גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיללת את האחר בסיטואציה מסוימת? אתה עשוי לשלם על כך לא מעט

היכן עובר הגבול בין שפת רחוב לבין קללות וביטויים דיבתיים ומבזים אשר יכולים להוות עילה לתביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע? ■ מספר פסקי דין בנושא שופכים אור על הסוגיה

גבר מקלל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גבר מקלל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

"זו מדינה דמוקרטית, גם לקלל מותר", זהו משפט שגור בפיו של כל אחד כמעט. מחד, אנו מצרים על השפה הרפה ומשולחת הרסן. מאידך, לא ניתן להתעלם ואף להתפעל מכמה עמוק טבוע חופש הדיבור בשיטה המיוחדת ומלאת הקטבים שמייחדת את ישראל.

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי", כך קבע כבוד השופט אליעזר ריבלין. (ע"א 9462/04 מורדוב נ' ידיעות אחרונות). והאמור מעלה מפנה אותנו לשאלה שעשויה לעניין אתכם הקוראים: כמה עולה בימינו אנו לקלל את האחר?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, על תתי-סעיפיו, מגדיר כי לשון הרע בין השאר היא דבר שיכול לבזות ולהשפיל אדם. סעיף קטן (4) מרחיב את ההגדרה של לשון הרע גם לדבר שפרסומו עלול להשפיל ולבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

נשאלת השאלה היכן עובר הגבול הדקיק בין שפת רחוב לבין דברים דיבתיים אשר יכולים להוות עילה לתביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע.

בתי המשפט השונים יבחנו עניין זה בעיניים אובייקטיביות ועל-פי מידת השפעת הפרסום הדיבתי בעיני הקהל הרחב על האדם הנפגע.

במאמר זה אנסה לסקור בקצרה מספר פסקי דין אשר ניתנו בעקבות תביעות שהוגשו, כאשר עילת התביעה המרכזית היא קללות בתחום הגידופים וביטויים מבזים אשר בתי המשפט השונים הצמידו להם מעין "תג מחיר":

- "בן זונה" (ת"א 18676/01): נתבע שקיבל כתב בית דין לידיו באמצעות שליח, החל לקלל את התובע, עורך דין במקצועו, אל מול הנוכחים במקום. במקום בו נתבקש לחתום כתב "תאופיק בן זונה", כבוד השופט א. גונן בבית משפט השלום בחיפה חייב את הנתבע לשלם לתובע 15 אלף שקל.

- "יא חתיכת הומו", "ההומו הזה למד לזיין" (ת"א 39777-12-11): במסגרת תביעה שהוגשה בגין עוולת התקיפה, כמו גם עוולת לשון הרע, קבעה כבוד השופטת מעיין צור מבית משפט השלום בחיפה כי במציאות של ימינו המילה "הומו" עדיין יכולה לעלות בהקשרים מסוימים כדי לשון הרע. הפיצוי שהתקבל עבור הלשון הרע בלבד בפסק הדין עמד על 25 אלף שקל.

- "משוגעת", "חולת נפש" (עמ"ש 47311-10-13): התביעה הנ"ל החלה בבית משפט לענייני משפחה, שם חויבו הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 300 אלף שקל בגין שורה של פרסומי לשון הרע. המרכזיים שבהם היו פרסומים שהעלילו הנתבעים על התובעת על כך שהיא "משוגעת" ו"חולת נפש". הנתבעים ערערו על תוצאות פסק הדין, וערכאת הערעור החליטה להעלות את סכום הפיצויים שנפסקו בתיק הנ"ל לסכום של 400 אלף שקל.

- "שקרן", "גנב מנוול" (ת"א 18536-07): במהלך אסיפת דיירים כינה הנתבע את התובע "שקרן" ו"גנב מנוול". כבוד השופט רמזי חזיז מבית משפט השלום בחיפה חייב את הנתבע לשלם 8,000 שקל כפיצויים ו-5,500 שקל כהוצאות משפט.

- "קוקסינל" (ת"א 31574-05-12): התביעה הוגשה כנגד מרואיין בתוכנית רדיו שכינה את התובע כמה פעמים "קוקסינל". כבוד השופטת ריבה ניב מבית משפט השלום בתל-אביב חייבה את הנתבע לשלם 60 אלף שקל פיצויים.

 - "טינופת", "חלאה", "שודד תאב-בצע", "סיטרא אחרא" (תמ"ש 34585-07-13): הליך שהחל בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, שם הוגשה תביעה על-ידי אח כנגד אחותו אשר הפיצה השמצות במיילים כנגד אחיה בין בני המשפחה ומכריהם של האחים. ייאמר כבר כעת כי הוגשו תביעות נגדיות בתיק זה, אך הן נדחו. כבוד השופט ברגר מבית משפט לענייני משפחה בחיפה פסק פיצוי בסך 35 אלף שקל. על הסכום שנפסק הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, אשר דחה אותם ולא ראה לנכון להתערב בסכום הפיצויים שנפסק. לאחר מכן הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. כבוד השופט אליקים רובינשטיין לא קיבל את בקשת רשות הערעור והשאיר את הפיצוי על כנו.

- "ג'יגולו" (ת"א 19646-08): במסגרת סכסוך שכנים התובע ניסה לאטום את דירת הוריו. או-אז השכנה בבניין הזמינה משטרה וכינתה את התובע כמה פעמים כ"ג'יגולו". כבוד השופטת מלכה אביב מבית משפט השלום בירושלים חייבה את הנתבעות לשלם לתובע פיצוי כספי של 70 אלף שקל.

- "אייכמן" (תא"מ 24955-07-14): מנהל מרשות האוכלוסין תבע פעיל חברתי אשר צעק במסדרונות בית המשפט את המילים "אייכמן" ו"רוצח". כבוד השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל-אביב פסק פיצויים על סך 15 אלף שקל והוצאות משפט על סך 7,500 שקל.

- "נאצי" (ת"א 78285/96): הנתבע הפיץ כרזות ובו השווה את התובע לאדולף היטלר. כבוד השופטת דליה מארק-הורניצ'ק מבית משפט השלום בתל אביב חייבה את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 100 אלף שקל, בנוסף ל-47 אלף שקל שכר-טרחת עורך דין. 

- "ערבי, נבלה, צורר יהודים" (ת"א 9673-02-10): תביעת לשון הרע שהוגשה בשל סכסוך שכנים ארוך-שנים, ובו הנתבעת תלתה על לוח המודעות בבניין שלט, עליו נכתב כי התובע הוא "ערבי, נבלה, צורר יהודים". השופטת הלית סליש מבית משפט השלום בראשון-לציון קבעה כי הנתבעת תשלם פיצוי של 15 אלף שקל. 

- "אתיופי מסריח" (ת"א 6833-10-12): התובע, עובד בחניון במרכז הארץ, תבע את הנתבעת על כך שהטיחה בו את קריאת הגנאי "אתיופי מסריח" כמה פעמים שונות. כבוד השופט ירון גת מבית משפט השלום בתל-אביב חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגובה 35 אלף שקל.

- "שטן" (תא"מ 1220-09): במסגרת הספדים שנאמרו בלוויה, קרא בעל הנפטרת לאחות הנפטרת "שטן" בנוכחות כל באי הלוויה. כבוד השופט אורן שוורץ מבית משפט השלום בראשון-לציון חייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 10,000 שקל.

הזכות לשם טוב

לסיכום, חרף אווירת חירויות הפרט וחופש הביטוי שאפיינה את העשור הקודם לשיטת המשפט שלנו, ניתן לראות בבירור שבתי המשפט יוצרים יש מאין "מחירון לקללות". יש מילים וביטויים שבין קרובים יכולים להיתפס כמבדחות, אולם אם הם נאמרים בנסיבות מסוימות ובהקשרים מסוימים, הם עלולים לעלות ליוצרן ומפיצן ביוקר.

אמת, מרתיעים הם הדברים האמורים ומעלים חשש אמיתי לפגיעה בחופש הדיבור שמאפיין את החברה הדמוקרטית המודרנית עוד מימיו של ג'ון סטיוארט מיל. רבים אף יקומו וישמיעו קול מחאה אל מול אותן פסיקות, שלגישתם מחרבות את הדמוקרטיה כשיטה בה שולטים הערכים ולא רק הרוב. הלא כן?

לא בטוח. אל מול אותה זכות קריטית ואינהרנטית לחיים המודרניים, עומדת לה בצד, כשראשה חפוי מעט, הזכות לשם טוב. אמרו חז"ל: "טוב שם משמן טוב". אמרו, והואילו בתקנתם. חשוב לזכור כי התמורות הטכנולוגיות מהעשור האחרון הביאו עימן את היכולת לרמוס ולקצוץ עד דק את אופיו, פרנסתו ועתידו של פלוני, ואף אם לא עוול בכפו.

חשוב עוד יותר להבין ולזכור כי האמור מעלה לקוח מתוך פסקי דין בהם הסיפורים העובדתיים הותירו רושם חמור על השופטים היושבים בדין, ובהתאם נפסקו הפיצויים בגין הקללות.

טוב נעשה אם נדבר בחופשיות ונביע את דעתנו בכל עניין ועניין, תמיד. טוב שנילחם בדרכו של וולטייר על זכותו של האחר להביע עמדתו בקול, גם אם זו נוגדת את שלנו. אך בטרם נתיר חרצובות לשוננו, ונשתלח בפלוני בצורה שעלולה לפגוע בשמו היקר לו משמנו, נזכור תמיד שיש דין ויש דיין בישראל.

 עו"ד בן קרפל עוסק בתחום לשון הרע. 

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותב, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.

עוד כתבות

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

אראל סגל / צילום: איל יצהר, גלובס

ההשעיה הסתיימה: אראל סג"ל יחזור מחר להגיש את תוכניתו בתאגיד

ביום חמישי הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור בעקבות השתתפותו בסרטון בחירות של הליכוד ● היום הודיע התאגיד כי "הובהר לסג"ל כי כעיתונאי בשידור הציבורי מצופה ממנו להקפיד על שמירת הקוד האתי, ובתום הבירור הוחלט כי הוא ישוב להגיש את תוכניתו החל ממחר"

בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נתניהו ביקש מזנדברג קיזוז בהצבעת החסינות של כץ - אך הופיע ותמך

ל"גלובס" נמסר כי בנימין נתניהו פנה לח"כ תמר זנדברג, שילדה בת בימים האחרונים, בבקשה להתקזז איתה בהצבעה היום ● בקשת החסינות של ח"כ כץ עברה ברוב של 62 נגד 43

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

קו הכסף: כך הרוויחו יזמי הרכבת הקלה בירושלים מיליארד שקל על חשבון המדינה

בעלי המניות של הזכיינית סיטיפס עשו עסקה חלומית בזמן שהמדינה שילמה שכר לימוד אסטרונומי ● בין המרוויחים: קרן המורים והגננות שעשתה סיבוב מדהים עם תשואה של מאות אחוזים תוך פחות מ-4 שנים

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על לעובדים: "ימים קשים לפנינו, ייתכן שיידרשו צעדים דרמטיים והחלטות כואבות"

גונן אוסישקין שלח מייל לעובדי אל על ובו התייחס להשלכות נגיף הקורונה ● אל על הוציאה דיווח נוסף לבורסה בדבר "השלכות נגיף הקורונה על פעילות החברה"

תצפית מלמעלה - נווה אילן ירושלים / יח"צ

לקראת המעבר לאולפנים החדשים: חשש בחדשות 13 מפני גל פיטורים

בהנהלת החברה מסרבים להתחייב שלא ייצאו בחודשים הקרובים למהלך של פיטורי צמצום - "והדבר", כך טוען הוועד, "מדליק נורה אדומה של ממש"

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

התחדשות נהריה  / הדמיה: עוזי גורדון אדריכלים

הוועדה המחוזית צפון אישרה היום תוכנית לפיתוח העיר נהריה ב-20 השנים הקרובות

מסמך מדיניות פיתוח העיר שאומץ על ידי הוועדה המחוזית גילה שלמרקם הקיים בעיר נהריה יש כושר נשיאה מפתיע ● על פיו, ניתן להגיע בנהריה ליעד של 200,000 תושבים במסגרת התחדשות עירונית ואינפילים

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל  יצהר

נכסים ובניין ואי.די.בי סיכמו על יחס ההמרה של הלוואת הבעלים ל-IDB

הסיכום מהווה את השלב הראשון בעסקת בעלי העניין שמקדם אדוארדו אלשטיין למכירת חלקה של אי.די.בי ב-IDBG לידי נכסים ובניין

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס, יח"צ

כמה תמלוגים הרוויחה המדינה ממאגר תמר עד היום?

משרד האנרגיה דיווח כי התמלוגים מגז טבעי עמדו על 842 מיליון שקל ב-2019 - הרוב ממאגר תמר ● השנה התמורה הנמוכה ביותר הגיעה מלוויתן, אך בשנה הבאה המאגר צפוי להכפיל את היקף התמלוגים

מימין: מטוס של אל על, אוריין ומלון הרודס של פתאל / צילומים: סיון פרג' ומצגות חברות. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם פתאל בפנים: יותר מ-20 חברות בבורסת ת"א כבר "נדבקו" בווירוס הקורונה וספגו ירידות חדות

בין הנפגעות הבולטות: אוריין, אל על וכנפיים ● היום הצטרפה אליהן פתאל החזקות, לאחר שדיווחה על צפי לביטול הזמנות

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה מעורבת בבורסה: אלקטריאון זינקה ב-16%, מניות הביטוח קפצו

מניות הביטוח זינקו על רקע דחייה של יישום תקן חשבונאי בהוראת רשות שוק ההון ● סאמיט התחזקה בכ-6% על רקע מחיקת החברה הבת בלונדון ● בזן הודיעה על החלטת עיריית חיפה שלא לחדש היתר זמני לצנרת שבה היא משתמשת ● בי.ג'י.איי נסקה בכ-40% על רקע כניסה למלונאות ודיור מוגן

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב הייבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

השופט דוד רוזן/ צילום: יונתן בלום

הנציב ממליץ לנקוט בצעדים נגד ראש יחידת התביעות: ניסתה לכסות את העובדות

ההמלצה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות באה במסגרת בירור תלונה שבה הגיע לנציבות התייחסות שאינה משקפת נכונה את עובדות האירוע של נשוא התלונה

רשות המסים תחייב דיווח בזמן אמת על כל עסקה / צילומים: איל יצהר, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חובת הדיווח בזמן אמת על עסקאות של 5,000 שקל: בעלי העסקים ובעלי המקצוע כמרקחה

חשיפת "גלובס" על התוכנית לחייב כל בעל עסק בדיווח בזמן אמת, מסעירה את בעלי העסקים • גם אנשי המקצוע מסכימים כי מדובר בצעד מסורבל שייצור תלות במערכת הממוחשבת של רשות המסים ולא בטוח כי יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות • ואיך התוכנית מסתדרת עם הבטחות הפוליטיקאים להקל על עסקים קטנים

נפתלי בנט / איל יצהר

האם נפתלי בנט באמת הפחית את ירי הרקטות ב-80%

בנט מתפאר שגישתו הנחרצת צמצמה את הירי מעזה פי חמישה ● ספרנו שיגורים ● המשרוקית של גלובס

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"