מנכ"ל האוצר: "יצחק תשובה לא אשם בריכוזיות, אלא הרגולטור"

שי באב"ד בכנס תחזיות האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה: "האצבע לא צריכה להיות מופנית כלפי תשובה או עופר, זו גישה מסוכנת ולא בריאה" ■ "המטרה של חברה עסקית היא לא להיות פילנתרופית ולא לדאוג לציבור, אלא למקסם רווחיה"

שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

"נוצרה בישראל בעיה שמאשימים את הטייקונים בריכוזיות. טוענים שהם אשמים שיש כאלה שיש להם ויש כאלה שאין להם - אבל זה לא נכון. האצבע לא צריכה להיות מופנית כלפי תשובה או עופר, זו גישה מסוכנת ולא בריאה" כך טען היום מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכנס תחזיות האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.

לטענת באב"ד, "המטרה של חברה עסקית היא לא להיות פילנתרופית ולא לדאוג לציבור, אלא למקסם את הרווחים שלה. המטרה של כל מי שיושב בפקידות הממשלתית היא לדאוג לציבור. האצבע צריכה להיות מופנית רק כלפי הרגולטור".

"אם איש עסקים עשה את הרווחים שלו כחוק, לא גנב, לא לקח שלא כדין ולא עבר עבירה פלילית, אז הטענות על חלוקה לא צודקת היא כלפי הרגולטור ולא נגד איש העסקים. הרגולטור הוא זה שצריך לשנות את כללי המשחק", המשיך באב"ד.

לטענת המנכ"ל, החברות העסקיות הן מחולל הצמיחה האמיתי של המשק. "הן אלה שמשקיעות, הן יוצרות מקומות עבודה. אם נרחיק את בעלי ההון, נפגע בצמיחה. אם כללי המשחק לא בסדר, נשנה את כללי המשחק. בששינסקי למשל שינינו את הנתח של המדינה מהתמלוגים. חברה יכולה לאהוב את זה יותר או פחות, אבל שוב - האצבע צריכה להיות מופנית רק כלפי הרגולטור".

באב"ד התייחס גם להקמת רשות האנרגיה שתאחד את רשות החשמל עם מנהל החשמל. לטענתו, "כמות הניירות שיצרו מנהל החשמל ורשות החשמל אחד על השני היתה גדולה יותר מכמות הניירות שהוציאו על משק החשמל עצמו. כל היום היו מריבות, חוק ההסדרים יסדיר את זה. הוא ייצור רגולציה אחידה ויפחית אותה", לדבריו.

ירידת מחיר הנפט והשימוש בגז טבעי הגדילו את התוצר ב-2%

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, דיבר על התחזית למחיר הנפט, וטען כי "אנחנו בעיצומה של דרמה. אף אחד לא יודע לאן המחירים הולכים". לידרמן הוסיף, כי אם בכל זאת רוצים לדבר על מספר, התחזית לשנה הבאה היא לרמת מחירים של 50 -55 דולר לחבית נפט, ולרמה של 60 דולר לחבית בסוף 2016.

עוד הוא דיבר על השפעת ירידת מחיר הנפט על ישראל, וטען כי קיימת השפעה על הפחתת האינפלציה, השפעה חיובית על הפעילות המשקית, ירידה בשיפור החשבון השוטף וירידה בתמריצים להשקעות בתחליפי נפט כמו הגז הטבעי.

"ואולם, הדבר המשמעותי ביותר הוא הירידה הדרמטית בערך הדולרי של ייבוא אנרגיה לישראל", המשיך ליידרמן וטען כי בעוד שהמדינה הוציאה ב-2014 כ-12.7 מיליארד דולר על יבוא מוצרי אנרגיה, ב-2015 עמד המספר על 7.5 מיליארד דולר. "זו ירידה דרמטית מאד. ירידת המחירים בשילוב עם המעבר לגז טבעי מיתרגמים ל-2% תוצר. זו בוננזה אמתית. זה מעלה את העושר העולמי". 

"לא הרפורמה בחברת החשמל היא החשובה להסדרת משק החשמל"

סגן ראש אגף התקציבים באוצר אודי אדירי דיבר על התחזית לשנה הבאה במשק החשמל. לטענתו, אחת המגמות שתשפיע על המשק היא הסכם הפחתת הפליטות שהושג בפריז. "ישראל גם היא מחויבת לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה עד 2030. עמידה ביעדים תפחית את כמות הפחם ששורפת חברת החשמל. כבר בשנה הבאה תפחת הכמות".

נושא שני עליו דיבר אדירי הוא הרפורמה במשק החשמל. לטענתו , להבדיל ממה שנהוג לחשוב עד כה, לא הרפורמה במשק היא הדבר החשוב ביותר להסדרתו. "מה שמשפיע יותר מכל על היכולת של תחנת כוח חדשה לקום, היא הסכמי הגז שכרגע לא ניתן לחתום עליהם. זה לא בגלל שאין רפורמה".

אדירי הוסיף כי העולם הולך לכיוון של ייצור חשמל מבוזר, ואין סיבה שישראל לא תצעד באותו כיוון "זה יכול להיות באמצעים מגוונים כמו קו-גנרציה, מיקרו-גנרציה, מתקני רוח ביתיים באירופה, מתקנים ביתיים סולאריים ביתיים עם אגירה בישראל ועוד. בעולם כזה צריך מונופול ממשלתי חזק שמתכנן ורואה דברים קדימה ומנהל אותו. ישראל חריגה בכך שהיא לא עשתה רפורמה במקטע הייצור".

אדירי עבר לדבר על התחזית למשק הגז הטבעי, וטען כי ללא פיתוח מאגרי גז נוספים, לא ניתן יהיה להגדיל את הביקוש במשק המקומי. "כבר היום בשעות השיא לא כל צרכי המשק הישראלי מסופקים. חלק מהגז מיובא על ידי מצוף ה-LNG בעלות מאד גבוהה. כל שנה שחולפת היקף הדלקים החלופיים המזהמים והיקרים שיחליפו את הגז הטבעי ילך ויגדל".

לטענתו, חוק ההסדרים יוביל לשינוי משמעותי בקצב חיבור מפעלי התעשייה לגז. "זה יביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים לתעשייה", טען והוסיף כי השלב השני הוא בהבאת הגז הטבעי לתחבורה. "אנחנו בודקים לתת רשתות ביטחון לתחנות תדלוק בגז טבעי".

אדירי סיים את דבריו בטענה כי חוסר קבלת החלטות בישראל גובה מחיר כבד. "אנחנו כבר שנה דנים במתווה הגז, ורשות ההגבלים העסקיים דנה בזה עוד 3 שנים לפנינו. כלומר 4 שנים אנחנו שוקלים את המדיניות בתחום הגז הטבעי. עדיף לתת לחברות להתקדם קדימה. בעוד שנתיים אם החברות לא יעמדו במחויבות שלהן, נשקול את המדיניות שלנו".

יונה פוגל, מנכ"ל פז, טען כי ירידת מחיר הנפט בעולם הופכת את ההשקעה של ישראל בדלקים חלופיים לפחות רלוונטית. "אין שום סיבה שישראל תעמוד בחוד החנית להשקיע ולתמרץ את המשק במעבר לדלקים חלופיים - אין לנו כמדינה שום יתרון יחסי בזה. בארה״ב יש חזרה לרכבים גדולים בגלל ירידת מחירי דלקים, אז מוטב לנו לראות כיצד המגמות מתפתחות בעולם ורק אז ליישר קו". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988