*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

הגנת זכות יוצרים "נולדת" באופן אוטומטי מעצם מעשה היצירה - להבדיל מהגנות אחרות שדיני הקניין הרוחני מעניקים, כדוגמת מדגם, פטנט או סימן מסחר. 

בישראל אין צורך ברישום או בביצוע מעשה אקטיבי על-מנת לייצר את ההגנה. למרות זאת, בהחלט ניתן "לחזק" את הגנת זכויות יוצרים באמצעות פעולות שונות של היוצר.

במדינות אחרות, כמו ארה"ב, רישום היצירה במאגר ממשלתי מסודר מעניק ליוצר יתרונות משפטיים חשובים במקרה שהיצירה מועתקת ללא רשות.

מתי יצירה תזכה להגנה?

חוק זכות יוצרים קובע כי ההגנה חלה על ביטוי של רעיון, ולא על הרעיון המופשט עצמו. הביטוי צריך להיות מקורי ומקובע בצורה כלשהי (בכתב, בהקלטה וכו'). רק ביטוי כזה מהווה יצירה מוגנת.

במהלך השנים בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, דנו בשאלה מהי אותה "מקוריות" שצריכה להתקיים ביצירה, ונפסק כי רמת ה"מקוריות" הנדרשת היא מינימלית ביותר.

עניין זה נידון בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בפרשת א.י.ס. אדור בע"מ נ' אילישייב. באותו מקרה התובעת, חברה שעיקר עיסוקה שיווק והתקנת מקלחונים, טענה כי הנתבע, העוסק אף הוא בתחום המקלחונים, העתיק לאתר האינטרנט שלו מהאתר של התובעת אנימציות, אשר מתארות את אופן הפתיחה והסגירה של דלתות מקלחונים. 

בית המשפט נדרש לשאלה האם האנימציות הן יצירות מוגנות לפי חוק זכוות יוצרים . בהתבסס על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון (בפרשת Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A), קבע בית המשפט המחוזי כי באופן רגיל קיימות שתי דרישות שביטוי צריך למלא על-מנת לזכות להגנת זכויות היוצרים: (1) "יצירה" ו-(2) "מקוריות".

באשר לדרישה הראשונה - "יצירה" - נפסק כי הביטוי צריך להיות תוצר של עבודה אנושית, של השקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו, כגון זמן, עבודה, כישרון, ידע ועוד וללבוש חזות ממשית.

באשר לדרישה השנייה - "מקוריות" - נפסק כי פירושה הוא שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא כזו המהווה חידוש על פני יצירות קיימות. בית המשפט הבהיר בהקשר זה כי יצירה מוגנת יכולה לשקף גם רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי. 

מאידך, במקרים בהם התוצר הסופי עושה שימוש באלמנטים מובנים מאליהם, מוכרים ופשוטים, הנמצאים בתחום הציבורי (public domain), כמו בעיגול או בקו פשוט - הרי שאין מדובר ביצירה מוגנת.

בית המשפט המחוזי בחן את השאלה כיצד נוצרו האנימציות, ומה היה אופן העבודה של האנימטור. מסקנתו הייתה כי אנימציות בהן מופיעות תנועות של שני קווים המדמים פתיחת שתי דלתות הן יצירות מקוריות מוגנות. אנימציה של תנועת שתי דלתות, במקביל או בזו אחר זו, תיאום התנועה והסנכרון ביניהן, הופך את מלאכת האנימטור - גם אם אינה מסובכת במיוחד - למורכבת במידה מספקת על-מנת לקבוע כי האנימציה מהווה יצירה אמנותית מקורית.

מנגד, אנימציות שבהן יש תנועה של קו אחד, קדימה ואחורה, אינן מקיימות את רכיב המקוריות ואינן מוגנות. בכל הנוגע לקו אחד, נפסק כי הענקת התנועה היא פשוטה, התכנון הנדרש לצורך זה הוא מינימלי ביותר, ולא ראוי להעניק הגנה להנפשת הקו הישר היחיד, שתנועתו היא תנועה ישרה שאין בה מורכבות כלשהי.

במצב דברים זה, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ביחס ל-9 אנימציות המתייחסות למקלחונים עם שתי דלתות, ודחה את התביעה ביחס ל-3 אנימציות המתארות מקלחונים עם דלת אחת בלבד.

בנסיבות אלה, בית המשפט הוציא צו מניעה שאסר על הנתבע להשתמש באנימציות המפרות. כמו כן, הנתבע חויב בתשלום פיצוי והוצאות לתובעת בסך של 75 אלף שקל.

לסיכום, זכויות יוצרים יתקיימו ביצירה מקורית. כלומר, ביצירה שהיא פרי עמלו הרוחני של היוצר, גם אם מדובר ביצירה פשוטה מאוד, וכל עוד אין מדובר על דברים שהם חלק מנחלת הכלל, כמו עיגול או קו פשוט.

עו"ד גיא קדם עוסק בקניין רוחני, משפט מסחרי, דיני אינטרנט וטכנולוגיה.