הצעת חוק: נציגות עובדים בדירקטוריון של חברות ציבוריות

לפי ההצעה, בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב המעסיקה יותר מ-100 עובדים יכהנו דירקטורים מטעם העובדים

ח"כ מיכל בירן / צילום: יחצ
ח"כ מיכל בירן / צילום: יחצ

בשנים האחרונות עשו גורמים שונים, ובהם כנסת ישראל, מאמצים להעלות את מספר הנשים היושבות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. ובכל זאת, בישראל 2016, שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות של חברות ציבוריות עומד על כ-17% בלבד. כעת, במקביל למאבק על ייצוג נשי הולם, מנסים כמה חברי כנסת לקדם ייצוג בהנהלות של אוכלוסייה נוספת - עובדי החברות הציבוריות.

מיכל בירן, איתן כבל וחמישה חברי כנסת נוספים מהמחנה הציוני ניסחו בחודשים האחרונים הצעת חוק לתיקון חוק החברות, שתחייב למנות נציג מטעם העובדים בדירקטוריון. ההצעה תועבר בקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה ובהמשך תובא לאישור הכנסת. ההצעה נסמכת בין היתר על מחקרים של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בראשות רובי נתנזון. 

לפי ההצעה, בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב המעסיקה יותר מ-100 עובדים, יכהנו דירקטורים מטעם העובדים בהתאם לתנאים הבאים: אם הדירקטוריון מונה 2-15 חברים, ימונה לפחות דירקטור אחד מקרב העובדים; אם הדירקטוריון מונה יותר מ-15 חברים, ימונו לפחות שני דירקטורים מקרב העובדים.

לפי ההצעה, הדירקטורים מקרב העובדים ימונו על-ידי ועד העובדים היציג באותה חברה. בהיעדר ועד עובדים, ייבחרו הדירקטורים מטעם העובדים בבחירות. הדירקטור מקרב העובדים יהיה חייב לעבור הכשרה מתאימה, במימון החברה, ולא ימונה אדם שיש לו קירבה משפחתית לאחד מבעלי השליטה בחברה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בעידן שבו אנו חיים, לא ניתן לטעון כי החברות הציבוריות מחויבות אך ורק לבעלי המניות שלהן ולאינטרסים שלהם, שכן יש להן מחויבות לקבוצות נוספות באוכלוסייה, ובראש ובראשונה לציבור עובדיהן. יש צורך בהתערבות המחוקק שתבטיח שקולם של העובדים הישראלים והאינטרסים שלהם יבואו לידי ביטוי ויובאו בחשבון בהתנהלותה העסקית של החברה, כמו גם בהישגיה וברווחיה".

דוגמה מגרמניה

הצעת החוק מבוססת בין היתר על מסמך שפרסם מרכז המחקר של הכנסת וממנו עולה כי לשיתוף עובדים בדירקטוריונים עשויה להיות השפעה חיובית על רווחתם הכללית והאישית של העובדים. מחקרים אחרים, דוגמת זה שערכו ד"ר רובי נתנזון ואיתמר גזלה בנוגע לשיתוף עובדים בישראל ופורסם בחודש שעבר, גורסים כי שילוב עובדים בתפקידי הנהלה מביא לשיפור בביצועי החברה וליתרונות כלכליים.

"הדבר המרכזי שאנחנו מבקשים להשיג בהצעת החוק הוא שקיפות של החברות כלפי עובדיהן, וצוהר לדיאלוג בין ההנהלה לעובדים", אמרה היום ל"גלובס" ח"כ מיכל בירן. לדבריה, "אנחנו, יוזמי החוק, מאמינים שכאשר נציג של עובדים יישב בדירקטוריון החברה הוא יוכל לתווך ולספר לשאר העובדים מה הוחלט על ידי ההנהלה וזה ירגיע את העובדים ויגביר את השקיפות ואת האמון שלהם בדירקטוריון". בירן מוסיפה כי גם ההנהלות ירוויחו מכך, שכן הדירקטוריון, בטרם יקבל החלטות, "יוכל לשמוע ולברר באופן בלתי אמצעי מה מרגישים ומה חושבים העובדים שמכירים את השטח ולעתים חשופים לדברים שצמרת החברה אינה חשופה או מודעת אליהם".

לדברי בירן, היא התרשמה עמוקות מסיור שערכה באחרונה בגרמניה ובו ביקרה בחברות גדולות במדינה המשלבות זה זמן עובדים בדירקטוריונים שלהן. "בגרמניה, כמעט מחצית מחברי הדירקטוריון בחברות הגדולות הם עובדים. אמנם אין להם רוב, אבל יש להם נציגות משמעותית וזה תורם רבות לחברות הללו. ביקרנו בנמל המבורג, ברכבת לברלין, בחברת הסלולר טי-מובייל, ובכל החברות הללו ראינו איך שילוב העובדים מסייע לחברה ואיך הם לא מגיעים לעולם לשביתות בזכות השיתוף של העובדים. וזה לא שהעובדים מרוצים תמיד. גם שם יש אאוט-סורסינג ויש חילוקי דעות אבל הכול מתנהל בדיאלוג וזה מונע התנגשויות".

לדברי בירן, במדינות רבות באירופה ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים מכונים "השותפים החברתיים". "בארץ, במצב הנוכחי, זה היה נשמע כמעט מצחיק אם היו משתמשים בביטוי הזה כלפי המעסיקים. גם לאחר פסק דין פלאפון שבו נקבע מפורשות כי ההנהלות והחברות לא יכולות למנוע התארגנות עובדים, אנחנו עדיין רואים מקרים כאלו".

מחפשים חברות לפיילוט

בירן מדגישה כי על אף חשיבות החקיקה, היא אינה מספיקה. "לטעמי, האתגר החשוב ביותר שלנו הוא בהסברה למעסיקים כי שילוב עובדים בדירקטוריונים זה אינטרס שהוא משותף לדירקטוריון ולהנהלה ולעובדים". במקביל למאמצי החקיקה מנסים מקדמי החוק למצוא חברות שמוכנות להיכנס לפיילוט של שילוב עובדים בדירקטוריון, כדי להוכיח שמדובר בסיפור הצלחה. "באמצעות הפיילוט אנחנו מקווים שחברות ישתכנעו ששילוב העובדים בדירקטוריונים שווה כסף, כי כפי שראינו בגרמניה, הוא חוסך שביתות ומאבקים מיותרים ויוצר סביבת עבודה שבה העובדים יותר מחויבים ורתומים להצלחת החברה ומרגישים חלק ממנה".

האם ההצעה של בירן וחבריה תביא לשינוי מהותי וחיובי בחברות הציבוריות בארץ? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שזה לא יקרה בקלות ולא בקלות ההצעה תהפוך לחוק. לראיה, בזמן שבירן וחבריה מקדמים את הצעת החוק, הגישה ההסתדרות עתירה לבג"ץ נגד רשות החברות הממשלתיות בטענה כי הן אינן מיישמות את ההוראה בחוק החברות שמחייבת דירקטוריון של כל חברה ממשלתית (להבדיל מציבורית), שמעסיקה לפחות 100 עובדים, לכלול שני נציגים מקרב העובדים. השבוע (ב') קיים בג"ץ דיון בעתירה שהוגשה בחודש מאי בשנה שעברה ובה נטען כי רשות החברות הממשלתיות מנהיגה מדיניות בלתי כתובה של הדרת נציגי עובדים מן הדירקטוריונים כאשר במשך תקופה של יותר משנה לא בוצעו כלל מינויים של נציגי עובדים.

במוקד הדיון בבג"ץ עמדו מינויים בשתי חברות - חברת נתיבי ישראל, שהמינויים בה מעוכבים זה יותר משנתיים, ועמידר, שהמינויים בה מעוכבים זה שנה וחצי.

נציג הפרקליטות טען כי אין ראיה למדיניות של הדרת נציגי עובדים מן הדירקטוריונים, אך בסוף הדיון הורה בית המשפט לרשות החברות הממשלתיות לנמק בתוך 60 ימים מדוע לא יבוצעו המינויים לאלתר וכן לפרט בתצהיר את מדיניות רשות החברות הממשלתיות בנוגע למינוי נציגי עובדים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988