גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נפוצץ את בועת המחירים

תוכניות הממשלה אינן מספיקות. יש הכרח לטפל בו-זמנית הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף
משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

במאמר הקודם שפורסם ב"גלובס", ציינו מספר תרחישים שעשויים להביא לצניחת מחירי הדיור. אך התרחישים שעשויים לפוצץ את בועת מחירי הנדל"ן אינם פוטרים את הממשלה מחובתה לפעול בלי להמתין עד שכוחות הכלכלה יפעלו את פעולתם - עד שהריבית תעלה בחדות, או עד שהמיתון יתדפק על הדלתות, מה שיבוא קודם. צריך לקחת יוזמה ולעשות מעשה.

במטרה לצנן את עליית מחירי הדירות, ניסו ממשלות ישראל כמה דרכי פעולה, בהן הצהרות בנוסח "פטיש 5 קילו", תוכנית "מע"מ אפס" על רכישת דירות בסכום מסוים, שלא הגיעה למימוש, וטוב שכך, "מחיר מטרה", העלאת מס הרכישה ועוד. לאחרונה, שר האוצר משה כחלון ושר הבינוי יואב גלנט שמים את יהבם על תוכנית "מחיר למשתכן", שיש לה סיכוי טוב להצליח אם תהיה מספיק מאסיבית, אבל עדיין אין די בכך.

כדי לגרום לירידת מחירי הדירות, צריך הרבה יותר מזה, ויש הכרח לטפל בו-זמנית הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש.

אף שהנתונים על מגמת מחירי הדירות שפורסמו לאחרונה אינם חד-משמעיים, ישנם כמה סימנים המעידים על התייצבות במחירים, הן במישור ציפיות הקבלנים והן במישור כוונות הצרכנים לרכישת דירות.

הצעדים לטיפול בהיצע

כאשר דנים בנושא של ההיצע בתחום הדיור, הטענה הנשמעת מיד היא ש"אין די קרקע", וה"מדייקים" יותר מוסיפים: "אין די קרקע באזורי הביקוש". הנה לנו עוד אחד מן המיתוסים שענף הנדל"ן מלא בהם.יש קרקע די והותר, וכן - גם באזורי הביקוש, כולל בתל-אביב.

ראשית, ניתן להגדיל באופן ממשי את היצע הדירות (מה שבחלקו כבר נעשה) ע"י פינוי בסיסי צה"ל באזור המרכז. בסיסים דוגמת צריפין, תל-אביב, סירקין, שלישות, שדה דב, האזור הגדול של תעש ברמת השרון (אחרי ניקוי הקרקע), "הגוש הגדול".

שנית, המושג של "אזורי הביקוש" הוא כבר מזמן לא ת"א וגוש דן רבתי. פיתוח תשתיות התחבורה מקל מאוד על זוגות צעירים למצוא את מקומם הרחק מת"א, גם אם מקום עבודתם הוא בגוש דן. הבעיה היא לא במחסור בקרקע, אלא בתהליכי התכנון והביצוע ה"ארוכים להפליא". הפתרון מצריך טיפול בכל "שרשרת המזון" - מוועדות התכנון דרך הפיתוח, אמצעי הייצור, הבנייה (מדוע היא צריכה להימשך יותר משנתיים?).

גם מעבר לכך יש היצע קרקע למכביר, ויש פתרונות ידועים שכל מה שצריך זה ליצור תשתית משפטית וביורוקרטית נוחה יותר לתוכניות פינוי-בינוי ולתמ"א 38. מדובר בהריסת שכונות שלמות שנבנו בישראל בשנות ה-50, ה-60 וה-70, שחזותן נוראית ושמהוות סכנה למתגוררים בהן (רעידות-אדמה), ולטפל בבנייתן מחדש, כאשר ניתן לשלש ויותר את מספר הדירות על אותה יחידת קרקע.

מצד המיסוי - גם החמרות במיסוי תחום הנדל"ן עשויות לדחוף ל"זריקת" עשרות-אלפי דירות ריקות ומשרדים שהוסבו מדירות לשוק.

פתרון נוסף בצד ההיצע, שהוא באופיו פתרון לטווח ארוך, הוא הקמתו, סוף-סוף, של שוק מוסדר של שכירות, במקום ההפקרות השוררת בתחום זה שנים. לחברת "דירה להשכיר" יש פוטנציאל ניכר לטווח ארוך. הוא יכול להיות מאוד כלכלי לזוגות צעירים שיובטח להם תשלום שכ"ד סביר, שיעלה בהתאם למדד המחירים לצרכן ולטווח ארוך מאוד. זה מה שדרוש כדי לשנות את ה"דיסקט" שאדם חייב לגור בדירה בבעלותו. ניתן בהחלט לייצר פתרונות כאלה שיהיו כדאיים גם ליזמים.

הצעדים לטיפול בביקוש

אחרי שאמרנו את כל זה, נאמר עם זאת, שאין די בטיפול בבעיית יוקר הדיור רק דרך צד ההיצע. יש לטפל גם בצד הביקוש וכאן אני מציע פתרון מאוד בלתי שגרתי, אך לדעתי, יעיל מאוד.

בשנת 1981 פרסמתי יחד עם שותפי בבית-ההשקעות מיטב, שלמה סימנובסקי, כתבה שכותרתה ה"פודל". הימים היו "הימים העליזים" של ויסות מניות הבנקים, שדאגו לכך שמניותיהם לא ירדו ולו ליום אחד, אלא יעלו מדי יום כמעשה שבשגרה בין 0.25% ל-0.4%.

אך לנו, במיטב, הימים לא היו עליזים, שכן חששנו מאוד ממה שעתיד לקרות כאשר הבועה הזו תתפוצץ. לכן נמנענו, ככל יכולתנו, מלרכוש את המניות, אף שהיינו נתונים ללחץ כבד של לקוחות שלא הבינו מדוע אנחנו מתעקשים לא לרכוש עבורם את מניות הבנקים ה"עולות תמיד".

בערבו של יום, ובסוג של הומור שחור, כתבנו את מאמר ה"פודל" - ראשי-תיבות שחיברנו לפועלים, דיסקונט, ולאומי, שמאלפים את ה"כלב" - הציבור - לרכוש את מניותיהם, עם העצם היומיומית הממכרת שהם זורקים לו - מניות שיודעות רק לעלות.

הצענו לממשלה להנפיק איגרות-חוב של המדינה שיהיו צמודות למדד הבנקים, "מדד פודל", אבל יעניקו למשקיעים ריבית נמוכה בנוסף, מעין "פודל פלוס". כתבנו, שהמדינה תרוויח מכך, שכן היה לנו ברור שיום יבוא הבועה תתפוצץ, מחירי מניות הבנקים יצללו, האג"ח בעקבותיהן; והתחייבויות המדינה יקטנו.

נזכרתי והזכרתי את הכתבה ההיא - כי יש דמיון רב בין העלייה שנרשמה במניות הבנקים אז, לבין העלייה במחירי הדירות בשנים האחרונות. נכון, יש גם שוני, שהרי אז מקור הביקוש היה בבסיסו מלאכותי, וכיום הביקוש לדירות רובו אמיתי, אבל הוא נובע מצירוף של נסיבות שגם הוא אינו בר-קיימא.

אז מה הפתרון? המדינה תנפיק איגרות-חוב ממשלתיות צמודות למדד מחירי הדירות (בתוספת ריבית מסוימת), כפי שהוא נמדד ע"י הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה (או אפילו ברמה אזורית). מהלך כזה יאפשר לכל מי שחושש שמחירי הדירות "יברחו לו" להשקיע באג"ח אלה ככל יכולתו. ברור שמהלך כזה לא יעזור לכל מי שצריך דירה כאן ועכשיו, אבל הוא ישחרר לחץ עצום של ביקוש לדירות. המדינה תרוויח מהמהלך הזה גם במונחים של עלויות המימון, שכן כל אדם נבון מבין, שכל מה שאיננו טבעי ואין הציבור יכול לעמוד בו, סופו לרדת.

המהלך הזה יצנן את הביקוש לנדל"ן, ביקוש שמגיע משני כיוונים: מצרכני דירות, שמבקשים להקדים את רכישת הדירה שלהם, מחשש שמחר יהיה יקר יותר. נכון, זהו פתרון חלקי כי הם יוכלו להשקיע רק את הכסף שיש להם (ללא רכיב המשכנתא).

אשר למשקיעים בנדל"ן שמאמינים בהמשך עליות המחירים בנדל"ן, אלה יסתפקו באג"ח צמוד למדד מחירי הדירות, שמעניק להם בנוסף לעליית ערך (שבה הם מאמינים) ריבית שנתית של 2%, שעדיפה על תשואת השכרת נכס ב-3% על כל המתלווה לכך, עלויות שונות כמו מס-רכישה, עלויות משפטיות, לרבות הסיכון שבאי-השכרת הנכס בפרקי זמן שונים.

יתרה מכך, מבחינת שוק ההון יהיה במהלך זה גיוון נוסף של מכשירים פיננסיים, ומבחינת משרד האוצר ובנק ישראל, המחירים שייקבעו לאיגרות-חוב אלה ייתנו אינדיקציה ברורה ויומיומית לציפיות בשוק - כלי עזר ממדרגה ראשונה לקובעי המדיניות. בשלב הראשון ניתן לשקול את פתיחת הגיוס אך ורק למשקיעים פרטיים (ולא למוסדיים). ולאלה החוששים מעלות גיוס ההון, זהו חשש שווא.

נניח שבשנה הראשונה למהלך, המדינה תנפיק כפיילוט איגרות-חוב בסכום כולל של 10 מיליארד שקלים (במקום אג"ח צמודות מדד). ההנפקה תהיה בשלב זה לשלוש-חמש שנים, מתוך הערכה שעד אז יחול שינוי בנתיב המחירים. נניח, שניתן יהיה להנפיק איגרות-חוב כאלה בעלות אפקטיבית של 2% לשנה צמוד למדד מחירי הדירות, עלות שהיא גבוהה בכ-2% יותר מעלות הגיוס של אג"ח ממשלתית צמודת מדד, לאותו פרק זמן. מדובר בסכום פעוט במונחי תקציב.

הכותב הוא יו"ד מיטב דש השקעות

עוד כתבות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש משוטט קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווח: גורם מודיעיני הבהיר שאיראן לא תגיב

דיווחים על תקיפה ישראלית באזור איספהאן באיראן ● מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית