מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, לא זוכה לרגע של שקט מאז כניסתה לתפקיד. אתמול (ד') הוגשה לבג"ץ עתירה נגד עיסוקה בשאלת מדיניות הרשות בנושא של גביית מחיר מופרז על-ידי מונופולים. זאת, לטענת העותרים, בגין "ניגוד העניינים החריף והמובנה בו מצויה הלפרין".
הלפרין פרסמה בחודש שעבר גילוי דעת המעמיד לשימוע ציבורי את מדיניותה של רשות ההגבלים העסקיים בשנתיים האחרונות, במסגרתה מוטלים עיצומים כספיים על מונופולים הגובים מחיר מופרז ובלתי הוגן על מוצריהם, כשהמונופול חשוף לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז.
בין היתר מבקש גילוי הדעת לבחון אם המדיניות ברורה ומעניקה ודאות, ואם יש לצמצמה למקרים חריגים, בהם המחיר המופרז מתווסף לפעולות אסורות נוספות שבהן נוקט המונופול כדי לדחוק את מתחריו מהשוק.
מדובר בבחינה מחודשת של מדיניות שהייתה ה"בייבי" של הממונה הקודם על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, והמשך ישיר למדיניותו המוכרזת, לפיה יש להילחם ביוקר המחיה בישראל.
העותרים, פרופ' ירון זליכה ועו"ד אופיר נאור, דורשים מבג"ץ לבטל את החלטת הממונה "לבחון מחדש" את המדיניות בעניין מונופולים.
העותרים טוענים כי בעצם עיסוקה בנושא, "מפרה הלפרין, בבוטות ובריש-גליי, את הסדר הניגוד שנחתם עמה, קודם וכתנאי לכניסתה לתפקיד הממונה". זאת, משום שלפי הסדר זה, מנועה הלפרין מלטפל בעניינים המשפיעים על תנובה, מאחר שייצגה את החברה עד לאחרונה בכובעה כעורכת דין בשוק הפרטי. תנובה היא גורם דומיננטי בשוק המזון ומונופול בתחום מוצרי החלב, ולכן ביטול גילוי הדעת של פרופ' גילה בעניין המונופולים צפוי להשפיע ישירות על תנובה.
בנוסף, נטען בעתירה כי ניסיונה של הלפרין לשנות את המדיניות בעניין המונפולים מנוגדת להחלטת בית המשפט המחוזי לאחרונה, בה אושר לנהל תביעה ייצוגית נגד תנובה בגין גביית מחיר מופרז של קוטג'.
באמצעות עורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם, דוד דנינו ורנן גרשט, נטען בעתירה כי מדובר בניסיון לרוקן מתוכן את השלכותיה של החלטת בית המשפט בעניין הקוטג' ולמעשה לרוקן מתוכן חוק של הכנסת על-ידי גורם ממשלתי.
"הרשות אינה יכולה להחליט אילו חוקים של הכנסת 'אינם מוצאים חן בעיניה'... התנהלות כזו מהווה פגיעה חמורה וקשה בכל המבנה החוקתי של מדינת ישראל", נטען בעתירה.
מרשות ההגבלים נמסר בתגובה: "הממונה פועלת באופן מדוקדק על-פי הסדר ניגוד העניינים שנקבע לה. עם זאת, כל צד שנפגע כלכלית מפעולות הרשות זכאי ורשאי להגיש עתירה לבג"ץ, שיבחן שוב את נושא ניגוד העניינים".