"וושינגטון פוסט" נגד חוק סימון העמותות: כמו רוסיה וסין

במאמר מערכת אומר העיתון: שרת המשפטים טוענת שהצעת החוק תביא שקיפות רבה יותר, אך זו אינה האג'נדה האמיתית; היזמה נועדה לשלול לגיטימציה מתנועות פרוגרסיביות בישראל ■ "מבחן חשוב לדמוקרטיה הישראלית"

משכן הכנסת המליאה / צלם: איל יצהר
משכן הכנסת המליאה / צלם: איל יצהר

במאמר מערכת, תחת הכותרת "סכנה לדמוקרטיה הישראלית", תוקף היום (א') "וושינגטון פוסט" בחריפות את הצעת חוק סימון העמותות, שתחייב עמותות מסוימות, רובן קבוצות שמזוהות עם השמאל, לדווח על מקורות המימון שלהן בתכתובות או בפרסומים רשמיים, אם יותר מ-50% מהמימון שלהן נובע מממשלות וגופים במדינות זרות. נוסח הצעת החוק גם יחייב נציגי קבוצות אלה לענוד תג מיוחד בביקורי עבודה בכנסת.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר את הצעת החוק, שיזמה שרת-המשפטים, איילת שקד. הכנסת צפויה לדון על יזמת החקיקה בקרוב.

"ישראל, שמוקפת לא רק באיומים על קיומה אלא גם בממשלות ובתנועות שנשענות על עריצות, מוסיפה להיות בעיקשות חברה חופשית", מציין מאמר המערכת. "ובעוד שהדמוקרטיה בישראל אינה מושלמת ופרועה, מחויבותה לאושיות (הרעיון הדמוקרטי) נותרה איתנה במהלך שנים של סכסוכים אינטנסיביים. המחויבות הזו היא בדיוק הסיבה מדוע הכנסת חייבת לדחות את הצעת חוק סימון העמותות, שתשלול לגיטימיציה מארגונים בלתי ממשלתיים שמקבלים מימון ממקורות זרים".

הצעת החוק הזו משקפת טקטיקות מהסוג שרוסיה וסין נוקטות במאמץ להחניק דעות שמנוגדות לדעת השלטון; יזמה כזו אינה עולה בקנה אחד עם ערכי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית", אומר "וושינגטון פוסט".

"שקד טוענת שהצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות, אך זו אינה האג'נדה האמיתית", מדגיש מאמר המערכת. "למעשה, החקיקה נועדה לשלול לגיטימציה מקבוצות פרוגרסיביות בישראל, שפועלות זה מכבר לקידום זכויות האדם ונגד ההתנחלויות, כגון שלום עכשיו, בצלם, והקרן החדשה לישראל. המציאות היא, שרבות מקבוצות אלה נשענות על מימון מארגונים זרים והחוק המוצע יחייב אותן לשאת תווית בלתי סימפטית, שתרמז שפעילותן איכשהו מנוגדת לאינטרסים של ישראל".

"וושינגטון פוסט" מזכיר, כי מיליוני דולר נשלחים לישראל כדי לתמוך באג'נדות של הימין, כמו פעילות ההתנחלויות, אך הכספים האלה מגיעים בעיקר מתורמים פרטיים, לא מממשלות, ולפיכך החוק המוצע לא יחול על תרומות אלה. על פי חוק שכבר נמצא בתוקף, כל הארגונים הלא ממשלתיים בישראל חייבים ממילא לדווח על מקורות המימון שלהם, כך שהצעת החוק של שקד רק תגרום לכך שעמותות שמקבלות ממימון מגופים זרים (אך לא מתורמים זרים) "יידרשו לשאת תווית פומבית עם קונוטציות מגעילות".

"נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, חייב ארגונים לא ממשלתיים להירשם כ'סוכנים זרים', כאילו הם אויבי המדינה", מציין מאמר המערכת. "בסין, הגבלות חדשות על ארגונים לא ממשלתיים יאסרו עליהם לקבל תמיכה ממקורות מחוץ לסין ויכפיפו אותם לפיקוח של מנגנוני הביטחון הסיניים. בשני המקרים, דעות שמנוגדות לאלה של המשטר מושתקות בכוונה תחילה, ושירותים רבי-ערך יישללו מאנשים שנזקקים לארגונים אלה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיכרך בחבילה אחת עם המשטרים האלה".

"הדמוקרטיה הישראלית היתה ועודה בסיס של עוצמה במשך שנות מצור מרובות", אומר "וושינגטון פוסט". "לא תמיד קל לשאת קבוצות שמותחות ביקורת על המדינה או על אלה שמחזיקים במוסרות השלטון, אך החלטה לתת לארגונים אלה לתפקד באופן נורמלי היא מבחן חשוב לדמוקרטיה, והחלטה כזו היא, בסופו של דבר, סימן ההיכר של חברה חופשית ודמוקרטית".