אלה שמחקות ואלה שמחכות: מה קורה עם הקרנות והתעודות?

בזמן שתעודות הסל בארץ מחכות להכרעה בנוגע לעתידן, לאחר שסבלו ב-2015 מפדיונות של כ-15 מיליארד שקל, הקרנות המחקות נהנו מעוד שנה פנטסטית, שביססה את מעמדן בתחום מוצרי המדד
■   החיסרון הגדול של תעודות הסל

דוחות- רווח-תזרים מזומנים/ קרדיט: שאטרסטוק
דוחות- רווח-תזרים מזומנים/ קרדיט: שאטרסטוק

שנה החולפת לא ממש האירה פנים לתעשיית החיסכון הפיננסי בישראל. לא פחות מ-50 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות ומתעודות הסל המקומיות, זאת למרות שביצועי השווקים היו סבירים (תשואות חיוביות חד-ספרתיות ברוב מדדי המניות והאג"ח המרכזיים), בטח ביחס למה שקורה בשוקי ההון מתחילת השנה הנוכחית.

למרות האכזבה ברמת התעשייה הפיננסית, תחום מוצרי אחד זכה לעדנה בסיכום 2015 - הקרנות המחקות. בזמן שתעודות הסל, אשר מחכות להכרעת רשות ני"ע בנוגע לעתידן (תיקון 21), פדו בשנה שעברה קרוב ל-15 מיליארד שקל, הקרנות המחקות דווקא נהנו מגיוסים נאים, בסך מצטבר של 4.3 מיליארד שקל.

עבור מוצרים אלו מדובר בהמשך המגמה החיובית, הנמשכת זה חמש שנים ברציפות, לאחר שמאז 2011 קפצו נכסי המחקות מ-3 מיליארד שקל, לסכום שיא של קרוב ל-30 מיליארד שקל כיום - צמיחה פנומנלית של כמעט 900%. לעומת זאת, בתקופה המקבילה רשמו תעודות הסל גידול צנוע יותר, של פחות מפי 2 בנכסים, לסך של 103.5 מיליארד שקל כיום, צמיחה שנבעה ברובה מהעליות בשווקים, ולא כתוצאה מגיוס כספים חדשים.

למעשה, בשנתיים האחרונות הפכו הקרנות המחקות לדומיננטיות בתעשיית מוצרי המדד המקומית, וכיום הן נותנות לתעודות הסל פייט אמיתי בקרב על הכספים המנוהלים והמיועצים הזורמים למכשירי השקעה פסיביים.

אם בעבר נמנעו מנהלי התיקים ומנהלי ההשקעות המוסדיים מרכישה של קרנות מחקות, כעת קשה למצוא תיק מוסדי ללא קרן מחקה. מנגד, אצל יועצי ההשקעות בבנקים, שהיו הראשונים לייעץ על המוצר - שיצא לדרכו במארס 2008 - ההמלצה להשקיע בקרנות מחקות רק הולכת ומתעצמת, ומאז יוני 2014, כמחצית מהגיוסים נטו בתעשיית קרנות הנאמנות (ללא כספיות) היו במחקות.

בדרך לאלף

בסיכום 2015 נוספו 65 קרנות מחקות חדשות לתעשייה המקומית, לעומת גידול של 56 בתעודות הסל, שלזכות מנהליהן ניתן לזקוף כי הם סובלים בחודשים האחרונים מ"עוצר הנפקות" מצד רשות ני"ע. נכון להיום, מוצעות בישראל 637 תעודות, לצד 230 קרנות מחקות - לעומת היצע של 391 ו-69 לפני חמש שנים - גידול מרשים של 88%. בקצב הנוכחי, סביר שבשנה הבאה נחזה בהשקת מוצר המדד האלף בישראל.

בהיבט המוצרי, בולטת העובדה כי בניגוד גמור להקצאת הנכסים המסורתית של החוסך הישראלי בקרנות הנאמנות - כ-90% לאיגרות חוב והיתר למניות - רוב מוצרי המדד בתעשייה המקומית עוקבים אחר מדדי מניות. נכון להיום, מוצעים בארץ 456 מוצרים מנייתיים פסיביים, חלקם ארוזים בתוך מוצר המורכב ממספר מדדי מניות, ועוד 292 מוצרים דומים העוקבים אחר מדדי אג"ח.

כשמדברים על מוצרי מדד, חייבים להתייחס למדדים עצמם. כאן הסיפור מאוד פשוט - שני גופים שולטים ביד רמה בתעשייה.

מצד אחד, הבורסה לני"ע נהנית מלא פחות מ-465 מוצרים המשתמשים במדדיה כנכס מעקב, מתוכם 343 כמדד יחיד והיתר כחלק מסל מדדים המרכיב את המוצר. ברמת הנכסים, המוצרים העוקבים אחר מדדי הבורסה (כולל במוצרים המורכבים) מרכזים סכום אסטרונומי של 69 מיליארד שקל - יותר ממחצית מהנכסים המנוהלים בתעשייה.

באפיק המנייתי בולט מדד ת"א 100 עם 13.7 מיליארד שקל נכסים ו-74 מוצרים שעושים בו שימוש. באפיק איגרות החוב מוביל תל-בונד 20 עם נכסים בסך 6.5 מיליארד שקל, בנטרול החזקות צולבות. יחד עם זאת, מדד האג"ח הנפוץ ביותר בקרב המוצרים המורכבים הנו ממשלתי שקלי 2-5 שנים, שמופיע ב-42 סלים שונים.

מצד שני, מדדי S&P דאו ג'ונס משמשים כנכס מעקב ב-183 מוצרי מדד (בשליש מהם הם חלק מסל מדדים) והם מרכזים נטו סך נכסים של 20.7 מיליארד שקל. באופן טבעי, S&P 500 מוביל הן בכמות המוצרים שבהם הוא משמש כנכס מעקב (61) והן בסך הנכסים נטו המשורשרים למדד (11.6 מיליארד שקל, כולל מורכבות).

יתרון לגופים עם שני המוצרים

האבולוציה של ענף תעודות הסל הביאה לכך שככל שחלפו השנים, מספר השחקנים בענף התכנס לארבעה בלבד, שמרכיבים אותו כיום. מנגד, בענף הקרנות המחקות, ככל שנוקפות השנים מספר השחקנים שמבקש לנגוס בעוגה התופחת דווקא הולך וגדל: מארבעה גופים בשנה הראשונה לפעילותו (2008) עד לעשרה כיום.

מאחר שכל מנהלי התעודות נמנים עם בתי השקעות שמחזיקים במקביל גם בפעילות קרנות מחקות, ניתן לבחון את תעשיית מוצרי המדד בישראל דרך אותם עשרה גופים.

נכון להיום, בית ההשקעות שמחזיק בסך הנכסים הגדול בתחום הפסיבי הוא מיטב דש, עם 33.6 מיליארד שקל, זאת הודות לתכלית, אשר מובילה בהיקף הנכסים בענף התעודות. במקום השני בדירוג בתי ההשקעות המנהלים מוצרי מדד ממוקם אקסלנס, עם נכסים מנוהלים בסך של 32.8 מיליארד שקל, המפוזרים בין 215 מוצרים שונים. הבאים בתור הם פסגות והראל, שגם הם נהנים מהיתרון של הצעת שני המוצרים במקביל. בהקשר זה, חשוב לציין כי עד כה גופים אלה התמקדו בעיקר בענף התעודות, אשר נחשב לרווחי יותר בעבור בית ההשקעות.

שישה בתי ההשקעות שסוגרים את הרשימה אינם מחזיקים בפעילות תעודות סל, ולכן, באופן טבעי, היקף הנכסים שלהם במוצרי מדד נמוך בהשוואה לגופים המובילים בטבלה. בראש מנהלי הקרנות המחקות בישראל צועד מגדל שוקי הון, שמותג הקרנות המחקות שלו "MTF" נטל בשנת 2010 את ההובלה בתחום מכלל פיננסים, ומאז הגדיל את סך הנכסים המנוהלים שלו מ-1.2 מיליארד שקל ל-13 מיליארד שקל בסיום השנה החולפת.

אחריו ברשימה נמצא אי.בי.אי, שרשם בשנה שעברה את הגיוס הגבוה ביותר בענף (1.8 מיליארד שקל), אשר אפשרו לו לחצות את רף 5 מיליארד השקלים במחקות. יתר הגופים המציעים קרנות מחקות הצטרפו למשחק במהלך השנתיים האחרונות, ועדיין לא צברו מסה משמעותית של נכסים בתחום.

במבט קדימה, הקרנות המחקות צפויות להמשיך וליהנות בתקופה הקרובה מהרוח הגבית שסוחפת אותן בשנים האחרונות. המצב הרגולטורי הנוכחי, שתוקע את הגלגלים למנהלי התעודות, תורם להגדלת ההיצע של המוצרים במחקות, כולל התרחבות למדדים בחו"ל, שחלקם אינם אפשריים בתעודות (בשל היעדר כלים להתכסות על ני"ע במדד במקביל לעמידה בהתחייבות להשגת תשואת המדד בכל עת).

נוסף על כך, יותר ויותר מנהלים ויועצים בתחום ההשקעות מבצעים פעילות מסחר ישירה במוצרי המדד, במקום דרך חדרי העיסקאות של הגופים, מגמה שמחזקת את המחקות על חשבון התעודות. מכאן שגם ב-2016 נראה בצד אחד את אלה שמחקות, ובצד השני את אלה שמחכות.

הכותב הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

התפתחות הנכסים
 התפתחות הנכסים

צרו איתנו קשר *5988