אודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר היום (ד') בפסגת הנדל"ן של "גלובס" שהתקיימה בתל אביב כי המדינה מעוניינת לקדם תחבורה ציבורית - גם אם המחיר יהיה פחות הכנסות ממסים. "למדינה יש רצון אדיר לקדם תחבורה ציבורית, ואנשים ייסעו בה גם אם המחיר של זה הוא שאנשים ייסעו פחות ברכב פרטי והמדינה תכניס פחות כסף ממסים", אמר אדירי. "השאלה היא איזה רכיב אחר יכול להחליף את המיסוי הזה בהכנסות המדינה, ויש כאן מקום לשיפורים. יש את מסי הקנייה של כלי רכב, מיסוי דיפרנציאלי לפי רמת הזיהום - ולפני כמה שנים לא היו כלי רכב קטנים ומזהמים פחות, ולכן מסי הקנייה בשנים האחרונות חכמים יותר. מערכת הבלו, לעומת זאת, אחידה ומחירי הדלק גבוהים; רוצים בצדק שנוריד את הבלו. כמו כל מס הוא לא נוח ולא אהוד, אבל הוא רכיב חשוב להכנסות המדינה".

בהתייחס לעבודות להקמת תשתית לרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים אמר אדירי כי כעת יש שני קווי רכבת קלה בירושלים בהליכי תכנון, והם יצטרפו לקו הקיים: "כשאתה מסתכל היום על מה שקורה במערכת הכבישים - אנחנו על חבית חומר נפץ. נהג ממוצע בישראל יבלה עוד שעה בכל יום על הכבישים, ויש לזה מחיר חברתי, כלכלי ובאיכות החיים; והוא מטורף. אין לנו שום ספק שצריך להשקיע".

סגן הממונה על התקציבים התייחס לבניית הקו האדום (בביצוע) והקו הסגול והירוק (בהליכי תכנון) של הרכבת הקלה בגוש דן ואמר: "יש תוכנית למספר קווים נוספים. לפני כשנה וחצי, עם מינהל התכנון ומשרד התחבורה, בחנו את הצורך שלנו לשנת 2040, ועלה צורך שאין ספק שנצטרך קווי מטרו אמיתיים, בלי קשר לרכבת הקלה. זה יהיה אמצעי אמצעי יותר ממשלים לרכבת הקלה.

"מטרופולין תל אביב ימנה מעל 5 מיליון אנשים ולכן צריך לקדם קווי תכנון של מטרו. במקביל צריך לעבוד על הדור הבא של הפרויקטים לתכנון קווי מטרו שיחצו את המטרופולין. לצד אלה, אנו ניצבים לפני עשור חשוב שיגבר בו העומס על הכבישים. אנו מנסים מאוד לקדם BOT בנת"צים וזאת תוך שילוב של מוניות שירות תוך שילוב אפליקציות מקובלות בעולם. אני מקווה שנצליח להוביל דברים אלה. בנוסף נפתח גם נתיבים מהירים שמאפשרים נסיעה בתשלום בכלי רכב".

שגרת חיים סבירה מאוד

מנכ"ל נת"ע, יהודה בר און, אמר בפאנל כי "כל תהליכי העבודה בקו האדום מתבצעים בקצב מרשים, ב-12 אתרים לאורך כל התוואי בהתאם ללוחות הזמנים המקוריים. הפקקים שהילכו עלינו אימים... ולמרות היקפי העבודות - הצלחנו לשמר כמעט שגרת חיים סבירה מאוד בכל רחבי גוש דן. בשאר הקווים, בעולם המושגים שלי כשמדברים על התוכנית הזו יש מספר רכיבים כמו זמן וכסף. לקו האדום יש לוחות זמנים ברורים ויש תקציב. לגבי הקו הירוק והסגול, יש תהליך של שמיעת ההתנגדות לתוכניות אלה, ובעוד כמה חודשים התוכנית הזאת תהיה מחייבת וניתן יהיה להוציא היתרי בנייה. אבל אין לה עדיין לוחות זמנים ואין כסף. מניח שבחודשים הקרובים הממשלה תחליט איך יבוצעו שני הפרויקטים האלה.

"לגבי המטרו, אנו עוד לא בשלב - אפילו לא ברגל אחת. יש הצעות ורעיונות, והוצע הצורך בקווים אלה כמוצר משלים לרכבת הקלה. בסך הכול יהיה כאן מוצר הוליסטי שלם שיתן מענה לצורך אמיתי למטרופולין תל אביב". באשר לשאלה, האם עד שנת 2021 יסתיים הקו האדום ברכבת הקלה, אמר בר און: "הצהרתי על אוקטובר 2021; בעוד פחות מ-6 שנים, מי שיבוא לכנס 'גלובס', יגיע מחיפה ברכבת, יגיע לתחנת ארלוזרוב וכעבור 7 דקות ו-42 שניות יהיה בנווה צדק ויגיע לכאן ויספיק לשתות קפה. כל מה שתכננו קורה: חצי שנה אחרי שיצאנו לדרך, אנו ממשיכים בעבודות חרף הרבה מאוד קשיים".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הביע בפאנל את התנגדותו הנחרצת לחשמול קו הרכבת בעירו: "זה לא יקרה בחיפה, אלא אם הרכבת תהיה בתוואי תת-קרקעי. לא נהיה מוכנים לחסום את חוף הים שלנו עם מתקני חשמל גדולים. זה לא יקרה בשום צורה".

יו"ר רכבת ישראל, חוסאם בשארה: "אנו בהליכי תכנון של תוכנית חשמול הרכבת לאורך של כ-420 ק"מ מסילה". בהתייחס לתוכנית להקמת מסילה רביעית בנתיבי איילון, שמתעכב זה שנים ארוכות, אמר בשארה: "תוואי איילון חשוב מאוד, ואין ספק שמסילה רביעית תגדיל משמעותית את קיבולת התנועה של רכבות. התכנון של המסילה נמצא בחברת נתיבי ישראל, והוא בהתקדמות".

מנכ"ל נתיבי ישראל, נסים פרץ, הוסיף: "למסילה הרביעית יש השפעות סביבתיות משמעותיות ביותר, והיא מחייבת תשתיות ניקוז נרחבות; מעל 2 מיליארד שקל לתשתיות ניקוז משמעותיות, ובניית מאגרים שימנעו זרימת מים לאילון תוך הקמת מאגר ענק בפארק אריאל שרון - או להסיט אותם, אולי באמצעות מנהרה מפארק שרון אל הים".

בהתייחס לפרשת השוחד והשחיתות בנתיבי ישראל שבה נעצרו בכירים בחברה, אמר פרץ: "זה אירוע מורכב קשה, ואין ספק בכך. יחד עם יו"ר הדירקטוריון, החלטנו לנהל את זה ולא להתנהל עם זה. אם לא נכנסים לתהליכים ניהוליים - החברה עלולה להיכנס למצב הקפאה, ומהלכים לא נעשים. פרסונלית אינני מתכוון להתבטא בנושא זה, ואיני עוסק בסוגיות משפטיות, אלא רק במהלכים ניהוליים הקשורים לחברה. קיבלתי החלטות עם הדירקטוריון עקב חוסר האמון שלי בחלק מהאנשים - והם עזבו את החברה. למרות כאלה, החברה הוציאה פרויקטים כספיים נרחבים מאוד ובסוף נביא את החברה למקום מצוין". במענה על השאלה האם תרבות ארגונית בנתיבי ישראל הובילה לפרשת השחיתות הנחקרת, השיב פרץ: "אין לקחת את היוצא מן הכלל אל הכלל עצמו. החברה כבר עוסקת בשינוי תהליכים".

משתתפי הדיון עסקו גם בסוגיית דרכי מימון של מיזמי תשתית גדולים: שאול בן שימול, שותף ומנהל פרויקטים וייעוץ חוב ב-BDO זיו האפט אמר, כי "יש מגמה ברורה ברשויות המקומיות, שם יש מיזמים המבוססים על שיטת ה-BOT. כמו גם הקמת מתקני פסולת בחלק מן הערים".

יריב נחמה, סגן החשבת הכללית באוצר, התייחס למהותם של פרויקטים של שיתוף פרטי-ציבורי (PPP) : "השיטה הזאת נכונה, וצוברת תאוצה ואם מנהלים נכון את חלוקת הסיכונים, אני חושב שזאת שיטה שתרמה רבות לקידום התשתיות בישראל".

מנכ"ל עיריית תל אביב, מנחם לייבה, התייחס לאתגרים של תל אביב על רקע העבודות לפיתוח התחבורה הציבורית בעיר: "לפתח את התשתיות להסעת המונים זה צו השעה והעיקר הוא שאנו ניתן תמיכה חזקה לכל מהלכיה של המדינה בנושא ויוכלו לפתח את התשתיות האלה. ברור שיהיו לזה השלכות ואולי השלכות כבדות".

לדברי לייבה "יש לעבודות שנעשות כבר היום על הקו האדום השלכות. אבל התחבורה הציבורית היא האמצעי היחיד שיכול להבטיח כאן איכות חיים וזה הדבר החשוב. מידת הנזק ומה יהיה? אנו יודעים להגיע להבנות עם המדינה ועם מי שצריך. הדבר החשוב הוא שמתחילים, ושתהיה כאן מערכת הסעת המונים מסודרת".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר בהתייחס להעתקת מכל האמוניה: "זו בושה שהמדינה צריכה לקבל על כך תזכורת ממזכ"ל חיזבאללה. המכל הזה גרם לנו ב-2006 הרבה דפיקות לב ועשינו פעולות חשאיות כדי שלא יקרה שם כלום - ועברו עשר שנים וזה עדיין עומד שם. בפי גלילות המדינה אזרה אומץ והעתיקה את חוות המכלים ובמקרה שלנו, זה לא מעניין אף אחד. יש שם יכולת אחסון של 12 אלף טון אמוניה, ואני מתיר רק 8 טון ורוב האמוניה היא לייצוא ומי צריך את זה שם. אני מציע למדינה שתקים במישור רותם מפעלים לייצור אמוניה, המדינה תוכל לעשות מזה כסף וגם תציל אותנו, כי אסון יכול לבוא עלינו בדיוק כמו שנסראללה אומר. תצריך לקחת את הפסיכי הזה ברצינות. אני סומך עליו כי הוא עושה את מה שהוא מאיים". 

במסגרת הפאנל הציע עו"ד גדעון פישר דרך מקורית לפתרון מצוקת הדיור. "יש להקים חברה ממשלתית שתפעל בשיטת BOT ותחל בפרויקט לייבוש חופי הים מול תל-אביב לטובת בניית מאות אלפי יחידות דיור, כפי שנעשה בהולנד כאשר בנו את אמסטרדם, בסינגפור ובדובאי", אמר פישר בפאנל.