"עובדי מגה קוראים לבית המשפט להורות על מינוי של נאמן שיפעיל את הרשת כעסק חי בלבד, וכך נוכל להציל את מקומות העבודה של 3,500 העובדים, ולאפשר למגה, בת ה-80, לחיות עוד 80 שנה" - כך אומר היום (א') ד"ר ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון ולניהול כספים בקריה האקדמית אונו, המשמש כנציג עובדי מגה ומכהן מטעמם כחבר בדירקטוריון החברה, וזאת על רקע צו הקפאת ההליכים שניתן לרשת.

לדבריו, "ב-7 החודשים האחרונים ביצעה מגה, בסיוע העובדים המסורים שלה, תוכנית הבראה מורכבת וקשה, שבמסגרתה הפחיתו העובדים כ-10% משכרם, הרשת פיטרה כ-2,200 מהם, והפעילות במטה החברה צומצמה. מכרנו כ-60 סניפים מפסידים, ונותרנו עם 122 הסניפים הרווחיים. הפחתנו עלויות של שכר דירה, והחזרנו יותר משליש מהחוב לספקים. החלפנו את כל ההנהלה, שינינו את מערך התפעול, והחזרנו את הלקוחות לסניפים.

"כתוצאה מכל אלה הגענו לאיזון תפעולי, וזאת בניגוד לכל הציפיות. והנה, באופן מפתיע ומעורר חשד, הספקים המונופוליסטיים, בבריונות מחפירה, הודיעו כי הם מפסיקים באבחת חרב את תנאי האשראי שבמסגרתם הם עבדו עם מגה לאורך תוכנית ההבראה, ובכך הביאו לקריסתה המיידית של הרשת. זאת, על אף שהחולה האנוש הזה - הבריא".

זליכה הוסיף ואמר בשיחה עם "גלובס" כי "לחסל חולה שהבריא זה פשע שאין עליו כפרה. מגה היא חברה בריאה, הגיעה לאיזון תפעולי, ואין להתיר לבריונים המונופוליסטיים ולשני בעלי השליטה המופקרים - שרגא בירן ודודי ויסמן - למוטט את אחת החברות החשובות במשק.

"ההחלטה הזאת מפילה גם עשרות רבות של ספקים קטנים שמתחרים עם המונופולים האלה, אך להם אין את ביטוח האשראי שהשיגו המונופולים על רוב חובם. יוצא כך שבזמן שמרבית החוב למונופולים מוגן - מרבית החוב לספקים הקטנים אינו מוגן.

"להיות מונופול יצרני בתחום המזון לא מקנה רק 'זכות' לעשוק את הציבור. יש בכך גם את החובה לגלות אחריות לרמת התחרותיות בשוק הקמעונאי, לדאוג למקומות עבודה של אלפי עובדים, ולא פחות חשוב מכך ואולי גם יותר - לדאוג לרווחת הספקים הקטנים שמתחרים בהם".

דודי ויסמן אמר בהתייחס לדברים כי "אני למעלה משנה מחוץ למגה וכל קבוצת החברות". לא ניתן היה להשיג את התייחסותו של שרגא בירן לדברים.

גם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, קרא לבעלי מגה להציל את החברה "ולהכניס ידיים עמוק לכיס", כדבריו. "המחלוקת של הספקים היא עם בעלי מגה ולא עם העובדים שלה. העובדים במגה, כמו העובדים בתעשייה, עושים את מלאכתם נאמנה, והם לא צריכים לשלם על התנהלות קלוקלת של הנהלת מגה לאורך השנים".

לדבריו, "לספקים עומד אינטרס עליון בכך שמגה תהיה רשת חזקה שתוכל למכור את מוצריהם, ובסופו של דבר, מי שמוכר את המוצרים זו הרשת ולא הספק. ככל שאי-הוודאות באשר לעתיד הרשת וליכולתה לשלם את חובותיה הולכת ומתעצמת, הספקים לא יכולים להמשיך לעצום עיניים ולקוות לטוב. רשת לא יכולה להתנהל רק על סמך הכוונות הטובות של הספקים שלה. אי-אפשר להמשיך לספק סחורה כשאין כל ודאות שיתקבל עליה תשלום בעתיד".

עוד אמר ברוש כי "הספקים לא מנהלים את מגה ולא יכולים לשאת בעלויות הניהול שלה. מה שהספקים יכלו לעשות ועשו הוא להסכים לדחיית חוב. הם הסכימו באופן חריג לדחות תשלום חובות של מאות מיליוני שקלים למשך שנתיים, לטובת הרשת ועובדיה, וכעת קיים ספק אם הכסף יוחזר.

"הפרשה הזו מתנהלת כבר יותר משנה, ובמהלכה ראו הספקים כיצד הרשת הולכת ונמוגה, ועדיין המשיכו לספק סחורה. הם המשיכו לספק לה סחורות גם כשהרשת פנתה לבית המשפט והודיעה כי אין בכוונתה לעמוד בחובותיה.

"אם לשוק ההון אין אמון ברשת, אם הצרכנים לא קונים בה - הרי שהספקים לא יכולים להתעלם מהמציאות ולהמשיך כרגיל. במצב הדברים הקיים מוטב למכור את מגה כמקשה אחת ואז לעשות הגנת נושים, כשהקניות העתידיות שלה יעשו במזומן".

בעוד עובדי מגה נלחמים על קיומה של הרשת, יו"ר ההסתדרות הכללית, אבי ניסנקורן, אמר הבוקר כי "יש להבטיח את מכירת מגה כמקשה אחת ולמנוע את הפגיעה בכ-3,500 העובדים ולהציל ספקים רבים מקריסה".

לדבריו, "חשוב להבטיח תנאי פרישה הוגנים לאלה מהעובדים שיוחלט על סיום העסקתם ברשת. העובדים וההסתדרות היו הראשונים לגלות אחריות מאז פרוץ המשבר במגה, ועובדי הרשות היו הראשונים לשלם את המחיר הכבד של האסון הכלכלי-חברתי שהגיע כעת לשיאו. נמשיך לפעול ככל הנדרש כדי להציל את מגה", אמר.