*** הכתבה בשיתוף ברלין אסטייט

המונח "הנס הכלכלי" בא לתאר את הפריחה והצמיחה של גרמניה המערבית ואוסטריה עם תום מלחמת העולם השנייה. אחרי פריחה זו (בין אם היה זה נס או לא), ידעה גרמניה מספר עליות ומורדות, אולם כיום ניתן לראות כי מדובר במדינה היציבה ביותר כלכלית באירופה, זו שהתגייסה לא אחת לסייע למדינות אחרות ביבשת שנקלעו למשבר כלכלי חריף.

גרמניה לכשעצמה, לא נפגעה קשה מהמשבר הכלכלי, בטח שלא כמו ספרד, יוון ואיטליה; אך בתוך כך, גם לה דאגות משל עצמה. אחת מהן היא האוכלוסייה המזדקנת והידלדלות כוח העבודה הצעיר, צרה ממנה סובלות מספר מדינות באירופה. הפליטים, המהגרים אליה, מסתמנים כפתרון אפשרי לבעיה זו, ורבים בגרמניה רואים בהם מנוף כלכלי. 

עם זאת, היום יותר מתמיד עולה השאלה האם גרמניה תמשיך ותצמח, וכיצד היא תראה בעתיד המעט רחוק יותר - בסופו של העשור הקרוב ואף מעבר לו.

בטווח הקרוב - אופטימיות

לפני שנתקדם לעתיד, כמה דברים שחשוב לדעת על גרמניה בהווה: מדובר בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם והגדולה ביותר באירופה. גרמניה היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם (בהיקף של כ-1.5 טריליון דולר בשנת 2014); היא ידועה בתעשיית הרכב, הפלדה והברזל וכמו כן בחוסן של העסקים הקטנים שבשטחה - המהווים כ-52% מתפוקתה הכוללת ומועסקים בהם כ-14 מיליון עובדים.

לגבי עתיד גרמניה, על פי ה-OECD התחזית בעיקרה מסתמנת כאופטימית, לפחות בכל הנוגע לשנתיים הקרובות. "הצמיחה הכלכלית תגדל", אומרים בארגון. הגורמים לכך יהיו התחזקותו של כוח העבודה (הודות למהגרים, למשל), הריבית הנמוכה ומחירי הנפט המגיעים לרף תחתון, כל אלו ישפיעו על הצריכה כך שתושבי גרמניה ימהרו יותר לפתוח את הארנקים. בכל הנוגע לייצוא - על הביקוש הנמוך מהשווקים המתעוררים, יפצה, על פי תחזית הארגון, הייצוא למדינות אחרות באירופה.

זאת ועוד, ג'ים אוניל, היו"ר הקודם של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, העניק תחזית כלכלית עולמית לעשור הבא באתר europesworld. לדבריו, בתוך שלל השינויים המהותיים שיחוו מדינות בעולם (ביניהן סין, ברזיל, ארה"ב והודו), בכל הנוגע לאירופה - מדינות כמו גרמניה, בריטניה וצרפת, יהיו גם בעוד עשור, בין 10 הכלכלות החזקות ביותר בעולם.

ההשכלה ושוק העבודה

ה-cedefop (המרכז האירופי לפיתוח) מספק לגרמניה תחזית מפורטת יותר לעשור הקרוב. על פי המרכז, בשנת 2015 גרמניה עדיין תיהנה מאחוז גבוה של מועסקים, כאשר מספר זה יהיה נמוך מעט יותר מזה שאנו מכירים היום (נציין כי בסוף שנת 2014 הובילה גרמניה את אירופה באחוזי אבטלה נמוכים עם 6.9 אחוז בלבד).

גם מבחינת הרכב שוק התעסוקה יש לצפות לשינוי, חיובי או שלילי?  זה, למעשה, כבר עניין של גישה; בהתייחס לעשור הקרוב, במרכז האירופי לפיתוח טוענים כי 25% מכוח העבודה הגרמני יהיה מורכב ממקצועות הממוצבים גבוה בשוק העבודה, כגון מהנדסים (בעיקר בתחומי הבריאות והרפואה), אנשי מחקר, מנהלים ואף עובדי הוראה בתחומי ההשכלה הגבוהה. בסך הכול המגמה היא שהביקושים למקצועות הדורשים השכלה גבוהה מתאימה יעלו. עוד מגלה הניתוח בנוגע לשוק העבודה הגרמני כי למרות היותו "מבוגר יותר", אוכלוסיית העובדים בו תהא מקצועית ומיומנת יותר מזו שאנו מכירים היום. מה שיגרום לכך יהיה, בין היתר, כניסתה של האוכלוסייה הצעירה של היום לשוק העבודה - הללו יתבקשו לעמוד בדרישות גבוהות יותר מאלה שהוצבו בפני דור העובדים הנוכחי.

ומה קורה בברלין

בירתה של גרמניה נהנית וככל הנראה תמשיך ליהנות מהתחזקות המדינה, אך המגמה שתשפיע עליה יותר מכל תהיה מחירי הדיור.

בניתוח בשם "תכנון עירוני במאה ה-21"-"Urban Study 2025" מעריך המחבר, ג'ורג' דובר, כי בעשור הקרוב עלולה ברלין להיפרד משפע האמנים והצעירים שחיים בה היום, כאשר אחד הגורמים הבולטים לכך יהיה מחירי הדיור שיביאו לכניסתה של אוכלוסייה אמידה יותר לעיר. "יש המעריכים כי ברלין תהיה כמו פריז, עיר בה רק בני המעמד הגבוה יכולים להרשות לעצמם להתגורר בה", טוען דובר. לפיכך, הוא מאמין כי על הממשלה לסייע היום יותר לצעירים ולעודד את השתלבותם בעיר, בכדי שאלה לא יאלצו לנטוש אותה מיד עם עליית המחירים.