Ggroup מקבוצת בלושינסקי אחזקות – מגזין הנדל"ן
לוגו ג'גרופ לוגו גלובס
לכתבה הקודמתהפרדה ניהולית: הדרך לפתרון סכסוכים בפרויקט תמ"א 38 לכתבה הבאהשופט העליון שקיבל פיצוי בגין בנייה שהסתירה לו את הנוף

"מפנים פנסיונרית": רעייתו של גרינפלד בקרב על דירת הפאר

דירת היוקרה שרכש בעל השליטה בקרדן במגדלים היוקרתיים בצפון בת"א מורכבת מ-3 דירות שחוברו ■ מאז החל הליך פשיטת-הרגל נמכרו שתי דירות - וכעת מנסה רעייתו של גרינפלד למנוע את מכירת הדירה השלישית
גור מגידו - 03.01.2016, 17:03
יוסף
יוסף וג'ורג'ט גרינפלד / צילום: תמר מצפי

הקירות הולכים וסוגרים על בני-הזוג יוסף וג'ורג'ט גרינפלד, ואין מדובר במטאפורה בלבד. דירת היוקרה שרכשו בני-הזוג במגדלי אקירוב ב-1999, המורכבת מ-3 דירות שחוברו יחדיו, הולכת ומתכווצת. שופט מחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, אישר לאחרונה למכור את הדירה השנייה מתוך השלוש. כעת מבקשת ג'ורג'ט למנוע את מכירת הדירה השלישית, ה"מצומקת", בה מתגוררים בני-הזוג. לטענתה, הזכויות בדירה שייכות לה, ולא לבעלה, איש העסקים פושט הרגל.

יוסף גרינפלד, מבעלי השליטה בחברות קרדן יזמות וקרדן אן.וי הציבוריות, היה עד לפני פחות מעשור מעשירי הארץ. שווי השוק של מניותיו בקבוצת קרדן לבד, עמד בתקופת השיא על כ-2 מיליארד שקל, אך אלו קרסו בעקבות המשבר העולמי בכ-98%. לאחרונה, נקלע להליך של פשיטת רגל עקב חובות בסך של כ-350 מיליון שקל, מרבית החוב מיוחס לבנקים פועלים ולאומי.

חלק ניכר מערכה הגבוה של קבוצת קרדן בעבר, יוחס להשקעות שונות בתחום הנדל"ן, התשתיות והביטוח במדינות מזרח אירופה, לרבות פולין ורומניה. שווקים אלו קרסו בצורה אגרסיבית בעקבות המשבר העולמי וגררו עימם למטה את שווי מניותיו של גרינפלד בקרדן. החברה מימשה בהמשך נכסים במחירים לא נוחים ובעיתויים לא אידיאליים, בשל קשיים תזרימיים. במקביל, נכסים אחרים של קרדן, כגון השקעות בנדל"ן בסין, מתומחרים בשווי נמוך ביחס לעבר על-ידי שוק המניות, וייתכן שזאת בשל הקושי לאמוד את שווים. התוצאה היא ששווי נכסיו של גרינפלד צנח בצניחה חופשית אל מתחת לשווי חובותיו, עד כדי כך שבקרוב (אולי) יאלצו בני-הזוג גרינפלד לפנות את ביתם.

הסכם ממון מ-1967

לפני כשנתיים מכרו בני-הזוג גרינפלד, במסגרת סיכום עם הבנק, את דירת המגורים הקודמת שלהם בפרויקט היוקרה "סי אנד סאן" בצפון תל-אביב. גם דירה זו הורכבה משתי דירות מחוברות. מאז נאלצו בני-הזוג לעבור לדירת המגורים במגדלי אקירוב, שפוצלה בהמשך בחזרה לשלוש דירות.

מאז החל ההליך, נמכרה הדירה הראשונה, דירה מספר 103 במגדל היוקרתי, בתמורה ל-6.3 מיליון שקל. בשבוע שעבר דחה השופט אורנשטיין בקשות שנועדו למנוע את מכירת הדירה השנייה מבין השלוש - דירה מספר 101 במגדל, המצויה כיום בהליך של מכרז. הדירה תימכר, לפי הערכת בנק איגוד, בסכום של כ-10 מיליון שקל.

מרבית כספי התמורה בגין מכירת הדירות יילכו ככל הנראה לבנק איגוד, שהוא הנושה המובטח - בעל זכות הקדימה בכספי מימוש הדירות. בין בנק איגוד למנהל המיוחד על נכסי גרינפלד, עו"ד עופר שפירא, קיימת מחלוקת לגבי הסכום המובטח כסכום שלבנק יש קדימה בקשר אליו. בנק איגוד טוען כי השעבוד הורחב מ-18 מיליון שקל ל-27 מיליון שקל, בעוד שפירא טוען כי הקדימה חלה לגבי 18 מיליון שקל בלבד. כך או כך, שתי הדירות שמימושן הותר, ישרתו את מרבית החוב שאינו במחלוקת.

בשבוע שעבר הגישה ג'ורג'ט גרינפלד תגובה לבקשה שהגיש הבנק למימוש הדירה השלישית, זו המשמשת כדירת המגורים כיום, דירה 104 במגדל. "גרינפלד היא פנסיונרית בת 68, אשר מבקשים לפנותה מבית מגוריה בפעם השנייה, תוך פחות משנתיים, חרף זכויותיה בדירה והיותה, גם במקרה של מכירה... דיירת מוגנת בהתאם להלכה הפסוקה", נטען בבקשה שהגישה גרינפלד באמצעות עו"ד שמואל לביא. "ג'ורג'ט גרינפלד רשומה כבעלת כ-50% מן הזכויות בשלוש הדירות שרכשו בני-הזוג גרינפלד ב-1999 מחברת אלרוב. גב' גרינפלד רשאית לפרק את השיתוף בעין באופן ששתי הדירות, ששטחן וערכן מעל מחצית השטח של שלוש הדירות, יהיו לחייב (יוסף גרינפלד) והיתרה - דירה 104 (הדירה השלישית - ג'מ') - תהיה לה במלואה בבעלות יחידה".

עוד טוענת ג'ורג'ט גרינפלד כי לפי הסכמי הממון בינה לבין בעלה, שנחתמו לראשונה לפני חתונתם, ב-1967 ושחודשו עם השנים וקיבלו לאחרונה, באפריל השנה, תוקף מחודש של בית המשפט בישראל - ישנה הפרדה בין רכושה, ובכלל זה חלקה בדירות במגדל אקירוב, לבין רכושו של בעלה, יוסף. בנוסף, לדברי ג'ורג'ט גרינפלד, שלוש הדירות במגדלי אקירוב נרכשו בכספים שהתקבלו ממכירת דירה אחרת שהייתה בבעלות בני-הזוג, דירה שנרכשה בכספי משפחתה. ואולם, טענה זו, לעמדתו של המנהל המיוחד, אינה מתיישבת עם הכרונולוגיה של מכירת הדירה הקודמת.

אפשר גם להגיד על יוסף גרינפלד בן ה-73, שהוא איש של מערכות יחסים ארוכות. הוא נולד בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה, וב-1947 עלה לישראל. באמצע שנות ה-60 החל את דרכו בעולם היהלומים וכשנסע לבלגיה לצורך עסקיו, פגש שני אנשים שאיתם הוא חי בעושר עד לאחרונה, ובאושר עד עצם היום הזה - אשתו ג'ורג'ט ושותפו המיתולוגי, היהלומן ובעל השליטה השני בקבוצת קרדן, אבנר (אבי) שנור.

גרינפלד ושנור הפכו שותפים במספר חברות יהלומים, ובהן חברת אסטרא, שבה שלטו יחדיו עד לשנת 2011, ובה שולט עדיין שנור. מדובר ביצואנית יהלומים מהבולטות בישראל. בשנות ה-90 השתלטו שנור וגרינפלד על חברת קרדן יזמות, שהייתה שלד בורסאי, ובהמשך הפכו אותה לחברת אחזקות מגוונת. השם "קרדן" ניתן משום שגרינפלד ושנור קיבלו בשנות ה-80 זיכיון לשיווק תכשיטים של חברת "פייר קרדן".

היום מחזיקה קרדן יזמות בין היתר, בחברת יבוא הרכב, UMI, ובאמצעותה בחברת הליסינג והשכרת הרכב "קרדן רכב", בעלת הזיכיון של AVIS הבינלאומית. כמו-כן מחזיקה קרדן בזרוע הנדל"ן, "קרדן נדל"ן", ובחברות שונות בתחום הטכנולוגיה. במקביל מחזיקים הצמד גרינפלד ושנור יחדיו בשליטה בחברת קרדן אן.וי, הפועלת בתחום הפיננסים, הנדל"ן והתשתיות במדינות שונות בעולם.

בנוסף להידרדרות שוק הנדל"ן המזרח אירופאי - כאמור, אחת מן הסיבות העיקריות לצניחה בערך המניות של קרדן - הייתה החברה גם בעלת מניות בחברת הולילנד פארק, יזמית פרויקט הולילנד הידוע לשמצה, שאיבד חלק ניכר מזכויות הבנייה העתידיות שלו. זאת, עקב חשיפת הנסיבות שהביאו להגדלת זכויות אלו מלכתחילה, במסגרת פרשת השוחד שבאה אל סיומה בבית המשפט העליון בשבוע שעבר.

על רקע אובדן הערך העצום של קבוצת קרדן בשנים האחרונות התנהלו בין גרינפלד לבין בנק לאומי מגעים ממושכים בניסיון להסדיר את חובותיו, במסגרתם, נדרש להגדיל את ערבויותיו לחובותיו, לסלק חלק מהחובות, וכן הוסכם על מכירת דירת המגורים הקודמת שלו ושל אשתו בפרויקט "סי אנד סאן". לאחר שהמהלכים לא הביאו להתייצבות או להסתברות להחזר של החובות, החל הבנק בהליך פשיטת הרגל נגד גרינפלד.

משא ומתן להסדר נושים

גם לאחר הגשת הליך פשיטת רגל, ועד לאמצע 2014, עוד התנהל המו"מ לקראת הסדר נושים בין גרינפלד לבין עו"ד שפירא, עוה"ד של הבנק שמונה למנהל המיוחד לנכסי גרינפלד. ההסדר שהתגבש בין הצדדים כלל את מימוש כלל נכסיו של גרינפלד, והזרמת כספים מגורם שלישי עלום כלשהו, שגרינפלד לא מסר את זהותו. זאת, בתמורה להימנעות מהכרזתו של גרינפלד כפושט-רגל. בסך-הכל היה אמור ההסדר להניב לנושים החזר של כ-100 מיליון שקל.

ביולי האחרון כשלו המגעים, לאחר שעו"ד שפירא לא השתכנע כי כספי "הגורם השלישי" אכן יגיעו. עוד טען עו"ד שפירא כי ברקע לכישלון, עמד סירובה של ג'ורג'ט גרינפלד לתרום את חלקה להסדר על-ידי ויתור על זכויותיה בדירת המגורים. לאחרונה אישר השופט אורנשטיין את בקשתו של עו"ד שפירא להתמנות לדירקטור בחברות טלרומית אחזקות וטלרומית יזמות הפרטיות, באמצעותן מחזיק גרינפלד במניותיו בקבוצת קרדן, וכן בשרשור של חברות פרטיות מסביב לעולם.

עיקר ההסדר המוצע הוא רכישת מניותיו של גרינפלד בקבוצת קרדן, בפרמיה ניכרת של עשרות אחוזים על שווי השוק הנסחר שלהן, על-ידי "משקיעים שאינם קרובי משפחה". ואולם, גם קבלת ההסדר, ככל שיתקבל, אינה צפויה להביא להחזר של מרביתהחוב.

בשבועות האחרונים החליף גרינפלד את הצוות המשפטי שלו, וכיום הוא מיוצג באמצעות עו"ד אביחי ורדי, שהגיש בשמו בקשה להסדר נושים, שתידון בקרוב בבית המשפט. "למרות האסון הכלכלי שהתגלגל לפתחו ב-2008", טוען עו"ד ורדי בבקשה לאישור ההסדר, "עשה גרינפלד את כל שלאל ידו לפרוע את חובותיו לבנק לאומי מבקש הכינוס. מעולם לא ביקש גרינפלד מהבנק 'תספורת', או כל הפחתה אחרת בחוב, אלא פעל לממש נכסים פרטיים שלו ושל רעייתו לצורך פירעון חובותיו. בני-הזוג תרמו מהונם האישי לטובת הפחתת החובות, בעוד מניות קרדן אן. וי, הבטוחות המקוריות נותרו בידי הבנק".

גרינפלד אולי עשה את כל שאל ידו להחזיר את החובות, אך אשתו, כך נראה, לא מוכנה לתרום עוד לטובת הסכם עם הבנק, לפחות לא את ביתה. היא יושבת בקומה העשירית במגדל. כל שנותר מחיי הנוחות שהיו לה כל חייה, הם 140 המ"ר הללו, עם המפנה המערבי והנוף לים, בקומה העשירית של סמל הסטטוס הנקרא "מגדלי אקירוב". היא כאמור, בת 68, ובבית הזה, היא רוצה להישאר.

שכרו של גרינפלד הופקד בחשבון של ג'ורג'ט

לפני כשבועיים החליט השופט איתן אורנשטיין להיעתר לבקשתו של המנהל המיוחד לנכסיו של יוסף גרינפלד, להתמנות לדירקטור בחברות הפרטיות טלרומית אחזקות וטלרומית יזמות, חברות פרטיות שבאמצעותן בין היתר, החזיק עד לאחרונה גרינפלד במניותיו בקבוצת קרדן.

אורנשטיין ציין בהחלטה כי גרינפלד קיבל, גם לאחר פתיחת הליך פשיטת הרגל, כספים מחברות בקבוצת קרדן, באופן שלא אפשר למנהל המיוחד שליטה עליהם, ומבלי שהייתה לעוד" שפירא יכולת מעקב על הנעשה בכספים.

בכלל זה, צוין כי גרינפלד קיבל שכר במסגרת הסכם למתן שירותי ייעוץ, שנערך בינו לבין יבואנית הרכב UMI מקבוצת קרדן בסך של 50 אלף שקל לחודש וזאת, בנוסף לשכר של מאות אלפי שקלים, ששולם לו מחברת קרדן יזמות לגרינפלד בתקופת ההליך. חלק מן הכספים, כך עולה מן ההחלטה, הופקדו בחשבונה של אשתו של גרינפלד, ג'ורג'ט.

תקדים זיסר: הווילה רחבת הידיים נמכרה, עקב חובותיו

אם אכן יימכר בית המגורים של יוסף גרינפלד, יהיה זה חלק מן המגמה הגוברת בשנים האחרונות, במסגרתה בנקים יורדים לנכסיהם האישיים של מי שהיו בעלי הון רבי השקעה, עד לרמת בית המגורים.

ביוני האחרון הושלמה מכירת הווילה רחבת הידיים של איש העסקים מוטי זיסר, לשעבר בעל השליטה באלביט הדמיה, בשכונת כפר גנים בפתח תקווה, בתמורה ל-28 מיליון שקל, עקב חובותיו לבנק לאומי. בנק הפועלים, אף הוא לא חסך במאמצים לגבות את החוב מזיסר, והוא מנהל נגדו הליך פשיטת רגל בגין חובות של כמיליארד שקל.

גם איש העסקים נוחי דנקנר, עד לפני כמה שנים בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי והאיש המשפיע במשק, נאלץ להיפרד מבית מגוריו על רקע חובות הקשורים לחברות פרטיות שהוא בעל השליטה בהן.

באוגוסט האחרון פורסם כי דנקנר סיכם עם הבנקים כי הוא יפנה את הווילה שלו בהרצליה פיתוח, וזו תוצע למכירה במסגרת הסדר חוב מתגבש להחזר חובותיו לבנקים. חברותיו הפרטיות של דנקנר צברו חובות בלתי מסולקים בהיקף של כ-800 מיליון שקל. מתוך סכום זה דנקנר ערב אישית לסכום של כ-500 מיליון שקל, וזהו הסכום שעליו מתנהלים המגעים להסדר.

מימוש הנכסים הפרטיים, ללא ספק מושפע מהאווירה הציבורית והביקורת על התנהלות הבנקים כלפי חייבים "גדולים", לפחות עד לשנים האחרונות, שהייתה לתחושת רבים, מקלה בהשוואה ליחס שלו היה זוכה חייב "רגיל", שלא עומד בחובותיו לבנקים.

בגובה העיניים לטורי דעה נוספים

המובחרים

NEXT-URBAN -לוגו / צילום: יח"צ
מול ים - לוגו / צילום: יח"צ