גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

USG קפיטל מבקשת פירוק מרצון: גירעונות של 7 מיליון שקל

הבקשה מעלה סימני שאלה קשים, במיוחד כיוון שיתרות הכספים של לקוחות החברה אינן נמנות במסגרת "גירעונותיה" ■ לטענת USG, היא שימשה גורם מתווך בלבד עבור חברה זרה ■ רשות ני"ע מאשימה את החברה במצגים כוזבים לכאורה

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

רק לפני שבועיים חגגו בחברת USG קפיטל את הניצחון (כהגדרתם) בקרב שניהלה החברה נגד רשות ניירות ערך כדי שהחברה תוכל להמשיך בפעילותה. מדובר בקרב המהווה חלק ממערכה נרחבת יותר שמעסיקה את כלל זירות הסוחר החוץ-בורסאיות ואת רשות ניירות ערך. בניגוד לעמדת הרשות, השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב התירה לחברה להמשיך ולפעול בישראל, כספקית של שירות "אלגו-טריידינג" ללא רישיון ניהול השקעות. עם זאת, נקבע כי הדבר ייעשה תחת הגבלות כבדות, שלפיהן, בין היתר, נאסר עליה להדריך את הלקוחות כיצד להשתמש בתוכנות שהיא מציעה.

שבועיים בלבד חלפו, ואתמול (ג') הוגשה לאותו בית משפט בקשה מטעם החברה לפירוק מרצון, עקב גירעונות נטענים של 7 מיליון שקל מול יתרת מזומנים דלה והיעדר יכולת לפרוע את החובות. הבקשה מעלה סימני שאלה קשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שיתרות הכספים של לקוחות החברה אינן נמנות במסגרת "גירעונותיה".

בבקשת הפירוק מתוארת החברה הישראלית כגורם מתווך בלבד עבור שירות שנתנה חברה זרה אחרת בעלת שם דומה, המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים. המבנה המוצג בבקשה סולל את הדרך להתנערות החברה המתפרקת בישראל, ונושאי המשרה בה בפרט, מן החובות כלפי הלקוחות שהתקשרו עימה בחוזים.

הבקשה מפרטת כי "הלקוחות אשר סחרו באמצעות המערכת של USG קפיטל הם לקוחות של חברה זרה, בשם USG Capital BVI LTD, אשר בכפוף לקבלת רישיון זירת סוחר, היו אמורים להיות מועברים לחברה הישראלית, לרבות כל יתרות הכספים העומדים לזכותם בספרי החברה הזרה".

לטענת המבקשת, "כל הפעילות הכספית והתנועות הכספיות של הלקוחות, שהועברו או אמורים להיות מועברים, בוצעו במערכת של החברה הישראלית, אך נרשמו בספרי החברות של החברה ושל החברה הזרה".

אם USG קפיטל הישראלית הייתה בזמן פעילותה "נותנת שירותים" של החברה הזרה, כך שהלקוחות בישראל היו בעצם של החברה הזרה, ניתן לצפות שכאשר הלקוחות הישראלים יגישו תביעות חוב נגד החברה הישראלית המתפרקת, ו/או תביעות כספיות כלפי נושאי המשרה בישראל, החברה השוקעת וקברניטיה (שבזמן "משמרתם" שקעה החברה) יוכלו להפנות את האצבע לחברה הזרה, ולהגיד ללקוחות: "זו החברה שבידיה הפקדתם את כספכם, תבעו אותה. דרך צלחה".

הבעיה היא שהיכולת להיפדות מחברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, כך ניתן לשער, עלולה להתגלות כדבר מורכב ביותר, יקר, וייתכן אפילו לא כדאי כלכלית, לנושי USG קפיטל.

החשש בעניין ייחוס החובות ללקוחות לחברה הזרה, גובר לאור פירוט "גירעונותיה" של החברה המקומית בבקשת הפירוק, שאינו כולל את החובות ללקוחות, אך כן כולל סכום ניכר של חוב המיוחס לחברה-האם של USG קפיטל בישראל. זאת, בפרט שהבקשה כן מפרטת כי סך ההפקדות בחשבונות הלקוחות-"הסוחרים" עומד על 8 מיליון דולר. החברה מציינת כי להערכתה היא תיתבע בגין הסכום הזה, אך מכנה בבקשה את הסכום כ"יתרת חשבונות אצל החברה המעבירה (הזרה)".

גורם הבקי בפעילות החברה המקומית מסר היום (ד') ל"גלובס" כי קיים ספק גדול אם מערכת היחסים בין החברה הזרה לבין זו הישראלית אכן הייתה בזמן אמת, כפי שהיא תוארה בבקשת הפירוק. אותו גורם אמר כי יש להזהיר את משקיעי USG קפיטל מפני האפשרות שהמבנה החוזי הזה "בושל" לאחרונה, והתריע מפני האפשרות שכספי החברה הישראלית נותבו אל כיסה של החברה הזרה בעת האחרונה. 

עו"ד יורם גרוס, שהגיש את בקשת הפירוק מרצון בשמה של USG קפיטל, מסר בתשובה לשאלותינו כי "בחלק מהתקופה, הלקוחות נקשרו בהסכמים מול החברה הזרה, ובחלק מול החברה הישראלית".

- מה אתה אומר על הטענה כי ייחוס החובות לחברה הזרה נועד לפטור את החברה הישראלית ו/או את נושאי המשרה בה מהחבות ללקוחות?

"אני לא אומר. כשיהיה מפרק, הוא יגיב בשם החברה". 

מרבית הגירעון - חוב לחברה-האם

USG קפיטל היא אחת מכמה זירות סוחר הפועלות בישראל, בין היתר, תוך הצעה לשימוש בתוכנת מסחר אוטומטית (אלגו-טריידינג) ללקוחותיה - תוכנה ממוחשבת להשקעה במט"ח, בסחורות ו/או בניירות ערך, ללא מגע יד אדם. איתמר פטישי הוא מייסד החברה, תומר סיני הוא בעל השליטה בה, ומכהנים בה כדירקטורים זהר ינון, גל הרשקוביץ, הילה בן-חיים ויאיר זכריה.

בשנים האחרונות זירות המסחר החוץ-בורסאיות פורחות. זאת, על רקע הריבית הנמוכה והחיפוש הנואש של המשקיעים אחר אפיקי השקעה משיאי תשואה כלשהי. גורם נוסף להתגברות התופעה הוא שכלול שיטות השיווק האגרסיביות של אפיק ההשקעה הבלתי מפוקח הזה, בין היתר תוך הבטחת חלומות על תשואות דו-ספרתיות, על רווחים קלים וזריזים, תוך טענה כי השימוש ב"כלים" שמציעות החברות השונות מעניק יתרון תחרותי על פני יתר השוק, דבר שמתברר כבלתי מבוסס לעתים קרובות מדי. זאת, בפרט כשכל הסוחרים באותה זירה משתמשים באותם "כלים". 

כשמגיע הרגע שבו מבקשים "הסוחרים" לפדות את יתרת החשבונות שלהם, הסיפור מתחיל לעיתים להסתבך. כך קרה, לדוגמה, בפרשת יוטרייד ובעל השליטה בה, אביב טלמור - שקיים סיכוי גבוה מאוד כי הוא יועמד לדין בגין משיכת יתרות כספי "המשקיעים" בזירת הסוחר שלו, בסך 12 מיליון דולר. בדומה ל-USG, גם יוטרייד נקלעה להליך של פירוק, והצפי להחזר כספי המשקיעים אינו מזהיר מבחינתם של כל אלה ששוכנעו שהם "משקיעים בשוק ההון". 

אם לשפוט לפי בקשת הפירוק מרצון של USG, גם כאן מצבם של "הסוחרים" אינו מרנין. החברה מפרטת כי יתרת המזומנים שלה היא כמיליון שקל בלבד, וזאת כשחובותיה גבוהים משמעותית (אף שיתרת פיקדונות הלקוחות - אינה מצוינת כחוב של החברה).

בבקשה נטען עוד כי החברה גייסה 400 לקוחות בסך-הכול בשנות פעילותה, שסכום השקעתם (או הימוריהם) - כאמור, 8 מיליון דולר יחדיו.

מהבקשה עולה כי לתפיסת החברה, האחראים לקריסתה הם התקשורת הכלכלית וכן רשות ניירות ערך. הבקשה מתארת כיצד נעצרה פעילות החברה כמעט לחלוטין, בעקבות הגבלות שהטילה רשות ניירות ערך על החברה שפעלה ללא רישיון יעוץ השקעות. 

עוד טוענת החברה המבקשת להתפרק כי שלל הפרסומים השליליים בתקשורת הכלכלית על זירות הסוחר ככלל הם שהזיקו לה ומנעו את המשך פעילותה. לדבריה, פרשת החשדות החמורים נגד אביב טלמור ופרשת יוטרייד "השחירו" את פני זירות הסוחר כולן, והביאו בכך לעצירת פעילותה כמעט לחלוטין - גם לאחר הישגי החברה החלקיים בהליך מול רשות ניירות ערך. 

החברה מפרטת כי היא פועלת להפסקת חוזה השכירות בקשר למשרדיה במגדלי ב.ס.ר כי תשעת עובדיה פוטרו או התפטרו. לטענתה, חובותיה נאמדים ב-7 מיליון שקל, כ-5.7 מיליון מתוכם מיוחסים לחברה-האם שלה - אטלנטיק ברוקר אינטרנשיונל, המאוגדת בישראל, והיתרה, לספקים ולעובדים. 

עוד מונה החברה בסיבות לקריסתה את שני הליכי התובענות הייצוגיות שהוגשו נגדה (בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים) על-ידי לקוחותיה. באחת מהתביעות, שהועמדה על סכום של 50 מיליון שקל, נטען כי החברה נהגה ליצור מצג שקרי כלפי לקוחותיה, שלפיו הם מתקשרים בעסקאות קנייה ומכירה מול צדדים שלישיים - "סוחרים" אחרים, בעוד אותם צדדים שלישיים התגלו כחשבונות פיקטיביים, לכאורה, שהוקמו על-ידי החברה. 

כעת, בעקבות הליך הפירוק, קשה להאמין שההליך הזה יגיע לבירור מלא בבית המשפט. התובעים הייצוגיים יוכלו לקחת מספר ולהצטרף לתור המתארך יחד עם יתר ה"סוחרים" ב-USG קפיטל, שאם יתקבלו טענות החברה - לפחות חלקם ייאלצו לצאת לתור אחר הכספים באיי הבתולה הבריטיים. 

רשות ניירות ערך: החברה מסרה הצהרות סותרות לרשות ניירות ערך ולבית המשפט

המסתורין האופף את פרשת קריסתה של USG קפיטל לא נגמר בטיב הקשר שלה עם החברה הזרה באיי הבתולה ובשאלה מה היקף האחריות שלה ללקוחותיה בארץ.

רשות ניירות ערך טוענת היום כי החברה הצהירה בפניה הצהרות כוזבות במסגרת בקשתה להנפיק רישיון מסחר - טענות הסותרות את הצהרותיה בבקשת הפירוק.

בהודעה ששיגרה הרשות הבוקר לבית המשפט היא טוענת כי "תוכן בקשת הפירוק לכאורה אינו מתיישב עם מצגים שניתנו לרשות במסגרת הליך בקשת הרישיון ועם ממצאי הביקורת (שערכה הרשות בחברה, ואשר חלק ממצאיה עדיין אסורים בפרסום, א' ל"ו), בין היתר בנוגע לטיב הקשר בין הלקוחות ובין החברה מבקשת הפירוק ולחובות כלפי הלקוחות (אשר מהבקשה עולה לכאורה כי כלל אינם קיימים)". 

עוד צוין בהודעת הרשות כי טענות החברה בבקשת הפירוק כלפי הרשות "הן מופרכות ומטעות", וכי "הרשות פעלה כדין להגנת ציבור המשקיעים. העלאת הטענות מצד החברה נדמית כניסיון מאולץ להסיט את הדיון מהנזקים שגרמה ללקוחותיה, בין היתר תוך הפרת הדין". 

לטענת הרשות, באמצעות עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), הגם שבין הרשות לחברה מתנהלים מספר הליכים משפטיים ואחרים, רשות ניירות ערך גילתה על בקשת הפירוק מפרסומים בתקשורת וקיבלה מהכנ"ר עותק מבקשת הפירוק, כאשר במקביל התקבלה אצלה בקשת הפירוק אגב דיווח שהוגש על-ידי בא-כוח החברה לתיק העתירה המינהלית שהגישה החברה לאשר לה להמשיך לפעול, בניגוד לעמדת הרשות.

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו