גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קצת שקט

דיקטטורה ענייה, היסטוריה מדכדכת ושלווה בלתי נתפסת. פסח בווייטנאם

קצת שקט / איור: תמיר שפר
קצת שקט / איור: תמיר שפר

א. הטור הזה נכתב ברכבת לילה מלאו-קאי להאנוי, וייטנאם. בזמן שחלף מאז כתיבתו ועד פרסומו קרו לא מעט דברים גדולים ומשמעותיים בישראל, אבל אני, כמו שאומרים פוליטיקאים החשודים בשחיתות, לא עוסק בזה. השעה שתיים וחצי בלילה, שעון מקומי. המשפחה ישנה כולה, מתערסלת בתנודות הקרון. מהחלון נראים קווי מתאר מטושטשים: אגם גדול, אולי נהר, שעליו בתי סירה קטנים, הרים נישאים במרחק, יער, כפר קטן מתחלף בכפר קטן, פה ושם דולק אור בחלון. כבר חמישה ימים שאנחנו במדינה הזו. פעם ראשונה שלי בווייטנאם, ואני מוצא את המקום לטעמי. לא רק שהנופים ספקטקולריים, האנשים נחמדים, האוכל נהדר, מזג האוויר נוח והמחירים זולים - בעיקר אני אוהב את זה שהשיער שלי נראה נהדר. לפעמים אני עובר בהיסח הדעת ליד חלון או מראה ואומר לעצמי: היי, אני דומה לבחור הזה!

הרכבת חוצה עיר. הכול, כמו בכל מקום, מכוסה דגלים אדומים - הכוכב הצהוב של וייטנאם לצד סמל המגל והחרב, ומעל דיוקן מחמיא של הו צ'י מין, אבי האומה. הנופים, האוכל, האנשים והמחירים, מקלים עלינו, כל התיירים, לשכוח שאנחנו נמצאים בדיקטטורה קומוניסטית שיש בה מפלגה אחת וחופש ביטוי מינימלי, שבלוגרים נעצרים בה כדבר שבשגרה. אולי כי הכול נורא מתקתק פה וחיובי; בדיקטטורות שהייתי בהן, לאנשים היה פרצוף חמוץ והכול היה נורא אפור.

ואולי כי באנו לשכוח. הרי אם נתחיל - כל תושבי העולם הראשון - לברור את יעדי החופשה שלנו לפי אמות מידה מוסריות, לא יישארו לנו הרבה מקומות לנסוע אליהם. מלבד בסיסי צה"ל, כמובן.

כולנו שוכחים, או עושים את עצמנו שוכחים, או שכבר התרגלנו, שלא לראות כל-כך הרבה דברים כל הזמן.

ב. הנה, לפני יומיים הלכנו לטייל בכפר קטן בצפון. מהמקומות הציוריים האלה שהאנשים לובשים את הבגדים המסורתיים של השבט ועובדים את האדמה בידיים. הייתה שעת אחר צהריים וילדי הכפר שיחקו בשדות האורז המוכנים לשתילה, בינות לפרות ולבופאלו. פרפרים ריחפו באוויר, ההרים ברקע היו עוצרי נשימה. נוף גלויה, כמו שאומרת הילדה. איזה כיף להם, אמר הילד.

כיף להם? הילדים האלה, כמו הוריהם, עובדים חיים שלמים בפרך בחלקה המשפחתית (קומוניזם שמומוניזם, בכפרים הקטנים כל אחד עובד לבד ובשביל עצמו), רובם לא יצאו מעולם מהכפר שלהם. גם לא לבית הספר, אם להתרשם מנתוני האוריינות במדינה. נולדים, חיים ומתים באותו המקום, מול אותו נוף גלויה. חלקם יונצחו, בלי ידיעתם או הסכמתם, על גלויה או בצילומים של תיירים.

אפשר לראות אותם: הזקנות מביטות למצלמה בפנים חרושות קמטים ובמבט שיכול להיראות שמח בחלקו - כן, כי זה מה זה משמח לחיות על הברכיים עם ילדים שיושבים בתוך סל קש קשור על גבך. כמה כיף זה, כמה מספק וממלא, לבלות חיים שלמים בלאסוף עצים למדורה ובלערום את הצרכים של הבופאלו כדי שיהפוך לדשן. כמה מטעה היא השלווה של הכפר. כמה שקרי הוא המיתוס על האושר שבעוני.

ומצד שני, כשאתה רואה את הכפריים האלה עם הבגדים המסורתיים שלהם בעיר הגדולה, מקבצים נדבות בצד הכביש, פניהם כבויות כגחל אחרי הגשם והבגדים המסורתיים שפעם היו צבעוניים ומבריקים, קרועים עכשיו ובלויים והנוף הכי פסטורלי שהם רואים זה תעלת ביוב בצד הכביש - אתה כבר לא יודע.

מצד שלישי, מי שואל אותך בכלל.

אני מנסה לא לראות את הדברים האלה. לפעמים זה פחות מצליח, לפעמים יותר. לפעמים אני ממש יכול להסתכל על הילדות הקטנות שרצות אחרינו בניסיון למכור לנו עבודות רקמה ולראות רק מטרד. שיעזבו אותי כבר בשקט וייתנו לי להעריך את הנוף.

הו, כל-כך קשה להיות יפה נפש! לבי הליברלי ממש מדמם מרוב צדקנות אחרי שאני מתמקח עם עני מרוד על עוד חצי דולר, אחרי ששילמתי בלי הנד עפעף ובלי שמץ של ויכוח או מיקוח אלפי דולרים כדי להגיע הנה.

ג. מה שכן, השתגעתי על האנוי. אני מת על ערים באופן כללי. נופים זה נחמד, באמת, גם חופים זה בסדר, אבל אין כמו בניינים וכבישים ותמיד אעדיף צפירת מכונית על-פני געיית פרה - אבל אין כמו הערים האסייתיות העצומות האלה, שהכאוס בהן כל-כך מטורלל והרעש בהן כל-כך עצום עד שאני מתעטף במין שלווה סטואית. פה ושם יש אמנם רמזור, אבל לא הצלחתי להבין אם הוא מוצב שם כבדיחה פנימית על חשבון התיירים או כמזכרת מאחת המדינות הרבות שכבשו ודיכאו את וייטנאם לאורך ההיסטוריה.

כל חציית כביש היא משימת התאבדות. אלפי אופנועים ואופניים ומכוניות ואוטובוסים וריקשות והולכי רגל ומה לא, כולם נוסעים בלי שום סדר ברור, מצפצפים זה לזה, עוקפים זה את זה. כל שנייה אתה רואה עשרות כמעט-תאונות, אבל שום דבר לא קורה, ואף אחד לא כועס ואף אחד לא צועק ואף אחד לא רב. אני מת על זה. בווייטנאם אין דבר חמור יותר, אמרו לי, מלאבד שליטה על עצמך ולהיכנס לעימות. זו הבושה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם. כמו אצלנו, רק הפוך.

ואולי, בנוסף לכך ניתן להסביר חלק מהרוגע פה על-ידי העובדה שלמעלה מ-80% מהווייטנאמים לא מאמינים בשום אל ולא חברים בשום דת.

הילדים קצת סבלו בעיר, זה נכון. ילדים בטיול זה עול. הם אף פעם לא רוצים לאכול דברים מעניינים, אין להם סבלנות סתם לשבת על כיסאות פלסטיק נמוכים באמצע הרחוב, כמו שעושים פה, לשתות בירה ולהסתכל על אנשים. כל הזמן הם צריכים פיפי. כל הזמן צריך לבדר אותם ולדאוג להם. פעם שמעתי מישהו שאמר שזה מה זה כיף לטייל עם ילדים ולראות את העולם דרך העיניים שלהם, אבל אני לא זוכר איך קראו לו. אה, נזכרתי: שקרן.

אם להיות הוגן: זה לא אך ורק סבל. כמה כבר יוצא לבן אדם לבלות עם ילדיו בימים כתיקונם? בין החזרה מבית ספר ועד שהם הולכים לישון - נטו חמש שעות ביום? לא שזה לא מספיק (ויש ימים שזה יותר מדי), אבל מדי פעם טוב לבלות איתם זמן ולהכיר. יש גם סוג של הנאה בגיבושונים המשפחתיים האלה, ויש בהחלט ערך בלהראות לילדי עולם ראשון מפונקים, שיש עוד חיים בעולם מלבד שלהם, אבל בינינו - את שתי המטרות הנעלות האלה אפשר היה להגשים לא פחות טוב (וגם לחסוך ים כסף) אם הם היו נשארים אצל סבא וסבתא. אבל פסח וזה, לא נעים.

ד. השחר כבר עלה ועכשיו אנחנו בתחנת האוטובוס לואונג-יין בהאנוי, מחכים לאוטובוס שייקח אותנו להא-לונג ביי. העיר מתעוררת לאיטה, מתכסה בשמיכת אובך, והתחנה נראית כמו עשרות תחנות שהייתי בהן בדרך משם לשם. יש שיר נהדר של אלווארו דה קמפוש על הצינה המיוחדת של הבקרים שלפני הנסיעה. גווי נרעד קלות כשאני חושב על כל הטיילים הגדולים ועל כל הבקרים הצוננים. מי יתנני עוד מיליון כאלה.

רמקולים רועמים שירי לכת קומוניסטים והכרוז כבר קורא. האנשים מתחילים להתאסף בתור מסודר, וצריך ללכת לתפוס מקום. הרשו לי לאחל לכולכם חג פסח שמח, חירות ואושר וכל זה. אביב מוצלח ומסעות לרוב.

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

"סידור עבודה לחברים"? מנכ"ל האוצר עונה למתקפה של מנהל רשות החברות

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● בדבריו, שנאמרו בועידת מרכז הנדל"ן באילת, הוא יוצא נגד הצהרת מנהל רשות המסים אתמול ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט  בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין