בנק לאומי מזהיר את ועדת שטרום מפגיעה במשקי הבית בסכום של עד כ-600 שקל בשנה באופן ישיר אם ייושמו המלצות הוועדה להגברת התחרות בבנקים. 

נציגי הבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, הגיעו היום (א') לירושלים לשימוע אצל חברי ועדת שטרום, ויחד איתם עו"ד דוד תדמור. הם חזרו ושוב על הטענות שעלו כבר ע"י איגוד הבנקים ובנק ישראל, ועיקרן: התנגדות לאיסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים, יישום המלצות הוועדה לא יועיל לתחרות, הריביות בהלוואות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי נמוכים בהשוואה הבינלאומית, אין בישראל בעיית היצע אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לעולם וההפרדה בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים לא תיצור מקור חדש של אשראי לעסקים קטנים.

מעבר לכך, לאומי טוען כי המלצות הוועדה לא יעמדו במבחן בג"ץ. "הוועדה אינה מנמקת את האיזון שהיא חייבת לפי הדין לבצע בין הפגיעה בזכויות הקניין, העיסוק והשוויון, ובין אינטרסים אחרים שהוועדה מקדמת", טוען הבנק. "הוועדה גם לא פרסמה חוות דעת משפטית מנומקת. קיים ספק ממשי ביותר ביחס לחוקיות המלצות הוועדה לעניין חובת ההפרדה, איסור ההנפקה, מועדי המכירה, והעמלה הצולבת". בבנק טוענים כי לא קיימת תשתית עובדתית התומכת בהמלצות הוועדה, וכן סבורים כי הנזק הפוטנציאלי עולה על התועלת. הם גם מזכירים שהמלצות הוועדה מתעלמות מצעדים שכבר ננקטו והאמצעים הננקטים במקביל בימים אלה לקידום התחרות בבנקים, וכן טוענים כי הוועדה מתעלמת מאמצעים חלופיים.

בשימוע היום "הסתייעו" נציגי לאומי ב"שחקן חיזוק" - נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' סטנלי פישר (היום סגן יו"רית הפד), ומצטטים מדברים שאמר ביולי 2008 בוועדת הכלכלה: "זוהי הצעה מסוכנת. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים לא תגביר בהכרח את התחרות בשוקי כרטיסי האשראי, האשראי הקמעונאי והבנקאות הקמעונאית והיא אף עלולה לפגוע בצרכן. על פי מחקר שערכנו, והניסיון הבינלאומי, ברור כי קיים סיכון גבוה לכך שהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תביא דווקא להעלאת מחירי האשראי שניתנים באמצעות כרטיסי האשראי". כידוע, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מחזיקה היום בעמדות דומות ומתנגדת להמלצות רבות של ועדת שטרום בטענה כי הן עלולות לפגוע ביציבות הבנקים.

בלאומי מזהירים כי לאחר מכירת ישראכרט ולאומי קארד העסקים הקטנים דווקא ייפגעו. מדוע? כיוון שהעסקים מקבלים אשראי שוטף מחברות כרטיסי האשראי כנגד שעבוד תקבולים, כאשר התקבולים מהווים בטוחה מיטבית בגלל זיקת הבעלות בין החברות לבין הבנקים. "לאחר ההפרדה", טוענים בלאומי, "דירוג חברות כרטיסי האשראי בהכרח יירד, ובהתאמה תיפגע הבטוחה. התוצאה המתחייבת: במקום להועיל, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תפגע בעסקים הקטנים, משום שהיא תייקר להם את עלות האשראי השוטף".

אך לטענת לאומי לא רק העסקים ייפגעו, אלא גם משקי הבית, שכן חברות כרטיסי האשראי ישלמו יותר על גיוסי ההון שלהן ויגלגלו זאת לצרכן. יתרה מזאת, בלאומי מתייחסים גם לבעיית מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים לחברות כרטיסי האשראי בהיקף של כ-55 מיליארד שקל בשנה, ולבעיה שעלולה להיווצר לאחר ההפרדה, שכן מסגרות האשראי כבר לא יהיו זמינות. ההערכה היא כי ישראכרט ולאומי קארד ייאלצו להקטין מסגרות אשראי ללקוחות ואף להתחיל לגבות תשלום (ריבית) מהלקוחות בגין המסגרות הקיימות, תשלום שלא נגבה היום. המסגרות מאפשרות חיוב נדחה של התשלומים ב-17 ימים בממוצע.

"השינוי שמציעה הוועדה יעלה הרבה כסף לצרכן הישראלי", מזהירים בבנק לאומי. "המעבר מכרטיס חיוב נדחה לכרטיס חיוב מיידי (דביט) משמעו, קודם כל, אבדן 17 ימי אשראי חינם בחודש. השינוי הזה יעלה בממוצע לכל בית אב בישראל בין 370 שקל ל-582 שקל בשנה (בהנחת ריבית של 7%-11%). בפועל הסכום גדול יותר: לא לכל בית אב יש כרטיס אשראי. בנוסף, צרכן ישראלי שיאבד גם את האפשרות לשלם עד 6 תשלומים ללא ריבית, יישלם סכום נוסף שבין 21 שקל ל-33 שקל על כל 1,000 שקל שיוצא בכרטיס אשראי. מהרכישות בכרטיסי אשראי (כ-240 מיליארד שקל בשנה), 30% הם חיובים בתשלומים ללא ריבית; לכן אבדן האפשרות לשלם בתשלומים ללא ריבית, במצטבר, משקף אבדן ערך גדול מאד לצרכן הישראלי".

 

נציגי לאומי טענו גם שהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תייקר את עלות האשראי הצרכני בשל העלויות הגבוהות שיוטלו על ישראכרט ולאומי קארד. הם הביאו כהשוואה את הפרדת בנק אגוד מקבוצת לאומי ב-1993, והדגישו כי "בנק אגוד נסמך מזה 15 שנים על שירותי המחשוב של בנק לאומי. הסתמכות בלתי נמנעת זו נובע מהעלויות הטכנולוגיות העצומות בתחום".

בבנק מזהירים מ"פגיעה חמורה ולא הגיונית בניהול תזרים המזומנים של משק הבית בישראל", ובעיקר מ"פגיעה בלקוחות חלשים - הם יעברו בגלל המלצות הוועדה מחיוב נדחה (ריבית
בחינם ותשלומים ללא ריבית) לחיוב מידי, בלי אפשרות לקבל אשראי צרכני או בלי אפשרות לשלם את הריבית בגינו; אין הוראות קבע - חוזרים לימים של הוראת קבע רק מחשבון הבנק; ייקור מיותר של עלות הרכישה לצרכן, בגלל ביטול האפשרות לשלם בתשלומים ללא ריבית ל-180 יום בממוצע; פגיעה בתחרות בין בתי העסק, בגלל ביטול האפשרות לשלם בתשלומים ללא ריבית".

מעבר לכך, בלאומי מוחים גם על פרק הזמן הקצר שיינתן למכירת לאומי קארד, מה שעלול לגרום לטענתם ל"פגיעה בשווי הנכס". את הפחתת העמלה הצולבת לפני מכירת לאומי קארד הם מגדירים כ"פגיעה אנושה ולחלוטין בלתי סבירה" בבנק, ומדגישים כי "מעבר לסליקה יומית יאלץ את החברה לגייס הון נוסף ולשנות מתכונת פעילות".

אז מציעים בלאומי כאלטרנטיבה? צעדים שיכולים לעודד את התחרות כגון שיתוף פעולה בין חברות כרטיסי האשראי למוסדיים להגברת התחרות, מניעת בלעדיות בהנפקה ובסליקה של מותג כרטיסי אשראי, הקלת הרגולציה על הגופים המוסדיים, קידום האיגוח בישראל והסרת חסמים לכניסת גופים חדשים.