חדוה בר: חשיפת הבנקים לטייקונים ירדה משמעותית

המפקחת על הבנקים בוועדת הכספים: גם למשקי הבית עושים הסדרי חוב ■ מנכ"ל איגוד הבנקים: הבנקים מוותרים לעסקים על חובות ורודפים את משקי הבית? "תמונה מעוותת"

המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר טוענת כי החשיפה של הבנקים לטייקונים ירדה משמעותית בשנים האחרונות, וכי היום אותם טייקונים ממומנים בעיקר ע"י המוסדיים.

בדיון שנערך היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת אמרה בר בהופעה ראשונה שלה בוועדת הכספים כי "בנק ישראל הפיק לקחים מהפסדי העבר ובין היתר הוקשחה מדיניות העבר". לדבריה, "הפיקוח הוביל מגבלות מחמירות בנוגע ללווים גדולים", ופעל ל"הסטת פעילות הבנקים למשקי בית ועסקים קטנים". עוד הדגישה כי "החשיפה של הבנקים ללווים הגדולים ירדה דרמטית", וכי הם "עדיין מנהלים הלוואות שהגיעו לכשל של לווים גדולים, שניתנו בעבר".

כאמור, בר הדגישה כי "הלווים הגדולים ממומנים היום בעיקר ע"י המוסדיים", ולא ע"י הבנקים. לדבריה, בשנים האחרונות חשיפת הבנקים ללווים הגדולים ירדה מ-10.1% מסך האשראי ב-2008 ל-4.5% ב-2015).

בר גם אמרה שהסדרי חוב נעשו לא רק לטייקונים אלא גם למשקי בית, במקרים של "קשיים חמורים". לפי הנתונים שהציגה בר, בשנים 2013-2014 בוצעו הסדרי חוב ליותר מ-26 אלף לקוחות פרטיים בהיקף של 845 מיליון שקל.

בר הדגישה בדיון גם את הנכונות של בנק ישראל לפעול להגברת התחרות במערכת הפיננסית, לאור הצעדים האחרונים של הפיקוח על הבנקים בתחום כאשר ברקע טיוטת המלצות ועדת שטרום שהציתה מחלוקות קשות בין האוצר לבנק ישראל.

בנושא העמלות שגובים הבנקים אמרה בר כי "הפיקוח הגדיר מסלול עמלות בסיסי במחיר מפוקח דבר שאפשר למחיר סל העמלות השכיחות שמשלמים משקי הבית לרדת ב-18%. כך גם לגבי עלות שירותי העו"ש שנמוכה היום ביחס לעלויות שירותים אחרים שצורך משק הבית (קו טלפון רגיל, שירותי אינטרנט ועוד). בניגוד למצב האמור, משקי בית שעושים פעילות מורכבות (ני"ע, מט"ח) משלמים יותר".

בר גם הדגישה כי "העמלות למשקי בית ירדו מאוד בשנים האחרונות. לקוחות יכולים להוזיל עלויות באופן מיידי דרך אינטרנט. הגברת התחרות, הטכנולוגיה והתייעלות המערכת יובילו להוזלה נוספת של עלות השירותים הבנקאיים והאשראי ושיפור המוצר ללקוחות". 

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, הוסיף כי "התמונה שמצוירת לפיה הבנקים מוותרים לעסקים על חובות ללא סיבה, בעוד את משקי הבית רודפים עד חורמה, היא תמונה מעוותת לחלוטין ובמידה רבה הפוכה מתמונת המציאות. כשנותנים אשראי, תמיד יהיו כאלה שיגיעו למצב של חדלות פירעון, אבל השאלה היא האם זה מלמד על בעיה במערכת - והתשובה לכך היא חד משמעית, לא".

פרל טען כי יכולת העמדת האשראי של הבנקים בישראל הוכיחה את עצמה בכל המבחנים. הוא הציג נתונים רשמיים, לפיהם שיעור החובות הפגומים במערכת הבנקאות בישראל מגיע ל-2.2% מסך האשראי, בעוד במדינות ה-OECD מגיע שיעור החובות הפגומים לשיעור של 6.2%.

"הבנקים בישראל", אמר פרל, "ידעו לתת אשראי באופן איכותי יותר מרוב המערכות בעולם".

בדיון נכח גם יו״ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, ואמר: "שינוי מבנה הבורסה בהובלת משרד האוצר ורשות ניירות ערך, הפרדה בין חברות לבעלות בבורסה, הוצאת הבנקים משליטה בבורסה, והוספת שחקנים - חברי בורסה שדרכם עושים פעילות במסחר בניירות ערך, ייצרו תחרות שלא הייתה עד כה. אני מאמין שרק תחרות מהסוג הזה יכולה להוביל להוזלה של מאות מיליוני שקלים בשנה לטובת הציבור, ומיליארדי שקלים על פני שנים".