם מביאים אותם אלינו להתרשם ולטעום ועוזרים לנו לגייס משקיעים אסטרטגיים". בימים אלה עומדת דו-מתוק בפני גיוס של 5 מיליון דולר לצורך ייצור ובחינה של הטכנולוגיה בהיקף מסחרי. "אם ענקיות תעשייה נוספות יקימו תכניות דומות זה יקדם מאוד את היזמות ואת העסקים הקטנים והבינוניים בארץ", הוא אומר.

מתוכנית לחממה

בעקבות הצלחת תוכנית אלפא ניגשה שטראוס לפני כשנה למכרז של המדען הראשי והקימה חממה בתחום טכנולוגיות המזון. היום פועלת בחממה חברה אחת מאושרת בהשקעה של חצי מיליון דולר, ולדברי גורמים בחברה "יש עוד 2-3 חברות בקנה".

"כשאנחנו יוצאים להליכים תחרותיים להפעלת חממות אנחנו מחפשים את הערך המוסף שהמתחרים במכרז יכולים להציע", אומר איתי בק, סגן ראש מינהלת חברות מתחילות וחממות במשרד המדען הראשי. "הקריטריונים להפעלת חממה הם, קודם כל, הניסיון של בעלי המניות בליווי של חברות טכנולוגיות, ניסיון בתחומי הפעילות שהם מציעים ובעיקר ניסיון בגופי השקעה כי חממה היא קודם כל גוף השקעה", הוא מסביר.

"המודל העסקי על פיו פועלות החממות מאוד מובנה. מפעילת החממה בוחרת את המיזמים שישתתפו, בכפוף לאישור של ועדת ההשקעות של משרד המדען הראשי, ומלווה אותם במשך שנתיים. המימון לכל מיזם מתחלק כך שהמדינה מממנת 85% מהתקציב והמפעילה 15%. מפעילת החממה מקבלת אקוויטי של 20-50% ממניות כל פרויקט, והיא דואגת ללוות את המיזמים, להעניק להם מעטפת שתאפשר להם להקים חברה בצורה נכונה ולסייע להם לעמוד באבני הדרך שהוגדרו להם למשך תקופת החממה. ברוב המקרים, החברה המפעילה תמשיך להשקיע במיזמים גם עם תום תקופת החממה", הוא אומר.

לדבריו, יש ערך מוסף גבוה לשיתופי פעולה בין חברות תעשייה וחברות מתחילות, לשני הצדדים. "חברות תעשייתיות בדרך כלל יבחרו מיזמים שיוכלו להפוך ללקוחות שלהן בהמשך הדרך. כמו כן, בכל חממה פועלות בשנה ממוצעת 3-4 חברות, ועבור חברות התעשייה מדובר בהמון חדשנות שמגיעה מבחוץ. בנוסף, ברגע שחברה גדולה נפתחת להשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות גובר הסיכוי שתתחיל להסתכל מסביב ולהשקיע בחברות נוספות, גם לא דרך החממה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות