חתונה יהודית/ צילום:רויטרס
למעלה מ-400 מוהלים ורבנים המספקים שירותי דת שונים - בהם עריכת חופות - זכו בשבוע שעבר לביקור פתע של עובדי יחידות ניהול ספרים ברשות המסים במסגרת מבצע מיוחד במגזר.
במסגרת המבצע התגלה כי כ-25% מהרבנים שנבדקו מעולם לא פתחו תיק ברשות המסים ומעולם לא דיווחו על הכנסותיהם.
רב אחד, שהיה קיים מידע מוקדם לגביו, טען: "אני לא דורש כסף עבור עריכת חתונות, אני אפילו מסרב. רק פעם אחת נתנו לי 500 שקל"; אחר טען כי לא ידע שהוא צריך להוציא קבלות עבור תשלום; ושניים אחרים טענו כי את המעטפות עם הכסף שהם מקבלים הם אפילו לא פותחים אלא מעבירים ישר לתרומה, אבל באופן תמוה אחד מהם ידע בדיוק מה ממוצע "התרומה" שהוא מקבל.
מנגד, בין נותני שירותי הדת שנבדקו ולהם קיים תיק במס הכנסה, נמצא כי 3% בלבד לא דיווחו על הכנסותיהם במלואן - ממצא חריג לטובה ב"נוף" הביקורות.
הבדיקות נערכו על סמך מיפוי מראש של המשרדים על-ידי הזמנת רשימות מהמועצות הדתיות לגבי עורכי החופות, איתור רשימות מוהלים שנלקחו מהאינטרנט וכן על בסיס מידעים בהם קיימים חשדות לכאורה לאי רישום הכנסות ועל סמך בקשות של רכזים ומפקחים לגבי נותני שירותי דת הנמצאים בטיפולם.
נזכיר כי ימים ספורים לפני מבצע מס הכנסה אצל הרבנים, נערך מבצע מע"מ ארצי אצל נותני שירותי נוספים בתחום השמחות, ביניהם אולמי אירועים, סלוני כלות ועוד. במסגרת אותו מבצע התגלו ממצאים שערורייתיים במונחי העלמות מס, כאשר ב-44% מהעסקים שנבדקו התגלו ממצאים ראשוניים המצביעים על אי-דיווח על עסקאות בהיקף כולל של כ-22,000,000 שקל - ממצאים שיועברו גם לטיפולם של משרדי מס הכנסה.
המבצע נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור ובמסגרת הנחיית מנהל הרשות, משה אשר, למשרדים האזוריים להגביר את פעילות האכיפה ולשפר את כושר ההרתעה, בין היתר על-ידי עריכת מבצעי שטח שמטרתם להביא לדיווחי וגביית מס אמת ולהגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
נזכיר כי לפני כחצי שנה קבעה רשות המסים כי שירותי דת שמעניקים רבנים ומקובלים ימוסו. זאת, במסגרת טיוטת חוזר מיסוי שהעבירה הרשות להערות הלשכות המקצועיות. החוזר מסדיר את מיסוי התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובדצי"ם, כגון עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.
החוזר, שגובש בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא, מגדיר את האופן בו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת.
בהתאם לחוזר, סיווג ההכנסה כחייבת במס הכנסה תיקבע על סמך המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של הכנסה כהכנסה מעסק או משלח-יד, ובהם, בין היתר, על-פי הקריטריונים הבאים: האם השירותים נובעים ממקור קבוע?; האם נותן שירותי הדת מעניק את שירותיו בתדירות גבוהה?; האם פעילותו נמשכת לאורך זמן?; מומחיות ובקיאות נותן השירות בתחום; ההיקף הכספי של הפעילות וכן מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני רחב ושווק הפעילות; האם לנותן שירותי הדת יש כישורים מיוחדים המאפיינים את עיסוקו והכנסתו הנובעת מאותם כישורים מיוחדים או מהסגולות הרוחניות המיוחסות לו?
התקיימותם של המבחנים תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי, ויש למסות אותה כהכנסה מעסק או משלח-יד. על-פי החוזר, אין הכרח שכל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.