עסקי "העיר החכמה" נחשבים לתחום שבו נפגשות ערים עם הטכנולוגיות שיסייעו בפיתוחן וישפרו את ניהולן, אלא שלפעמים רעיון טכנולוגי אינו פותר בעיה אלא אף מחמיר אותה. לדוגמה, בכל העולם מתמודדים עם זינוק במשתמשי הדרך: מכוניות, הולכי רגל וכלי רכב קלים מתחרים על השטח המוגבל זה עם זה ועם ריהוט הרחוב - ספסלים, תחנות אוטובוס, פחי אשפה וכו'. כל משתמש מרגיש את הדוחק שמקשה על תנועתו ולעתים מסכן אותו.

האפליקציה הנפוצה ביותר בתחום הצפיפות בדרכים היא waze, היא ושכמותה צוברות נתונים על נהגים והרגליהם: זמנים, יעדים, מסלולי נסיעה ועוד. מכרה הנתונים העצום מעורר תעשייה של אפליקציות משנה ו"פתרונות טכנולוגיים" המחברים את הנתונים למערכת הרמזורים העירונית, לחניונים ממוחשבים ולעוד כלים שתכליתם להקל על נהגי מכוניות בעיר המצטופפת.

הבעיה בדרכים העירוניות אינה רק פקקים, הפקקים אפילו אינם הבעיה הדחופה ביותר, והעיקר: שיפור חיי הנהגים לא בהכרח יועיל, אולי אף להיפך, כי ההקלה מעודדת להשתמש במכוניות. הטכנולוגיה, במובן הזה, היא האויב של הפתרון.

ערים המעוניינות לצמצם תנועת מכוניות בשטחן, מטעמים כלכליים (הולכי רגל מעוררים מסחר ברחובות ותורמים לכלכלת העיר), מטעמי בריאות (זיהום אוויר ועידוד אורח חיים פעיל), צריכות לטפח תשתיות המשרתות משתמשים אחרים, ולעשות זאת באופן מופגן על חשבון המכוניות. כדי להרחיב מדרכות על חשבון כבישים ולשתול עצים להצל עליהן, כדי לתת מחסה מגשם בתחנות אוטובוס רחבות על חשבון חניות, וכדי להוסיף מעברי חציה שיאטו את תנועת כלי הרכב, לא צריך טכנולוגיה. וגם כדי להבחין בצורך ובמחסור תשתיות כאלה, לא צריך אפליקציות מתוחכמות, די לצאת לרחוב ולהתבונן סביב.

אתגר התחבורה הוא רק דוגמה למה שקורה בעוד תחומים עירוניים: אפליקציות לשיתוף ציבור (אולי עדיף להיפגש פנים אל פנים?), מערכות ניהול פסולת ואנרגיה (צמצמו צריכה). הדחף להיות "עיר חכמה" שואב מנהלי ערים ל"דת הנתונים": התמכרות לחיתוכי מידע ולתצוגתם האינטראקטיבית, ולחיבורים בין יישומים טכנולוגיים שאפשר גם בלעדיהם. לכן אנו מוצאים בתוך תעשיית 'העיר החכמה' עושר של אפליקציות ורעיונות חדשניים מבוססי טכנולוגיה, מעניינים לכשעצמם, אך רחוקים מהאתגרים הממשיים של העיר.

 

ובכל זאת טכנולוגיה: איפה גוגל ואובר

ראש עיר חכם שואל קודם "מה הבעיה" רק אז יוצא לחפש לה פתרון. רבים מפעילי העיר החכמה נדמים כמי שמשכשכים במאגרי נתונים, מפתחים מתוכם פתרונות ורק אז יוצאים לחפש את הבעיה המתאימה, שלפעמים אינה בעיה כלל ולפעמים היבט זניח שלה.

בתערוכה וכנסים המתיימרים לחבר חדשנות טכנולוגית עם פיתוח ערים, אפשר לצפות להופעה מרשימה של החברות אובר ואיר בי אנד, שלפעילותן הנוכחית השפעה מכרעת על כלכלת ערים. גם גוגל, ששירותי המפות שלה והמכונית האוטונומית שהיא מפתחת קשורים קשר אדוק לפיתוח ערים, צריכה להיות באירועים כאלה. היעדרותן של שלוש הגדולות תעיד לאירוע ולתעשייה כולה לאן לצמוח, ולחילופין - שתהילתה כבר מאחוריה.