*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

החוק מאפשר לאנשים שנקלעו לחובות ומעוניינים לפתוח דף חדש, לעשות זאת במסגרת פשיטת-רגל. הליך פשיטת-הרגל מורכב, והוא מאושר רק לאנשים שהוכיחו כי אין בידם היכולת להחזיר את החובות אליהם נקלעו, וכי אותם חובות נגרמו להם עקב פעולה בתום-לב.

ההליך נמשך מספר שנים, ובסופו מקבל החייב הפטר (פטור) מלא מחובותיו עם מספר סייגים, ביניהם תשלום מזונות - אחד החובות שעד לא מזמן נחשב כחוב שאינו נמחל בפשיטת-רגל.

בעבר ועד לפסיקת בית המשפט העליון בנושא, כלל לא יכול היה אדם שקרס תחת חוב מזונות להיכנס להליך של פשיטת-רגל, מתוך הנחה כי ממילא חוב המזונות לא יימחק, ועל כן אין טעם בהליך. אך בשנים האחרונות נפתחה הדלת עבור חייבי המזונות להתחיל בהליך פשיטת-רגל והפטר מחובותיהם - מתוך הבנה כי מי שקורס תחת חובות לא רק שהופך לאזרח לא מועיל לחברה, אלא שהדבר אף עשוי להרוס משפחות ולגרום לנתק בין החייב למשפחתו ולילדיו.

לדברי עו"ד ליאור קליין, רבים סבורים כי הליך של פשיטת-רגל אינו מוחק חוב מזונות, אך הדבר איננו מדויק כלל ועיקר. חלק גדול מחוב המזונות עשוי להימחל בהליך של פשיטת-רגל - אם לא כולו, והדבר בא לידי ביטוי במספר פסקי דין שהתקבלו בשנים האחרונות.

לפני מספר שנים הפטיר בית המשפט המחוזי חוב מזונות שנצבר במשך שנים, אותו חב גבר לגרושתו ולבתו. ההפטר לא ניתן לגבי חוב המזונות עתידי של הגבר, אך חוב העבר נמחק, בשל ההבנה כי הגבר לעולם לא יוכל לעמוד בו, ולמעשה, חוב זה מונע ממנו לחזור ולתפקד כאזרח וכהורה נורמטיבי.

במקרה אחר דן בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשתו של גרוש חולה סרטן לקבל הפטר מחוב מזונותיו שהגיע ליותר מ-2.5 מיליון שקל. האיש טען כי לעולם לא יוכל להחזיר את חובו, ועל כן ביקש שיותר לו לחיות את שארית חייו כאדם חופשי ולא נרדף - ובקשתו התקבלה.

במקרה נוסף פטר בית המשפט חייב ממזונות ילדיו גם לעבר וגם לעתיד, לאחר שמצא כי אין הוא מסוגל לקיים את עצמו ולשלם את חובו, וכי מצב גרושתו וילדיהם טוב בהרבה ממצבו הכלכלי.

שאלת תום-הלב

עו"ד ליאור קליין מסביר כי להליכי פשיטת-הרגל יש שתי מטרות, שלעיתים קרובות סותרות אחת את השנייה: האחת - לאפשר לנושים, אותם גופים להם חייבים כסף, לקבל את חובם; והשנייה - לאפשר לאדם שהסתבך בחובות בתום-לב הזדמנות לפתוח דף חדש. השאלה אם חוב מזונות הוא חוב שאדם נקלע אליו בתום-לב היא שאלה שגם בית המשפט שאל את עצמו בעבר.

לדבריו, בהלכה היהודית נהוג לחלק את מזונות הילדים לחלק חובה (שאינו מדין צדקה) וחלק התלוי בהכנסתו של האב ובצרכיו של הקטין (מדין צדקה). בתי המשפט מתייחסים אל חוב המזונות הבסיסיים ככזה שהאב חייב היה לשלמם בכל מקרה, וחלק מהשופטים נוטים, בהתחשב בנסיבות האינדיבידואליות של כל חייב, למחוק את שאר החובות שנצברו.

עו"ד קליין מוסיף כי חובות רבים נערמים, בין השאר מפני שלגבר נפסקו מזונות גבוהים בהרבה מרף המזונות המינימליים (העומד על כ-1,300 שקל לילד בחודש). חוב מזונות גם זוכה לריבית גבוהה, שגם היא מתווספת לחובו של האב.

עוד הוא אומר כי חשוב לזכור שבעל חוב הנרדף על-ידי מוסדות ההוצאה לפועל ועל-ידי המוסד לביטוח לאומי לא יכול להשתכר למחייתו, אלא בכסף שחור. זאת מפני שכל הכנסה מוצהרת שלו מעוקלת על-ידי גופים אלה. כך נוצר מצב שחוב מזונות עלול לגרום לאבות גרושים לאבד את יכולת השתכרותם, מפני שמעסיקים רבים אינם מוכנים לשלם לעובדיהם מתחת לשולחן ובמזומן.

בתי המשפט ערים למצב שנוצר בו אדם קורס תחת חוב מזונות שנערם והופך אותו לאדם נרדף שאינו יכול להשתכר למחייתו. על כן, חלקם מתחילים להכיר בחובות נצברים בטרם פשיטת-הרגל ככאלה שדין לפחות חלק מהם להימחק.

 עו"ד ליאור קליין - פשיטת-רגל והסדרי חוב. 

הכתבה לעיל היא על דעת מערכת משפטיפ והמרואיין בה, ואין בה משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.