האם פארקי העסקים מהווים פתרון הולם לחברות?

*** הכתבה בשיתוף אנטר פארק

מלחמת ההישרדות הכלכלית ומוסר העבודה היחסית גבוה של הישראלים גורמים לכך שאת מרבית יומו מעביר העובד החרוץ בסביבת מקום עבודתו - החל מתהליך ההגעה ליעד, שעות התעסוקה ועד לנסיעה חזרה למקום מגוריו. בשל כך, קיימת חשיבות מכרעת לשאלה היכן נכון לחברה למקם את בסיסה העסקי ואת משרדיה. מיקום בית העסק תלוי באופן ניכר בסוג הביזנס של המעסיק, ובין השיקולים ישנם מידת הקרבה ללקוחותיו הפוטנציאלים, המרחק מהספקים והעובדים השכירים ועוד.

בעזרת אשי שליין, יו"ר התאגיד המשותף של הישוב הקהילתי יד חנה וקיבוץ שפיים, שבבעלותו "אנטר פארק", פארק העסקים בצמוד למחלף ניצני עוז שעל כביש 6, ננסה להבין את מניעי קברניטי החברות בבחירת המיקום הגיאוגרפי של בית העסק: לאיזה סוג עסק מתאים אזור זה או אחר, ומהם הטרנדים האחרונים בכל הקשור לבחירת מיקום העבודה.

"ישנם עסקים שהמיקום חשוב להם כבסיס יציאה ללקוחות", מציין שליין, "כך למשל משרדי עורכי דין או משרדי רואי חשבון הרוצים להיות זמינים וניידים בסמוך למיוצגיהם, יעדיפו מן הסתם להתמקם בלב מוקדי העסקים". מצד שני, אצל חברות היי-טק, שרובן המכריע, עד לפני שנים מועטות, נהגו למקם את עסקיהם במרכז הארץ, ישנה מגמה של חשיבה מחדש לגבי המיקום, בין היתר, בשל הרציונל להעניק לעובדיהם את מקסימום התנאים לעבודה". שליין מסביר כי בתחום ההיי- טק ההון האנושי הוא המשאב הכמעט בלעדי לחברה ולכן קיימת הבנה שיש לייצר סביבת עבודה אליה ישמחו העובדים להגיע, מתוך המחשבה שככל שמידת שביעות הרצון גבוהה יותר, כך גם מידת היעילות והפיריון של כל עובד תלך תגבר.

"על מנת להגביר את פיריון העבודה, יש למקסם את תנאי העבודה, לא רק בתגמול, אלא גם, ולפעמים בעיקר, בסביבת העבודה של המועסק", מציין שליין, "מבחנים שנעשו בקרב עובדים באשר לשאלה באיזו חברה יעדיפו להיות מועסקים, העלו כי מעבר לתנאי השכר ונושאי התגמול הנלווים, אלמנט התנאים הפיזיים שמסביב הוא בין הראשונים בטבלת החשיבות אצל העובד. לדוגמה, עובד שיודע שבמקום עבודתו יוכל להשתמש בחדר כושר ולזכות בארוחת צהריים יעדיף אותו על פני מקום עבודה, בו רמת השכר דומה, אך כמות ההטבות נמוכה יחסית".

בשל שיקולים אלה החלו חברות, בעיקר מתחום ההיי-טק, לחשוב מעט מחוץ לקופסה, ובמקרה שלנו, "קופסת תל אביב רבתי" ולהעביר את מרכזי העסקים שלהם אל מחוץ לגבולות הגזרה המסורתיות. "חלקן פוזל כיום ושוקל לנדוד אל מחוץ למרכזי הערים, אך בסמיכות להן ובנגישות גבוהה לעורקי תחבורה ראשיים. כל זאת, מתוך הבנה שבאזור ערי הלוויין, שם הצפיפות נמוכה באופן מובהק מלב העסקים של גוש דן, ניתן לאתר מתחמים בהם קיימת אפשרות לייצר סביבת עבודה ידידותית, ירוקה ומזמינה, כזו המגבירה את שביעות רצון העובד ובעקיפין, ואף במישרין, מעלה את תפוקת עבודתו", מסביר שליין.

שכירות ארוכת טווח

במקביל ובהתאם לאותה מגמה, הוא מדווח על תופעה נוספת: "כיום חברות, לא רק בתחום ההיי-טק, אלא גם מענפים האחרים, כדוגמת הפיננסיים והבנקאות, מנסות לכנס את פעילותן במתחם עסקים מרכזי, והגדולות שבהן מקימות מספר בסיסי פעילות ראשיים באזורים שונים בארץ, כאשר המיקוד אינו חייב להיות באזורי הביקוש הברורים". שליין מסביר את הרציונל של המגמה: "מתחמי פעילות מרוכזים מגבירים את יכולת השליטה והבקרה על הנעשה בחברה, ותוך כדי כך, מרחיבים את היעילות התפעולית של העסק ויעילות העבודה האישית והבינאישית של העובדים". אחד משיקולי המעבר למרכזי פעילות שכאלה הוא מתוך מבט על עתיד החברה. ריכוז עובדים במקום אחד מהווה יתרון בעיקר במקרים בהם החברה מאמינה כי בעתיד עסקיה יתרחבו. בשל כך חברות רבות בוחרות לצאת אל מחוץ למרכזי הערים, שם יהיה קל יותר, בשעת הצורך, להוסיף שטחים צמודים לאילו הקיימים. ברירה שכמעט איננה קיימת באזורי הביקוש הצפופים".

"בשל מגמות אלו, עולה הצורך בהשגת חוזה שכירות לטווח ארוך", מסביר שליין. "במרכז הארץ, קשה מאוד לחתום על חוזים לתקופות של מעל 5 שנים ואילו מחוץ לתל אביב רבתי, ניתן לחתום על חוזי שכירות שכאלה, המבטיחים 'שקט תעשייתי' לפחות בכל הקשור לשאלת המיקום. שכירות ארוכת טווח שכזו מאפשרת לשוכרים להשקיע במתחם, כיוון שבחלוקת ההשקעה על פני תקופת השכירות, ההשקעה יחסית זניחה, לבטח אל מול הגידול בתפוקת העובד".

זאת ועוד, עם כל הכבוד לסביבת העסק, חלק מחוויית העבודה של המועסק, קשורה במישרין לדרך הלוך וחזור אל מקום העבודה. "מי שעובד בתל אביב יודע שעליו להילחם עם פקקים עם חניה, עם עצבים של נהגים ועם עוד התקלות בדרך. רבים יעדיפו לנסוע עוד 10-20 ק"מ ובלבד שלא יצטרכו להתמודד יומיום עם כל אלה, במיוחד כשאת הק"מ הנוספים הם עושים בנסיעה ישירה ללא פקקים, שכן הם נוסעים נגד לכיוון התנועה", מוסיף שליין.

בשורה התחתונה, ניתן לומר כי מכלול השיקולים שהועלו יכולים לשמש כמעין רשימה סדורה להבנה של הנהלת החברה היכן למקם את משרדיה. לעיתים התוצאה תהיה מפתיעה ותנתב את קברניטי החברה להחלטה להעתיק את משרדיה ממרכז העצבים העסקי אל עבר מקומות נוחים מחוץ למרכזי הערים, שיתנו מענה לצרכיה השונים. "אם תבחן את התפתחות ההיצע במתחמי עסקים, תמצא כי ישנה מגמה הנמשכת כבר למעלה מעשור על פיה הולכים ומתפתחים יותר ויותר פארקי עסקים מחוץ לערים ובנגישות גבוהה לעורקי התחבורה הראשיים, וזאת על חשבון מרכזי הערים", מסכם שליין.