*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

לא פעם במהלך עבודתי אני נתקלת בשאלה החוזרת רבות אצל בני זוג בבואם להתגרש, והיא: מה תהיה השלכת הגירושים על הילדים. לעתים, בכדי להימנע מטראומה לילדים, בוחרים בני הזוג שלא להתגרש ולהישאר יחד, אולם עם כל הצער שבדבר, פעולה שכזו לא רק שאינה מגוננת על הילדים אלא עושה ההפך, שכן לרוב הילדים חשים במערכת היחסים של הוריהם ו/או נחשפים למריבות ההורים.

לפיכך, נראה כי זוג אשר נשאר יחד "בשביל הילדים" לא רק שלא יגן עליהם - אלא שבמקרים רבים אף יחשוף אותם למריבות אשר עלולות לגרום להם לנזק מתמשך.

מחקרים רבים שנעשו בתחום מעידים כי ככל שהגירושים מהירים יותר ובהסכמה, כך חוזרים הילדים מהר יותר לתפקוד רגיל. כמו כן, הם מדגימים את החשיבות של שיתוף הילדים בהחלטות. שיתוף אינו מתייחס בהכרח לקבלת עמדות הילדים, אלא לעצם העובדה שניתנה להם ההזדמנות לומר את דבריהם - גם אם אלה לא התקבלו בסופו של דבר.

אחת הדרכים המאפשרות להימנע (עד כמה שניתן) מפגיעה בילדים בגירושים היא הליך גישור בין בני הזוג לשעבר. מה כולל הליך זה, למי הוא מתאים, ומתי כדאי להתחיל בו?

האם כל מקרה מתאים לגישור?

חשוב לציין כי לא כל המקרים מתאימים לגישור, אולם פרט למקרי קצה, בהם מעורבת אלימות מתמשכת או חולשה בולטת של צד אחד, מרבית המקרים מתאימים - זאת ללא קשר למורכבות או עוצמת הסכסוך והפערים בין הצדדים.

מתי כדאי לפנות לגישור?

מומלץ לפנות לגישור עוד בתחילת ההליכים ואף לפני פתיחת התיק בבית המשפט/בית הדין ולסכם את הדרך בה מבשרים לילדים את עיתוי פתיחת התיק והערכאה.

חשוב לדעת כי גישור אינו פשרה אלא דרך להגיע להבנות, בעיקר במערכת יחסים מתמשכת אשר תהיה טובה לשני הצדדים. נכון שלעתים נדרשים להתפשר, אולם בניגוד להליך המשפטי, בו אם תבעת על 100 שקל ניתן להתדיין רק על אותם כספים - בגישור כל מערכת היחסים של הצדדים מובאת בחשבון ורלוונטית, זאת במטרה לחשוב מחוץ לקופסה ולראות כיצד יכולים הצדדים להותיר את האינטרסים אחד של השני מחוץ לגזרת המחלוקת.

יתרונות הגישור

הליך הגישור מהיר יותר מההליך המשפטי, ולרוב בתוך מספר פגישות נחתם הסכם. בנוסף, הליך הגישור זול באופן משמעותי מהליך משפטי, הוא חסוי, וחשוב מכל - הוא נעשה בהסכמה.

מי יכול להיות מגשר?

מגשר הוא מי שעבר קורס הכשרת מגשרים ואינו חייב להיות עורך דין. אולם בסכסוכים משפטיים אני ממליצה לפנות למגשר שהינו עורך דין. חשוב לציין כי המגשר אינו בורר או שופט, והוא לא מכריע, וההסכם משקף את רצון הצדדים. בנוסף, כל צד יכול בכל עת לבחור להפסיק את הגישור.

לסיכום, להליך הגישור יש יתרונות רבים, הוא מהיר, זול וקל נפשית (בייחוד בגישור משפחה, כאשר ההבנה שהמשפחה המפסיקה לתפקד במתכונתה הנוכחית עלולה לגבות מחיר נפשי יקר). היתרון הבולט שלו הוא בהבנה כי ממשיכה להתקיים מערכת יחסים כהורים גם אם מתגרשים, ויש לפעול לטובת הילדים ולצמצם את החשיפה ואת הפגיעה שלהם.

אולם חרף זאת, לא כולם מתאימים לגישור, וכל מקרה לגופו, אך כפי שציינתי, מרבית המקרים מתאימים לגישור, וכאשר אחוזי הגירושים עומדים על יחס של 1 מתוך 3, הגישור מסתמן כאפשרות רלוונטית בעבור זוגות רבים.

עו"ד הילה נדב, דוקטורנטית למשפטים בעלת LLM בהתמחות גישור ויישוב סכסוכים, מגשרת משפחה, עשתה הכשרה לגירושים בשיתוף-פעולה, מרצה לגישור.

האמור בטור נכתב באופן כללי, ומובהר כי הוא אינו ייעוץ משפטי או תחליף להתייעצות מקצועית עם עורך דין.