גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא כל הנוצץ

הקטנת שטחי מעברים, מרחבים מוגנים נעולים, ואפילו צווי הריסה לבנייה בלתי חוקית. קניון הזהב בראשל"צ מתרחק מימי הזוהר ובעלי החנויות תוקפים את חמדנות הבעלים המנסים למקסם כל מ"ר

מזה כמה חודשים מתנהל סכסוך בין בעלי חנויות לבעלי קניון הזהב בראשל"צ. הסכסוך מציף לא מעט סוגיות נפיצות בענף המסחר, ודאי לנוכח העובדה שהוא מתנהל באחד הקניונים הגדולים והפופולריים בישראל - הכולל 450 חנויות ולא פחות מ-58 אלף מ"ר.

קניון הזהב הוקם ב-1995 וסימן את הפיכת ראשל"צ ל"עיר הקניונים", בעידוד ראש העירייה דאז מאיר ניצן. להבדיל מרשתות של קניונים השולטות בענף המסחר (עזריאלי, קניוני עופר, ביג ועוד), מדובר בקניון בודד שאינו חלק מרשת. בעלת השליטה הגדולה היא חברת הביטוח מגדל, שבשנת 2008 רכשה 75% מהשליטה מהאחים משה ויגאל גינדי, תמורת 1.25 מיליארד שקל. שני האחים עדיין מנהלים את הקניון ומחזיקים ב-25% ממנו. מבנה הבעלות החריג, הניהול על ידי הגינדים, והעובדה שבעלת השליטה היא חברת ביטוח שבסך הכול חיפשה עסקת תשואה מניבה לחוסכיה, יכלו אולי לבשר על הבעיות.

ראשית, עובדה מעניינת העולה מהסכסוך היא כי ייעוד הקרקע המצוין בתוכנית בניין עיר של הקניון מוגדר "תעשייה" ולא "מסחר". הקניון אפילו לא פועל במסגרת היתר לשימוש חורג. אז איך זה בכל זאת חוקי? בעירייה מתעקשים שהכל תקין בפעילות הקניון, מאחר שבשלל רשימת השימושים המותרים בקרקע, בין מוסכים לאולמות אירועים, ובין מבני ציבור למפעלי תעשייה, מוגדרים גם "שימושים מסחריים" באותו ייעוד תעשייתי. אז מדוע אף אחד לא פועל לשינוי ייעוד הקרקע למסחר כחוק? לא ברור.

נוסף לכך, אחוז בודד של חנויות בקניון נמכר בזמנו על ידי משה ויגאל גינדי לפרטיים. טענה נוספת שעולה בדיון היא שאף שהבנייה הסתיימה לפני יותר מ-20 שנה, טרם נרשמו בטאבו זכויות הבעלים שרכשו חנויות, מאחר שהוא לא נרשם עדיין כבית משותף.

אלא שעיקר הסערה בחודשים האחרונים היא על רקע היתר שקיבלה חברת דירות יוקרה שבבעלות הגינדים מהוועדה המקומית, לערוך שינויים בקניון. הבקשה כללה שינויים פנימיים בקניון הקיים, לרבות "ביטול מעבר קיים בקומת הקרקע לצורך הגדלת חנויות". לטענת בעלי חנויות ותיקים בקניון, שהגישו ערר לוועדת הערר המחוזית על מתן ההיתר, מקור השינויים ברצונם של בעלי הקניון להגדיל את חנות האופנה מנגו, זאת בבינוי על שטחי המעברים. בקשה של בעלי החנויות לחשוף את החוזה שנחתם עם הרשת סורבה, ועל כך הוגשה תביעה לבית המשפט בבקשה לחשוך את ההסכם. התביעה טרם הוכרעה.

עבודות ללא היתר

בעלי העסקים בקניון טוענים בערר כי גינדי כבר ביצעו עבודות בנייה בשטחי המעברים בקניון, זאת ללא היתר בנייה, ובגינן אף הונפקו צו הפסקת עבודה וצו הריסה על ידי הוועדה המקומית. אלא שלטענת בעלי העסקים, העבודות נמשכו להתבצע ללא היתר, ופקחי הוועדה המקומית משום מה לא הבחינו בכך, למרות שנשלחו אליהם יום-יום תמונות המתעדות את הבנייה. במקביל ביקשו משה ויגאל גינדי בקשה להיתר בנייה המכשיר את העבודות שבוצעו.

הוועדה המקומית החליטה לדחות את ההתנגדויות ולהנפיק לגינדי היתר בנייה. על כך הגישו בעלי העסקים ערר לוועדת הערר המחוזית באמצעות עו"ד נועם קולודני. בערר מציינים בעלי העסקים כי מדובר בהיתר המכשיר עבודות שכבר בוצעו ללא היתר בנייה ובסגירת מעברים בניגוד לתב"ע החלה על הקניון. "הוועדה המקומית כשלה בתפקידה לאכוף את הדין בתחומה ועל כן מתבקשת דחיית הבקשה להיתר על הסף", מציינים בעלי העסקים בערר. לטענת בעלי העסקים, מתן ההיתר יפגע בנכסיהם ובזכויותיהם ויפגע אנושות בניהול עסקיהם.

עוד טוענים בעלי העסקים כי ההיתר שהונפק יגרע משטחי המעברים בקניון. בחוות דעת של האדריכל אייל אפל שצורפה לערר צוין כי מעבר הולכי הרגל המשמש גם כדרך מילוט ומחבר את מדרגות המילוט עם דלתות היציאה, נחסם ומוסב לשטח מסחרי ולהגדלת חנויות ובניגוד לתקנות הבטיחות וכיבוי האש. במספר מקומות ברחבי הקניון הוצרו מעברים לטובת הגדלת חנויות, באופן שמקשה על מעבר אנשים, בפרט במועד חירום, שריפה או שעת מלחמה.

מדובר בתופעה שמוכרת בקניונים רבים: המעברים הרחבים שמיועדים לתנועה חופשית מולאו ללא היתר בדוכנים ואזורי ישיבה של מסעדות ובתי אוכל, כך שלא מתאפשרת תנועה חופשית של הולכי רגל. לא זו בלבד אלא שהדבר נוגד באופן הברור ביותר את הוראות התב"ע, הקובעת שימוש של עד 10% משטחי המעברים.

מחוות הדעת של אפל עולה כי במסגרת הבקשה להיתר מבוקשת הפחתה של השטח העיקרי בהיקף 2,442 מ"ר והגדלת שטחי השירות בהיקף 6,913 מ"ר, כך שסך כל שטחי השירות מסתכם ב-12,219 מ"ר. "זוהי חריגה של 3,210 מ"ר מהשטח המותר על פי התב"ע, הקובעת סך של 9,000 מ"ר שטחי שירות", צוין בערר. "נדמה כי לנוכח הוספת שטחי החנויות, הדוכנים וסגירת המעברים, דווקא השטח העיקרי היה אמור לגדול על חשבון שטחי השירות, ולא להפך".

"הבקשה נעשתה לאחר שמבקשי ההיתר ביצעו כבר את העבודה ללא היתר, בניגוד לצו הפסקת עבודה ולאחר שהומצא להם צו הריסה", מציינים בעלי העסקים בערר, וטוענים כי אישור הבקשה בא אך ורק להכשיר עבירות שכבר בוצעו. "הבנייה המבוקשת פוגעת פגיעה קשה בלתי מידתית ובלתי סבירה בסביבתה הקרובה בכלל ובחנויות העוררים בפרט, תוך שהיא יוצאת נזקים בטיחותיים, מסחריים ותכנוניים קשים".

בעלי העסקים טוענים כי הבינוי שבוצע לא רק סיפח את המעבר לטובת חנויות עתידיות, אלא אף הסיט את כל קו חזית החנויות על חשבון שטח ציבורי. לטענתם, הבנייה בוצעה ללא הליך תכנוני וללא שקולים מהותיים רלוונטיים הקשורים בהוצאת היתר בנייה, כמו כיבוי אש. לטענתם, מכיבוי אש נמסר שהשינויים בוצעו שלא בידיעתם.

וכאמור, החשש של בעלי העסקים הוא כמובן בעיקר מהפגיעה הכלכלית: "העוררים הם בעלי זכויות החנויות, לרבות בחלק יחסי מהשטחים המשותפים. סיפוח חלקים מהשטחים המשותפים לטובת פלוני מהווה משום גזל זכויותיהם הקנייניות".

עוד הם טוענים כי הנהלת הקניון משכירה שטחים משותפים לצדדים שלישיים, ובכך נהנית מרווח כפול. גם כשמכרו חנויות לבעלי העסקים, וגם כשהם משכירים חלק מהשטח וגובים בגינו דמי ניהול. למרות השינויים בשטחים המשותפים, דמי הניהול ותחשיב השטח המשותף אינם משתנים. כך שחברת הניהול גובה דמי ניהול כפולים על שטחים משותפים, גם מבעלי החנויות, וגם מהצד השלישי לו הושכרה חנות. "למרות שינויי השטחים, השכרת המרחבים המוגנים למחסנים, הרחבת שטחי חנויות, לא שונה תחשיב יחס ברוטו נטו ודמי הניהול נגבים באופן זהה".

"הוצג אופק"

גינדי סירבו להגיב לכתבה.

מעיריית ראשל"צ נמסר כי "הוועדה המקומית החליטה לאשר את הבקשה, מאחר שהוצג בפניה אופק תכנוני המאפשר את הכשרת השטחים המבוקשים. בגין ביצוע העבודות הוגשה על ידי כמה בעלי חנויות עתירה מינהלית, בטענה כי העירייה אינה אוכפת את החוק. במהלך הדיון המליץ השופט לעותרים למחוק את העתירה מאחר שסבר כי אין לה בסיס - וכך אכן היה. המדיניות שהוכתבה ע"י היועץ המשפטי לממשלה בעניין צווי הריסה מינהליים היא להמתין ולא להגיש כתב אישום בד בבד עם הוצאת הצו - אלא להמתין תקופת זמן סבירה על מנת לברר האם בוצע הצו מבחינת הריסת הבנייה או לחילופין קבלת היתר. במקרה הנדון, בסמוך להוצאת הצו אישרה הוועדה את הבנייה, ולכן סברנו שלא יהיה ראוי להגיש מיד כתב אישום אלא להמתין עד לתוצאות החלטת ועדת הערר".

"כל המרחבים המוגנים נעולים ואינם תקינים"

אחת הטענות שהעלו בעלי העסקים בערר נוגעת למרחבים המוגנים בקניון.

"שטחי המרחבים המוגנים סגורים לשימוש הקהל הרחב ומושכרים למחסנים נעולים, זאת ללא היתר וללא ידיעת פיקוד העורף", נכתב בערר.

לערר גם צורף דוח מיגון שערך המומחה דני אברם מחברת אני מוגן, שבו ציין כי כל המרחבים המוגנים שנבדקו אינם פנויים והם מוחזקים על ידי שוכרי חנויות או עסקים אחרים בקניון.

"כל המרחבים המוגנים שנבדקו אינם תקינים בלשון המעטה, מוזנחים באופן מחפיר, ולא ראויים לשהייה ממושכת", מציין אברם בדוח שכתב. "לכל המרחבים הללו מנגנון נעילה אישי בניגוד חמור להוראות פיקוד העורף, כאשר המפתח נמצא בידי השוכרים השונים ואינו זמין באופן מיידי. המרחבים המוגנים אינם יכולים להכיל את כמות האנשים הנדרשת בשעת חירום על פי גודלם".

בעניין זה יש לציין כי הוועדה המקומית של ראשון לציון כבר הודיעה למשה ויגאל גינדי מנהלי הקניון כי אם לא יפנו את המקלטים עד ה-6 בינואר, יוצא צו סגירה לקניון. נכון להיום, פינו גינדי והשוכרים בקניון חלק מהמקלטים (ראו מסגרת משמאל) ועל בסיס פינוי חלקי זה, החליטה הוועדה המקומית שלא להוציא צו סגירה לקניון.

האגף החדש נוצץ, האגף הוותיק מוזנח

לערר צורפה כאמור חוות דעת של האדריכל אייל אפל, שמסביר כי הקניון בנוי משני אגפים: האגף הדרומי הישן והאגף הצפוני החדש. "באופן ברור נראה כי האגף הצפוני מעוצב ומשומר בקנה מידה אחר מהאגף הדרומי שנראה מיושן ומוזנח", מציין אפל.

"ההבדל מתבטא לא רק בעיצוב ובאופי החנויות אלא גם ברוחב המעברים ובאווירה הכללית. בעוד האגף הצפוני הומה אדם, האגף הדרומי מתאפיין בתנועה דלילה של אנשים".

עוד מציין אפל בחוות הדעת כי קומת המרתף שנבנתה כמקלט הוסבה רובה ככולה למחסנים. כתוצאה מכך, נחסמו חלונות ופתחי אוורור והמקום סובל מצחנה עזה שמתפשטת ברחבי הקומה ובשטחים הסמוכים למדרגות לקומת הקרקע. בעירייה הדגישו בעניין כי בראשית החודש בוצעה ביקורת מטעמם במקום, ונמצא שכ-90% מהמקלטים פונו מציוד ונמצאים כשירים, וניתנה אורכה לפינוי כלל המקלטים עד סוף ינואר.

אפל טוען כאמור כי בכמה מקומות בקניון הוצרו מעברים לטובת הגדלת חנויות והדבר גורם לכך שפחות אנשים עוברים במסדרונות ומוסיף לתחושת הזנחה וניכור באגף הדרומי. המעברים תחושת הצפיפות גם היא מוגברת עקב ריבוי הדוכנים. לדבריו, "הבקשה להיתר גם אינה עומדת בקריטריונים הבסיסיים של עמידה בתנאי התב"ע בחריגה בשימוש מסחרי בקרקע".

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי