*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

המציאות מלמדת שאחד מתוך 5 אזרחים ימצא את עצמו נחקר לפחות פעם אחת בתחנת משטרה. חשוב לדעת שחקירת המשטרה מהווה את השלב החשוב ביותר בהליך הפלילי, ובמסגרתה נבנה תיק ראייתי נגד החשוד, הכול במטרה להשיג תשתית ראייתית שתספיק להגשת כתב אישום נגדו ותוביל בסופו של יום להרשעתו בדין.

כיצד אני יכול לדעת אם אני חשוד בביצוע עבירה?

ישנם שני סוגי נחקרים. הנחקר הנפוץ יותר הוא מי שחשוד בביצוע עבירה. לגבי נחקר שכזה קמה חובת האזהרה, דהיינו, חוקר המשטרה חייב לידע את הנחקר כי הוא נחקר כחשוד, ומשכך קמה לו זכות שתיקה וכן זכות להיוועץ בעורך דין.

הסוג השני של הנחקרים הם לרוב עדי ראייה לביצוע עבירה, שחקירתם מהווה שלב בדרך לאסוף אינפורמציה על ביצוע עבירה המצויה בחקירה. לנחקר שהוא לא בגדר חשוד ישנה חובה לענות על כל השאלות של חוקריו, מלבד שאלות שהתשובות עליהן מפלילות אותו, או-אז הוא יכול לענות לחוקריו כי "אני שומר על זכותי להימנע מהפללה עצמית". 

מהן זכויות חשוד בחקירה?

לחשוד בחקירת משטרה ישנן שתי זכויות עיקריות: האחת - זכות השתיקה, המאפשרת לחשוד לשתוק בחקירתו ולא לענות על שאלות חוקריו. חשוב לדעת שמי ששותק בחקירתו מחד לא מפליל עצמו, אולם מאידך הדבר מהווה חיזוק לראיות התביעה כנגדו. לכן, מומלץ ואף הכרחי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בטרם מחליטים אם לממש זכות זו או לא.

הזכות השנייה שקמה לחשוד בחקירה היא זכות ההיוועצות בעורך דין. חשוב לדעת כי היוועצות בעורך דין בטרם חקירה היא צעד לגיטימי המתחייב מהמעמד. מימוש זכות והיוועצות בעורך דין לעולם אינה עומדת לרועץ לחשוד, ומשכך כדאי להיוועץ בבעל מקצוע מבין עניין בטרם שמוסרים גרסה או לחלופין מחליטים לשתוק בחקירה.

במקרה שחשוד מבקש להיוועץ בעורך דין, וחוקרי המשטרה לא מאפשרים לו זאת, אני ממליץ לומר את המשפט הבא: "אני מאוד מעוניין לשתף עימך פעולה, אולם אעשה זאת רק לאחר שאתייעץ עם עורך דין", וכן לא למסור לחוקרי המשטרה שום אינפורמציה עד אשר תפגשו עורך דין. 

אולי כדאי להודות ולסיים עם זה?!

במשפט הישראלי הודאה בחקירה על ביצוע עבירה מהווה את "מלכת הראיות", ולרוב על סמך הודאה ניתן לבסס הרשעה בפלילים. חשוב להיזהר גם מהבטחות של חוקרים, שלעתים משדלים ומפתים חשודים להודות במיוחס להם, בטענה כי הודאה בחשדות תוביל לשחרור ממעצר או לחלופין לסיום החקירה. מדובר בהבטחות חסרות שחר שלרוב מובילות להכנת כר ראייתי פורה להרשעת הנאשם ובעבירות חמורות אף להותרתו במעצר.

משכך, ובכדי למנוע מצב בו אדם מעניק למשטרה את הראיה שתוביל להרשעתו בדין, מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שמקבלים כל החלטה בחקירה.

תרגילי חקירה

נקודת המוצא הראשונה היא שחוקר המשטרה אינו חבר שלכם, והוא נמצא שם כדי לבנות נגדכם תיק ראייתי שיוביל להרשעה בבית המשפט, אם וכאשר יוגש כתב אישום. לפיכך, כל שיחה "חברית" או "לא רשמית" תתועד מיד לאחר מכן במזכר כתוב שיצורף לתיק החקירה.

כמו כן, ידוע כי חלק משיטות החקירה שמפעילה המשטרה בתחנות המשטרה ובבתי המעצר כוללות שימוש באמצעי האזנה והקלטה וכן שימוש במדובבים שתפקידם לחלץ מחשודים הודאות מרשיעות. משכך, מומלץ שלא לדבר עם אדם מלבד עורך דינכם על החשדות המיוחסים לכם.

חתימה על החקירה

חשוב להקפיד בתום חקירה לקחת את פלט החקירה שמוציא החוקר, לקרוא אותו היטב ולבחון שהדברים אכן משקפים את הגרסה שמסרתם בחקירה. במקרה שנמצא כי הוספו פרטים/דברים הוצאו מהקשרם/הושמטו פרטים שנאמרו, זכותכם לעמוד על כך שהדברים יתוקנו ויובאו כראוי על הכתב - אחרת בשום פנים ואופן אל תחתמו על החקירה.

זכרו - בבוא היום אם יוגש נגדכם כתב אישום בבית משפט, יהיה בלתי אפשרי לשכנע את השופט שחתמתם על גרסה אותה לא מסרתם בחקירה, וכל סטייה או שינוי מגרסתכם במשטרה ייחשבו ל"עדות כבושה" (גרסה שלא ניתנה בהזדמנות הראשונה). משכך, חשוב והכרחי לעמוד על הגרסה המקורית ולחתום עליה רק אם היא משקפת את מה שמסרתם באופן מדויק וממצה.

לסיכום, במקרה שזומנתם לחקירת משטרה, חשוב והכרחי להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי. הניסיון מלמד כי התנהלות מושכלת בהליך החקירתי יכולה להוביל להימנעות מהגשת כתב אישום כנגד החשוד או לכל הפחות למזעור נזקים בעניינו. עובדה זו יש בה להשפיע פלאות על עתידו של החשוד ובמקרים לא מעטים אף על חירותו.

עו"ד פלילי חזי כהן

האמור בטור נכתב באופן כללי, ומובהר כי הוא אינו ייעוץ משפטי או תחליף להתייעצות מקצועית עם עורך דין.